דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
מלחמת "חרבות ברזל": מעל למחצית מהישראלים "התמכרו" לחדשות
חוקרים ישראלים מצאו כי הצריכה המרובה של חדשות במדיה בעקבות ההסלמה הביטחונית בישראל מלווה בעלייה במחשבות חרדתיות, הפרעות שינה ותסמינים גופניים שמעידים על חרדה
מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" על התפתחויותיה בחצי השנה האחרונה הגבירו משמעותית את הלחץ והמתח הנפשי בקרב תושבי ישראל.
על רקע האירועים באזור, ישראלים רבים הגבירו את מינוני צריכת החדשות דרך המדיה.
עתה מדווחים חוקרים ישראלים על השפעות מרחיקות לכת של שידורי החדשות המתמשכים במתכונת 24/7 שעות אחרי "השבת השחורה" על הבריאות הנפשית של תושבי המדינה.
דופק לב מואץ וקוצר נשימה
החוקרים מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ביקשו לבחון את השפעות שידורי החדשות הרציפים על בריאות הנפש של הישראלים בתחילתה של מלחמת "חרבות ברזל", בהשוואה להשפעת השידורים הרציפים במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, שבמהלכו בוצע מחקר דומה.
המחקר הנוכחי כלל שאלון שהופץ באינטרנט בקרב בוגרים מהאוכלוסייה היהודית בשבוע הראשון שלאחר השבת השחורה של ה-7 באוקטובר 2023, בתאריכים 12-11 באוקטובר, כשהמתיחות הביטחונית בישראל הייתה בשיאה.
מבין 802 תושבי ישראל שהשיבו לסקר הנוכחי בגילי 18 עד 85, הרוב המכריע – 83.8% – דיווחו כי הגבירו את צריכת החדשות בעקבות האירועים, גברים ונשים כאחד. רק עשירית מהנבדקים (10.5%) ציינו כי הם מנסים מאוד להימנע מצפייה בחדשות. יוזכר כי בדיווחים החדשותיים בימים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר נכללו גם אזכורים לסרטונים קשים ביותר שבהם תעדו מחבלי החמאס את הטבח ביישובי עוטף עזה.
המחקר מצא כי הצפייה המרובה בחדשות מלווה בנזקים נפשיים: מעל למחצית מהישראלים (56.6%) דיווחו כי "התמכרו" לחדשות במידה רבה עד רבה מאוד, ומעל לשליש (37.3%) מצאו את הדיווחי החדשותיים 'מלחיצים' במידה רבה עד רבה מאוד. מעל ל-70% ציינו כי הדיווחים החדשותיים במדיה מלחיצים במידה כלשהי.
החוקרים בחנו תחושות של 'חרדת החמצה' המכונה בעגה המקצועית FOMO (קיצור של Fear of Missing Out), שמלווה אנשים שחוששים לפספס אירועים שאחרים חווים. מבין הנבדקים במחקר, קרוב למחצית (45.5%) העידו כי חוו תחושה זו באופן משמעותי. תחושה זו הייתה רווחת בעיקר בקרב נשים וצעירים, לצד תחושות של התמכרות לחדשות ומתח נפשי מוגבר.
רק 12% מהנבדקים העידו כי הם מוצאים את הדיווחים החדשותי השוטפים "מרגיעים" במידה רבה או רבה מאוד, ונמצא כי ככל שהאמונה בהנהגה הישראלית הייתה גבוהה יותר – כך גברה הנטייה של הנבדקים למצוא את הדיווחים מרגיעים. יהודים חילוניים נטו יותר למצוא את הדיווחים החדשותיים כמלחצים, וניסו יותר להימנע מהם.
פחות ממחצית מהנבדקים (45%) ציינו כי מצאו את רצף הדיווחים החדשותיים בשבוע שלאחר ה-7 באוקטובר כ"ראוי". קרוב למחצית (43.8%) גם ציינו כי היו רוצים לפחות שחלק מלוח השידורים ישוב לשגרה.
