מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ד בר חן- לוי
אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת 'אחת מתשע'. נותנת ייעוץ והכוונה לנשים המתמודדת עם סרטן שד בכל הקשור לזכויותיהן הרפואיות, ומסייעת להן במידת הצורך במיצוי זכויות אלה מול הרשויות השונות, כגון: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות חולים, חברות ביטוח ועוד.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותהקרנות לסרטן השד: פחות נורא ממה שנדמה

הקרנות לסרטן השד: פחות נורא ממה שנדמה

חוקרים מצאו כי נשים עם סרטן השד הנזקקות לטיפולי הקרנות לרוב מפתחות חרדה מקדימה שאינה פרופורציונאלית למציאות על רקע אי הבנה לאופן הטיפול והשלכותיו


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

טיפולי רדיותרפיה באמצעות הקרנות לחולות בסרטן השד מותאמים באופן אישי בהתאם למצב המטופלות ולשלב המחלה, וניתנים בשגרה לנשים שעוברות כריתה חלקית של השד (למפקטומיה) במטרה להרוס תאים סרטניים שנותרו בגוף ולמנוע חזרה מקומית של הגידול.

 

ככל הטיפולים לסרטן, גם טיפולי הקרנות לסרטן עלולים לעורר חרדה משמעותית בקרב המטופלות מתהליך ההקרנה ותופעות הלוואי והסיבוכים הנלווים, וזאת מעבר לחרדה המקורית המתלווה לאבחון של גידולים סרטניים.

 

לטיפולים בהקרנות לסרטן השד עלולות להתלוות תופעות לוואי שנחשבות לקלות יחסית, ובעיקר עייפות ושינויים על גבי העור באזור המוקרן, שלרוב חולפים בתום סדרות הטיפולים, וכן נשירת שיער בבית השחי באזור המוקרן. עם זאת, בציבור טיפולים אלה נתפסים כמסוכנים ביותר ומלווים בסיבוכים קשים לאיברים פנימיים וכוויות על גבי העור. עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי בקרב נשים שעברו הקרנות, בדיעבד חווית הטיפול הייתה הרבה יותר טובה ממה שציפו לו.

 

סיפורים שליליים מקרובים ומכרים

 

החוקרים מאוניברסיטת UCLA בקליפורניה ביקשו לבחון את חוויותיהן של נשים עם סרטן השד שנדרשות לטיפולי הקרנות. במחקר נכללו 327 חולות אמריקאיות שעברו טיפולי הקרנות בין השנים 2012 ל-2016 בגיל 59 בממוצע. רוב הנבדקות – 269 במספר (83%) - עברו ניתוח לשימור שד קודם להקרנות, דהיינו כריתת שד חלקית (למפקטומי), ואילו 58 נוספות עברו כריתה מלאה (מסטקטומי).

 

מקרב הנבדקות, הרוב (68%) דיווחו כי לפני תחילת טיפולי ההקרנות היה להן מעט מאוד מידע, אם בכלל, על אופיו של הטיפול. כמחציתן (47%) העידו כי שמעו סיפורים מפחידים על הקרנות ממקורות שונים.

 

בסופו של מעקב שנמשך בממוצע 31 חודשים, התברר כי רק  2% מהנבדקות – 6 חולות בלבד – הסכימו בדיעבד כי הסיפורים השליליים ששמעו על ההקרנות מבני משפחה, קרובים ומכרים היו נכונים במציאות. 92% מהמטופלות שעברו כריתה חלקית של השד ו-81% מהנבדקות שעברו כריתה מלאה הסכימו כי אם מטופלות לעתיד היו יודעות את האמת על הקרנות לסרטן השד טרם הטיפול, הן היו פחות חוששות ממנו.

