מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

כליות ודיאליזה

מנהלי קהילה

פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
ד
ד"ר פזית בקרמן
מנהלת המכון הנפרולוגי בשיבא. סיימה התמחות ברפואה פנימית בהדסה עין כרם והתמחות-על בנפרולוגיה בשיבא. השתלמה שלוש שנים באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב במחקר בסיסי של מחלות כליה ופרסמה מאמרים בנושא. בעלת ניסיון קליני מגוון בקרב מטופלי דיאליזה, מטופלי אי ספיקת כליות חריפה וכרונית ומחלות כליה שונות. עוסקת גם במחקר קליני ובסיסי במכון הנפרולוגי בשיבא.

מובילי קהילה

מחוברת פז מושקוביץ
מחוברת פז מושקוביץ
נעים מאד, פז - מובילת קהילת כליות ודיאליזה. ראשית מוזמנים לתכנית הרדיו שלי "הרוקנרול של החיים" בעמוד "מחוברת פז מושקוביץ" ובערוץ היוטיוב. כל שאלה שתירצו לשאול אותי אני כאן עבורכם. במקצועי אני מאמנת בכירה, מרצה ויוצרת, כותבת הרצאות השראה לאנשים והרצאות עסקיות. אני מחוברת לדיאליזה מזה 30 וחצי שנים, 3 השתלות כליה שנכשלו ומאה ניתוחים. דרך סיפורי האישי רב התהפוכות, אני מציעה לכם כלים שיאפשרו לכל אחד להתחבר לחיים שלו, ולהתגבר על קשיים בתחום האישי ובתחום הקריירה והעסקים, ובוודאי שבתחום התמודדותכם עם עולם הכליות. הוצאתי לאור את הספרים: "מחוברת - צופן ליזה" ו"השמיים הם לא הגבול" ומעבירה מופע-הרצאה "מחוברת" שמעניק פרספקטיבה וכלים לחיים. יש לי ולבעלי מקס 11 ילדים כלבתולים שהם אהבה ללא תנאי. מומלץ בחום גם לבריאות שלנו הנפשית והפיסית :) ולמי ששואל אז אסור לי ללדת ילדים, כאן עבורכם תמיד לכל שאלה ושיתוף! לחיזוק מוטיבציה והשראה תוכלו לצפות בקטעים נבחרים מתכנית הרדיו בלינק הבא: https://www.youtube.com/playlist?list=PL1QPzpvna7OzfBMpmM9pKwBM8r1sQyGUY
כמוניכליות ודיאליזהחדשותמטופלי דיאליזה בישראל בסיכון לתת תזונה

מטופלי דיאליזה בישראל בסיכון לתת תזונה

מחקר ישראלי מקיף זיהה כי מחצית ממטופלי דיאליזה בישראל נמצאים בסיכון לתת תזונה. נמצא כי רוב המטופלים אינם אוכלים לפי ההמלצות התזונתיות המקובלות


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אנשים עם אי ספיקת כליות הנזקקים לטיפולי דיאליזה נאלצים להקפיד על הגבלות תזונתיות משמעותיות, ובעיקר הקפדה על תזונה דלת אשלגן, שכן אי ספיקת כליות מפריעה ליכולת הגוף לסלק עודפי אשלגן, ועלולה להוביל להצטברות עודפי אשלגן שמעלים את הסיכון לחולשת שרירים, הפרעות בקצב הלב והתקפי לב. אי ספיקת כליות גם עלולה להוביל לצריכה מועטת מדי של אשלגן המלווה בתופעות אופייניות, לרבות הקאות ושלשולים. על כן נדרשים מטופלי דיאליזה להקפיד על ערכי אשלגן ספציפיים ולהימנע מאכילת מזונות עתירי אשלגן, לרבות בננות, אבוקדו, ענבים, עגבניות וקטשופ, פטריות, תפוחי אדמה וצ'יפס, קפה, שוקולד ומשקאות אלכוהוליים.

 

המשטר התזונתי הקפדני עלול לחשוף מטופלי דיאליזה לחסרים תזונתיים שונים, ומחקרים ברחבי העולם זיהו חוסרים בוויטמינים ומינרלים בקרב המטופלים. לפי מחקרים שונים, 20% עד 70% ממטופלי דיאליזה נמצאים במצב של תת תזונה על פי קריטריונים רפואיים שונים לאבחון התופעה. עתה נמצא גם במחקר ישראלי מקיף כי מטופלי דיאליזה מצויים בסיכון כולל לתת תזונה. 

 

החוקרים מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל והמחלקות הנפרולוגיות בבתי החולים בילינסון, איכילוב, רמב"ם, נהריה, מאיר והלל יפה ביקשו להעריך את הסיכון לתת תזונה בקרב מטופלי דיאליזה ולזהות גורמי סיכון לתופעה.

 

במחקר נכללו 378 מטופלים ביחידות הדיאליזה במרכזים רפואיים ברחבי המדינה. הנבדקים נתבקשו לשחזר את הרכב התפריט היומי, עברו בדיקות דם לרמות חלבון האלבומין – המהוות מדד לבחינת תת תזונה וכן מדידות משקל וגובה.

 

החוקרים מצאו כי כמחצית ממטופלי הדיאליזה (46.3%) נמצאים בסיכון לתת תזונה, ובהם 6.9% שתועדו עם רמות נמוכות במיוחד של אלבומין בדם ומדד השמנה BMI בערך של 23 יחידות ומטה – והוגדרו בסיכון חמור במיוחד לתת תזונה. המחקר העלה כי רק 14.3% מהנבדקים שבסיכון גבוה לתת תזונה, קיבלו מזונות רפואיים להעשרת התזונה.