המחקר הצביע כי הדיווחים החדשותיים הרציפים אחרי ה-7 באוקטובר עוררו תחושות חרדה אצל הישראלים. ככלל, 62% מהישראלים דיווחו על מחשבות חרדתיות, 44.6% על הפרעות שינה, 44.4% על תחושת חרדה חסרת שליטה ו-33.3% דיווחו על תסמינים גופניים שמעידים על חרדה, ובהם דופק לב מואץ, הזעות וקוצר נשימה. 16.1% מהנבדקים דיווחו כי חוו תסמין חרדה אחד, 15.6% דיווחו על שני תסמינים, 17.1% דיווחו על שלושה ו-21.4% דיווחו על ארבעה תסמיני חרדה, כאשר פחות משליש בלבד (29.3%) העידו כי לא חוו תסמיני חרדה כלל.
בסקר קודם שבוצע על ידי ד"ר בודס ושותפים במסגרת מכון גרטנר והחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 השתתפו 500 ישראלים יהודים בוגרים. לפי ממצאיו, שפורסמו בספטמבר 2015 בכתב העת Psychiatry, שיעור גבוה של ישראלים העידו גם אז כי היו מחוברים לחדשות שעות רבות (87.2%), והרוב דיווחו כי העלו את הצפייה בחדשות בעקבות האירועים. בכל המדדים שנבחנו חלה החמרה במחקר הנוכחי בהשוואה למחקר משנת 2014: בסקר הקודם בצוק איתן כשליש דיווחו על מחשבות חרדתיות (36.6%) כמחצית מהיקף המדווחים עליהן בסקר הנוכחי,; כחמישית (22.3%) העידו על הפרעות שינה – כמחצית מההיקף בעבודה הנוכחית; וכעשירית (12.8%) דיווחו על תסמינים גופניים שמבטאים חרדה מוגברת – שליש מההיקף במחקר הנוכחי.
החוקרים מסכמים בעבודה הנוכחית כי "יהודים ישראלים נאבקו בצריכת חדשות במהלך המלחמה הנוכחית, תוך פגיעה בבריאות הנפש". החוקרים מדגישים כי רמות החרדה שנצפו היו גבוהות מבעבר, והשפיעו על תושבים מכלל גווני האוכלוסייה.
במחקר השתתפו ד"ר אריאל קאים וד"ר מורן בודס, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2024 בכתב העת Stress and Health של החברה הבינלאומית המאגדת מומחים לחקר הלחץ (ISIS).
הסיכון לפוסט טראומה
ממצאי המחקר מאירים על ההשפעות של תיעודים טלוויזיוניים בזמני אסונות על החוסן הנפשי באוכלוסייה, וזאת כאשר המדיה משמשת באירועי חירום כאמצעי תקשורת להעברת מידע חיוני והנחיות בטיחות לאוכלוסייה.
יש גם מחקרים שקושרים בין חשיפה לאירועי אסון המוניים במדיה לבין סיכון להתפתחות של פוסט טראומה. כך, במחקר אמריקאי שבחן את ההשפעות בארה"ב של הדיווחים החדשותיים על הטבח בתיכון דאגלס בעיר פארקלנד שבמטרופולין מיאמי בפברואר 2018 שהוביל לרחיצתם של 17 בני אדם ו-14 מאושפזים, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת בוסטון דיווחו בנובמבר 2021 בכתב העת Frontiers in Psychiatry כי 3.1% מהציבור שנחשף לתיעוד הירי והשפעותיו חווה תסמיני פוסט טראומה. במחקר מסין שפורסם במאי 2023 בכתב העת Frontiers in Public Health תועדו השפעות של דיווחים במדיה על הקורונה על תסמיני פוסט טראומה בקרב תלמידי מכללות. יש לציין כי חשיפה עקיפה לטראומה דרך המדיה עדיין אינה מוכרת כגורם סיכון רשמי לפוסט טראומה בהתאם להגדרות של ההפרעה בספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי - ה-DSM.
ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שפורסמו בחודשים האחרונים והציגו עלייה בהיקפי החרדה של ישראלים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. כך, בסקר שנערך באוניברסיטת אריאל בסוף אוקטובר 2023 בקרב 844 בוגרים דיווחו מעל לרבע (29%) על רמות גבוהות של תסמיני דיכאון, ולצידם כרבע (24%) על רמות בינוניות של דיכאון. כמחצית (54%) דיווחו גם על רמות גבוהות של לחץ. בסקר נוסף של המכון הישראלי לדמוקרטיה שבוצע בקרב 606 נבדקים בנובמבר, כחודש לאחר המתקפה, דיווחו קרוב למחצית (46%) על ירידה בפריון בעבודה.
איך לשמור על הבריאות בימים קשים?