 

מכלל המטופלות, 83% דיווחו כי חומרת תופעות הלוואי קצרות הטווח של טיפולי ההקרנות קלה יותר ממה שצפו, לרבות פחות דיווחים על כאבים בשד, וכך גם 84% מהמטופלות העידו כי חומרת הסיבוכים ארוכי הטווח של טיפולי ההקרנות קלה משהעריכו. רק 4% מאלו שעברו ניתוחי כריתה חלקית ו-5% מאלו שעברו כריתה מלאה תפסו את הסיבוכים שחוו בעקבות ההקרנות כקשים יותר מאלו ששיערו לפני הטיפולים.

 

אחת המגבלות במחקר כי הוא מבוסס על נתונים ממרכז רפואי אחד בארה"ב, וכי ייתכן שממצאים שיאספו במרכזי סרטן מובילים המומחים במתן טיפולים בהקרנות לסרטן השד – עשויים להצביע על תמונה שונה של היכרות טובה יותר של המטופלות עם אופיו של הטיפול וחשש מופחת.

 

החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בגיליון פברואר 2018 של כתב העת Cancer מסכמים כי הקרנות לסרטן השד עשויות להיות מלוות בדעות קדומות וחששות רבים שאין להם בהכרח אחיזה במציאות, וכי בטיפולי ההקרנות כפי שניתנים כיום במכשור חדיש ובשיטות ששואפות לצמצם את היקף ההקרנה לאזור סביב הגידול – מובילות להפחתה בתופעות הלוואי והופכות את הרושם השלילי על הטיפול ללא מציאותי.

 

תפיסות מנותקות מהמציאות

 

מחקרים בעבר כבר זיהו חששות ותפיסות מוטעות המנותקות מהמציאות ביחס לטיפולי הקרנות לסרטן שד – הן בקרב מטופלות והן בקרב מנתחי שד (כירורגים כלליים). החשש מהקרנות הוא גם זה שמשפיע לעתים על הבחירה של מטופלת האם לבחור כריתה מלאה של השד, שבה ניתן לעתים להימנע בהמשך מטיפולי הקרנות, לבין כריתה חלקית של השד, אשר מלווה לרוב באופן שגרתי בטיפולי הקרנה על פי הפרוטוקולים הטיפוליים המקובלים.

 

מחקר איכותני משנת 1999 שפורסם בכתב העת Journal of Radiotherapy in Practice העלה כי בין החוויות עליהן מעידות נשים שאמורות לעבור טיפולי הקרנות לסרטן השד נכללים מרכיבים רבים של פחד וחרדה. מחקר נוסף מאוסטרליה, שפורסם באפריל 2005 בכתב העת The Photographer, העלה כי בין השאר מלוות את המטופלות גם תחושות של אתגר לקראת הטיפול המתקרב ותחושת חוסר אונים ואובדן שליטה בחייהן. מחקר אמריקאי שפורסם ביוני 2013 בכתב העת Journal of Cancer Education העלה כי לרבות מהמטופלות אין כמעט ידע בנוגע לאופיו של הטיפול הקרנות. מחקרים נוספים מצביעים על כך שרק מיעוט מהחולות בסרטן השד תופסות את הטיפול בהקרנות כטיפול חדשני – מה שמעיד על כך שהתפיסה בציבור כי מדובר בטיפול מיושן שמלווה בסיבוכים נרחבים.  

 

בעשרים השנים האחרונות חלו חידושים רבים בתחום ההקרנות, ופותחו מכשירים המאפשרים הקרנה ממוקדת של הגידול הסרטני מבלי לפגוע בסביבת הגידול ותוך הפחתה בסיכון לכוויות בעור ולפגיעה באיברים פנימיים. המחקר תומך בהבנה כי התפיסות בציבור בנוגע לטיפולי הקרנות לסרטן לא עמדה בקצב החידושים ועדיין רואה בהקרנות לסרטן טיפול מסוכן ביותר המלווה בתופעות לוואי קשות במיוחד.

 

במחקר הנוכחי קוראים החוקרים להעלות את המודעות בציבור ובקרב חולי סרטן בכללותם לחידושים בתחום ההקרנות כדי להפחית מהלחץ והחרדה שחווים אלה הנזקקים לטיפול.

 

 

Cancer, DOI: 10.1002/cncr.31159