 

עוד נמצא כי מטופלי דיאליזה עם תחלואה נלווית משמעותית היו בסיכון גבוה יותר לפתח תת תזונה, כשסוכרת העלתה ב-81% את הסיכון לתופעה. כמו כן, הסיכון לתת תזונה עלה בעיקר בקרב מטופלים עם רמות נמוכות של המוגלובין ורמות גבוהות של חלבון CRP המצביע על פעילות דלקתית, ומטופלי דיאליזה הזקוקים לעזרה בהזנה היו בסיכון גבוה פי 4.41 לפתח תת תזונה.

 

מעט מדי חלבון

 

מכלל מטופלי הדיאליזה שנבדקו במחקר, פחות משליש עמדו בהמלצות התזונתיות לצריכה כוללת של קלוריות (אנרגיה) ולצריכת חלבון, כפי שנקבעו על ידי החברה הבינלאומית לתזונה ומטבוליזם של מחלות כליה (ISRNM) שפורסמו במארס 2013 בכתב העת Journal of Renal Nutrition. עם זאת, המחקר לא מצא קשר בין עמידה בהמלצות התזונתיות לבין הסיכון לפתח תת תזונה.

 

בעוד שההמלצות קוראות למטופלי דיאליזה לצרוך 35-30 קלוריות לכל ק"ג משקל גוף ליום, עמדו ביעד רק 21.5% מהמטופלים שלא הוגדרו בסיכון לתת תזונה וכן 20% מהמטופלים שהוגדרו בסיכון נמוך, 23.7% מהמטופלים שהוגדרו בסיכון בינוני ו-36% מהמטופלים שהוגדרו בסיכון גבוה. כמו כן, בעוד ההמלצות קוראות למטופלים לצרוך 1.4-1.2 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף ליום, עמדו בזה רק 32.9% מהמטופלים ללא סיכון לתת תזונה, 20% מהמטופלים שהוגדרו בסיכון נמוך, 41.5% מהמטופלים בסיכון בינוני ו-34.6% מהמטופלים בסיכון גבוה. גם בהמלצות להגבלת צריכת המלח בקרב מטופלי דיאליזה ל-80 עד 100 mmol נתרן ליום, עמדו בהן רק 13.8% מהמטופלים ללא סיכון לתת תזונה, 26.7% מהמטופלים בסיכון נמוך, 17.2% מהמטופלים בסיכון בינוני ו-15.4% מהמטופלים בסיכון גבוה.

 

החוקרים מסכמים כי "סיכון גבוה לתת תזונה הוא ממצא שכיח בקרב אנשים שעוברים טיפולי דיאליזה בבתי החולים בישראל, והצריכה התזונתית אינה נענית להמלצות". החוקרים קוראים להרחיב את התאמתם של מזונות רפואיים למטופלי דיאליזה עם סיכון גבוה לתת תזונה. 

 

במחקר השתתפו פרופ' מונה בועז, אודיל אזולאי, ד"ר עידית שוורץ, פרופ' דורון שוורץ, ד"ר סוהיר אסדי, פרופ' בתיה קריסטל, פרופ' סידני בן שטרית, ד"ר נועה ברר-ינאי ופרופ' טליה ויינשטיין, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2019 של כתב העת Nephron.

 

מחקרים שונים הצביעו על תת תזונה בקרב מטופלי דיאליזה. בין השאר, מחקרים בנושא העלו כי טיפולי הדיאליזה כשלעצמם מעלים את הצריכה האנרגטית של הגוף בכ-20%, וגורמים נוספים מגדילים עוד יותר הצריכה האנרגטית, לרבות דלקות חוזרות ונשנות ושינויים הורמונאליים. כמו כן, מטופלי דיאליזה מצויים בסיכון לאצידוזיס – חמצת הדם – הפרעה מטבולית שמעלה את הסיכון למחסור בחלבון. גם מחלות שנלוות לעתים לאי ספיקת כליות עלולות לפגוע בתהליכים מטבוליים ולהוביל לחסרים ברכיבים תזונתיים, ובעיקר סוכרת שעשויה להוות את הסיבה הראשונית לפגיעה בכליות, וכן מחלות לב וכלי דם, פעילות יתר שניונית של בלוטת התריס (היפרפאראתירואידיזם), סיבוכים בדרכי העיכול ומחלות זיהומיות. 

 

בשנים האחרונות גוברת המודעות למצבי תת תזונה אצל חולים ובכללם חולים כרוניים ובעיקר בקרב אנשים המאושפזים בבתי החולים. לפי עבודות מהעולם ומישראל, 30-60% מהחולים נמצאים בסיכון לפתח תת תזונה בעת האשפוז, וזאת מאחר ו-80% מהחולים צורכים פחות מ-50% מהמזון המוגש. כיום פועלות בבתי החולים בארץ דיאטניות שתפקידן בין היתר לזהות סימנים חריגים לתת תזונה בקרב מאושפזים, ובעיקר ירידה משמעותית במשקל, ירידה במשקל וחסרים ברכיבים תזונתיים המזוהים בבדיקות דם.

 

 

Nephron, doi: 10.1159/000495150

 

למידע נוסף על תזונה למטופלי דיאליזה