מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ס מאיה וידר
בעלת B.A בעבודה סוציאלית, M.A בגישור ויישוב סכסוכים ו MSw בעבודה סוציאלית במסלול לחץ וטראומה באוניברסיטת תל אביב. מנהלת את מערך הליווי והתמיכה בעמותת "אחת מתשע", המלווה נשים חולות ומחלימות מסרטן השד לאורך כל שלבי ההתמודדות עם המחלה וגם בהתמודדות עם מחלה גרורתית. מטפלת במצבי משבר, טראומה וחולי באופן פרטני, קבוצתי וקהילתי.
עו
עו"ד צליל דואניאס
עו״ד, בעלת Ll.b במשפטים, B.A בפסיכולוגיה מאוניברסיטת רייכמן וMBA במנהל עסקים מהאוניברסיטה הפתוחה. מנהלת תחום מיצוי זכויות בעמותת ״אחת מתשע״. במסגרת העמותה מסייעת ומייצגת את פונות העמותה במיצוי הזכויות מול הגופים השונים.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותמחקר: בדיקות סקר לסרטן השד מגיל 40 מפחיתות הסיכון למחלה קטלנית

מחקר: בדיקות סקר לסרטן השד מגיל 40 מפחיתות הסיכון למחלה קטלנית

חוקרים מקנדה זיהו כי נשים מעל גיל 40 שעברו בדיקות סקר מסוג ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד פיתחו סרטן פחות מתקדם והיו בסיכון נמוך לתמותה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות מתפתח דיון בקהילה הרפואית והמדעית בדבר האפשרות להרחיב את גילי היעד לבדיקות ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד. בדיקות אלה הן בדיקות סקר המומלצות בעשורים האחרונים אחת לשנתיים לנשים בגילי 50 עד 75, ולאחרונה יש קריאות להרחיבן. בדיקות ממוגרפיה הן למעשה הדמיית סי.טי של השד, ומאפשרות לזהות גידולים סרטניים בשד בשלבים מוקדמים, והן מגדילות את הסיכויים למחלה קלה יותר ומשפרות את סיכויי ההחלמה. לפי דו"ח עדכני של משרד הבריאות, הבדיקות מובילות לירידה של 20% עד 40% בסיכון לתמותה מסרטן השד. בישראל הורחבו לאחרונה הבדיקות כבר מגיל 45 לנשים המבקשות זאת.

 

לנשים המוגדרות בקבוצת סיכון עם סיפור משפחתי של המחלה – כלולות בסל כיום בדיקות סקר באמצעות ממוגרפיה כבר מגיל 40 אחת לשנה, ובליווי אולטרסאונד שד משלים לפי הצורך. לנשים שאובחנו כנשאיות המוטציות הגנטיות הקשורות לסרטן השד מומלץ על בדיקה שנתית של MRI שד הכלולה בסל הבריאות במקרים אלה כבר מגיל 25.

 

יש מומחים הטוענים כי באוכלוסיות מסוימות יש נטייה להתפתחות המחלה בגיל צעיר יותר, למשל באוכלוסייה הערבית, ויש לבחון את הרחבת בדיקות הסקר כבר מגיל 40 כדי להגדיל את הסיכון לאיתור מוקדם של המחלה הקשור בשיפור משמעותי בסיכויי ההחלמה.

 

עתה מצאו חוקרים מקנדה כי נשים מעל גיל 40 שאובחנו עם סרטן השד בשלב מוקדם בבדיקות סקר נטו להתמודד עם מחלה פחות קטלנית, המאובחנת בשלב מוקדם, שדורשת פחות ניתוחי מסטקטומי לכריתה מלאה של השד וכרוכה בסיכון נמוך לתמותה.

 

סיכון נמוך לכריתה מלאה

 

החוקרים מאוניברסיטת אוטווה בחנו כיצד שיטת הגילוי של הסרטן השפיעה על שלב המחלה, הטיפול והתמותה מסרטן שד בנשים בנות 40 ומעלה. המחקר בוצע כתצפית רטרוספקטיבית שכללה נשים בנות 40 ומעלה שאובחנו עם סרטן שד במרכז רפואי מתקדם בין ינואר לדצמבר 2016 במרכז הרפואי האוניברסיטאי. המחקר בחן כיצד שיטת הגילוי (בדיקות סקר לעומת זיהוי תסמינים) השפיעה על שלב המחלה, הטיפול הכירורגי והטיפול הכימותרפי, וכן על הסיכון לתמותה.

המחקר כלל כ-800 נשים, כשהגיל הממוצע היה מעל 60, והמעקב הממוצע נמשך 6.7 שנים.

