השמנה
מנהלי קהילה




מובילי קהילה


מחקר: חיי הנישואין הם גורם סיכון לעודף משקל ולהשמנה
חוקרים מפולין מצאו כי גברים נשואים נמצאים בסיכון גבוה יותר מפי 3 להשמנה, וגם לנשים נשואות סיכון לצבירת משקל עודף. מה כדאי לעשות?

העולם כולו מתמודד בשנים האחרונות עם עלייה בממדי ההשמנה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-2.5 מיליארד אנשים ברחבי תבל מוגדרים עם משקל עודף, ומהם 890 מיליון עם השמנה – תופעה שבעבר אפיינה בעיקר מדינות מערביות וכיום מתפשטת גם למדינות המתפתחות.
בישראל, לפי נתוני הסקר החברתי העדכני של הלמ"ס שפורסמו באוגוסט 2024, כמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת מתמודדת עם משקל עודף – כ-55% מהגברים ו-43% מהנשים, ומתוכם 39% מהגברים ו-27% עם עודף משקל המוגדר כשמדד ההשמנה BMI בגובה 30-25 יחידות; 13% מהגברים ו-11.7% מהנשים עם השמנה, כשהמדד בגובה 35-30 יחידות; ושיעור דומה של 3.6% מהגברים ו-3.9% מהנשים עם השמנה חולנית, כשגובה מדד ההשמנה הוא 35 יחידות ומעלה.
להשמנה גורמי סיכון רבים, חלקם גנטיים וחלקם סביבתיים – ובהם אורח החיים היושבני שמאפיין מדינות מסוימות, תזונה לקויה העתירה בפחמימות ושומן רווי, ומתח נפשי מוגבר שמעודד התנהגות לקוה עם מזון כמו זלילה לילית. לעתים מעורבים בתופעה גם גורמים פיזיולוגיים הקשורים למחלות שונות.
עתה זיהה מחקר חדש מפולין קבוצת סיכון נוספת לצבירת משקל עודף: אנשים נשואים. למרות שביחס למחלות רבות – חיי הנישואין עשויים להגן מפני לחץ מוגבר, ייתכן ובכל הקשור להשמנה – מסגרת נישואין מלווה דווקא בעלייה בנטייה לצבור משקל עודף – גם בקרב גברים וגם אצל נשים.
נטייה לצבור משקל
ברקע למחקר מסבירים החוקרים מהמכון הלאומי לקרדיולוגיה בוורשה בירת פולין (IKARD), כי כשני-שליש מהמבוגרים במדינה מתמודדים עם עודף משקל, ומהם קרוב לשליש (29.2%) עם השמנה. בניסיון לזהות גורמים סוציו-דמוגרפיים ופסיכו-חברתיים אפשריים לתופעה, החוקרים בחנו את הנתונים מסקר הבריאות הלאומי של פולין (WOMASZ II).
מדגם המחקר כלל 2,405 משתתפים (1,098 גברים ו-1,307 נשים) בגיל חציוני של 50 שנים. מבין המשתתפים, 35.3% היו במשקל תקין, 38.3% הוגדרו עם עודף משקל, ו-26.4% עם השמנה. לצד ניתוח מצב משפחתי וגיל, נבחנו גם אוריינות בריאותית, דיכאון ורמת תמיכה חברתית באמצעות שאלונים שונים.
מהנתונים עולה כי הימצאות במערכת נישואין לוותה בעלייה של 62% בסיכון לעודף-משקל בקרב גברים ובעלייה של 39% בסיכון בקרב נשים. אצל גברים נשואים תועד גם סיכון גבוה פי 3.19 להשמנה, בהשוואה לאלו שאינם נשואים – סיכון שלא תועד אצל נשים.
מניתוח הממצאים עלה כי גיל הינו גורם סיכון בלתי תלוי לעודף משקל הן בקרב גברים והן בקרב נשים. יתרה מזאת, אצל נשים זוהה קשר נוסף, ונמצא כי מגורים ביישוב קטן (עם פחות מ-8,000 תושבים) מעלה ב-46% את הסיכון לעודף משקל.
במחקר לא זוהה קשר בין תמיכה חברתית לבין משקל הגוף. קשר מיוחד נמצא בין רמת השכלה להשמנה, כאשר אצל גברים – מיעוט שנות השכלה נקשר לנטייה לצבור משקל עודף, ואילו אצל נשים דווקא ריבוי שנות השכלה הוביל לעלייה בסיכון לעודף משקל.
הממצאים הוצגו בכנס האירופי ה-32 להשמנה שנערך בחודש מאי 2025 בספרד (ECO 2025).
נישואין וספורט
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מעידים על השפעה משמעותית של גיל המטופלים ומצבם המשפחתי על הסיכון לעודף-משקל בגילי הבגרות, ללא תלות במגדר.
לאור הממצאים, החוקרים ציינו כי הפצת ידע בריאותי וקידום אורח חיים בריא לאורך החיים, ובייחוד בקרב נשואים, עשויים לצמצם את העלייה בהיקף ההשמנה באוכלוסייה.
הצורך שמתחדד מהמחקר לעודד פעילות גופנית אצל נשואים בא לידי ביטוי גם בעבודות נוספות. לפי מחקר מגרמניה שפורסם בספטמבר 2023 בכתב העת Journal of Physical Activity & Health נמצא כי אנשים שמצויים בקשר רומנטי נוטים להפחית את רמת פעילותם הגופנית – הן גברים והן נשים. לצד זאת יש מחקרים סותרים על ההשפעות של פעילות גופנית על בני הזוג: מחקר מסינגפור שפורסם באוקטובר 2023 מצא כי בני זוג שמתאמנים יחד נוטים לרמת פעילות נמוכה יותר בהשוואה לאלו שמתאמנים לבדם. ולעומת זאת, מחקר ישראלי מבית הספר לסיעוד באוניברסיטת תל אביב שפורסם עוד בשנת 2015 זיהה השפעה חיובית של פעילות גופנית של אחד/ת מבני הזוג על בן הזוג השני.
32nd European Congress on Obesity (ECO 2025), Abstract PO2.067