לאורך תקופת המעקב, סרטן שד שהתגלה בעקבות תסמינים היה נפוץ יותר בקבוצות גיל שעברו פחות בדיקות סקר, אצל נשים בגילי 40 עד 49 ובגיל 75 ומעלה, בהשוואה לנשים בקבוצת היעד לבדיקות הסקר הכלליות בגילי 50 עד 75. הסיכון לאבחון סרטן שד מתקדם היה גבוה יותר פי 6.6 לנשים שאובחנו עם המחלה בעקבות תסמינים, בהשוואה לנשים שאובחנו בבדיקות סקר.

סרטן שד שהתגלה בעקבות תסמינים גם הגדיל ב-63% את הסיכון לתמותה מסרטן השד, והגדיל ב-20% את הסבירות לכריתת שד מלאה מסוג מסטקטומי, בהתחשב בגיל ובשלב המחלה. בבחינה מעמיקה של הממצאים התגלה כי שלב גידול מתקדם יותר היה קשור לגילוי בעקבות תסמינים ולסיכון גבוה יותר לקבל טיפול כימותרפי.

הממצאים מדווחים בגיליון מאי 2025 של כתב העת Radiology Imaging Cancer.

 

הורדת גיל הזכאות לבדיקה

 

החוקרים מסכמים כי גילוי סרטן שד באמצעות בדיקות סקר לנשים כבר מגיל 40 ומעלה היה קשור עם סיכון נמוך יותר למחלה מתקדמת, לכריתת שד מלאה ולמוות מסרטן השד בהשוואה לגילוי בעקבות תסמינים.

ממצאי המחקר מתלווים לעדויות נוספות ממחקרים שקוראים להורדת הגיל לבדיקות סקר לסרטן שד, כבר מגיל 40. בספטמבר 2022 קבע משרד הבריאות בעקבות פניית עמותת "אחת מתשע" כי אומצו המלצות ועדה מקצועית שמאפשרות לנשים לעבור ממוגרפיה מגיל 45 במימון ציבורי לפי בקשתן. בפברואר 2019 הוגשו למשרד המלצות הוועדה בראשות פרופ' ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, ונקבע בהן כי לנשים מגיל 45 עד 49 לא מומלץ בשלב זה לבצע בדיקות ממוגרפיה באופן גורף, אולם לנשים שפונות מיוזמתן לרופא ומקבלות הפנייה לבדיקה – מומלץ לאפשר את ביצועה, אחת לשנתיים.

 

התוכנית הלאומית לבדיקות ממוגרפיה בישראל החלה בשנת 1995 כיוזמה משותפת של משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן. ההיענות לביצוע הבדיקה בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ולפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה, השיעור נכון לשנת 2023 עומד על 70.5%. לפי דו"ח עדכני של משרד הבריאות מפברואר 2025, בישראל מבוצעות כ-350 אלף בדיקות ממוגרפיה בשנה.

 

כ-16.1% מהנשים שעברו ממוגרפיה בישראל בשנים 2021-2020 נדרשו להמשיך בתהליך בירור מעמיק יותר לגידול סרטני בשד לאור ממצאים חשודים בבדיקה.  

 

בעולם יש מדינות שבהן בדיקות סינון בממוגרפיה מבוצעות מגיל 50, בדומה לישראל, כמו קנדה, בריטניה ואוסטרליה, ולצידם יש גופים שפרסמו בשנים האחרונות המלצות גורפות להורדת גיל הזכאות לממוגרפיה לנשים בסיכון רגיל לסרטן השד (שאינן בסיכון גבוה). בארה"ב, כוח המשימה הלאומי לרפואה מניעתית (USPSTF) ממליץ החל מאפריל 2024 על ביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 40 עד גיל 74.

 

החברה האמריקאית לסרטן (ACS) ממליצה על בדיקות ממוגרפיה בגילי 44-40 לבקשת המטופלת ועל בדיקות שגרתיות אחת לשנה בגילי 54-45, ומגיל 55 אחת לשנתיים – ללא מגבלת גיל עליון, ובלבד שתוחלת החיים הצפויה של האישה היא לפחות עשר שנים. באיחוד האירופי (EC) עודכנה בשנת 2022 המלצה לבדיקות ממוגרפיה שגרתיות לנשים מגיל 49-45 אחת ל-3-2 שנים, מגיל 69-50 אחת לשנתיים ומגיל 74-70 אחת לשלוש שנים.

 

לצד הפעילות להורדת גיל הזכאות לממוגרפיה, לאחרונה גוברות הקריאות גם להעלאת גילי הזכאות לבדיקה – מגיל 75 שבו כיום מופסק הזימון היזום לבדיקות ממוגרפיה על ידי קופות החולים – לגיל גבוה יותר.

 

Radiology Imaging Cancer, doi: 10.1148/rycan.240046