ניוון מקולרי גילי היא מחלת עיניים כרונית מתקדמת שנגרמת כתוצאה מפגיעה באזור מרכז הרשתית המכונה 'מקולה', במרכז שדה הראייה, והיא מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לאובדן חמור של הראייה ועיוורון בגיל המבוגר בעולם המערבי.

ניוון מקולרי גילי עשוי לגרום עם הזמן לפגיעה בראייה, שמשבשת תפקודים רבים בחיי היומיום, ובין השאר המחלה עלולה לפגוע גם בכישורי הנהיגה. עם זאת, לניוון מקולרי ביטויים אפשריים רבים, ואצל חלק מהמאובחנים חדות הראייה נותרת ברמה סבירה בשלבים המוקדמים, באופן המאפשר להמשיך להחזיק ברישיון נהיגה.

בישראל, נהלי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות אינם מתייחסים ספציפית לניוון מקולרי גילי, אלא לקריטריונים של חדות ראייה ושדה ראייה בקביעת מגבלות על נהיגה ברכב, ולכן ניוון מקולרי גילי אינו פוסל אוטומטית מהאפשרות לאחזקת רישיון נהיגה, אלא רק בשלבים מתקדמים של המחלה כשהראייה נפגעת באופן חמור בשתי העיניים.

לדברי ד"ר אור שמואלי, רופא במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה ומנהל בקהילת ניוון מקולרי גילי באתר "כמוני", "לאנשים עם ניוון מקולרי גילי חשוב לשמר את יכולות הנהיגה ככל שניתן – על רקע תפקיד הנהיגה במתן תחושת עצמאות למטופל והסיכון הטמון בהפסקת הנהיגה להפחתת אינטראקציות חברתיות והידרדרות נפשית שעשויה להוביל גם להחמרה במצב הבריאות הכולל".

ההשפעה של ניוון מקולרי גילי על כישורי נהיגה

ניוון מקולרי משפיע על מרכז הרשתית – המקולה, ומשבש את הראייה במרכז שדה הראייה, והופך אותה באזור זה למטושטשת. מצב זה עשוי לפגוע בחדות הראייה. כך – אנשים עם ניוון מקולרי גילי עשויים עם הזמן להתקשות בראייה ברורה של תמרורים ושלטים, הצטלבות רחובות, סימונים שונים על גבי הכביש ואפילו רוכבי אופניים בצידי הדרכים.

בעיה קשה עשויה להיווצר גם במעבר מאור בהיר לתנאים של תאורה נמוכה – למשל בכניסה למנהרות.

יש גם אנשים עם ניוון מקולרי מתקדם שראייתם נפגעת עד כדי כך שאינם יכולים לזהות את פניהם של אנשים או שיופיע כתם שחור במרכז שדה הראייה שלהם – מה שעשוי להיות מסוכן במיוחד בנהיגה בכביש.  

נהיגה עם ניוון מקולרי גילי: מקושי בזיהוי צבעים של שלטים, דרך קושי בהסתגלות בכניסה למנהרות ועד כתם שחור במרכז שדה הראייה (צילום: shutterstock)

הקשיים של נהגים עם ניוון מקולרי גילי מתועדים במספר מחקרים בספרות הרפואית. ממצאי העבודות מעלים כי הקושי בנהיגה מחמיר ככל שהמחלה מתקדמת, אם כי גם בשלבים המוקדמים של ניוון מקולרי גילי, כשחדות הראייה לא נפגעה עדיין באופן ניכר – רבים מהאנשים עם ניוון מקולרי גילי מתלוננים על קשיים בנהיגה – בעיקר בשעות הלילה.

במחקר אמריקאי שנערך בהשתתפות 246 מאובחנים עם מחלות עיניים – לרבות ניוון מקולרי גילי, שממצאיו פורסמו בפברואר 1998 בכתב העת JAMA Ophthalmology, נמצא כי נהיגה הייתה ההיבט השני שהכי הפריע לנבדקים כתוצאה מהמחלה, אחרי קריאה.

במחקר מיפן שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת Journal of Clinical Medicine, נמצא במדגם של 275 מאובחנים עם ניוון מקולרי גילי כי שני שליש (66%) עדיין החזיקו ברישיון נהיגה – ומרביתם (84%) העידו על רצונם להמשיך לנהוג ככל שניתן. נבדקים אלה דיווחו בעיקר על קשיים לראות אנשים ותמרורים וקשיים בנהיגת לילה. נבדקים שחוו החמרה בראייה בשתי העיניים ואף בעין אחת בלבד דיווחו על היצרות שדה הראייה וקושי בזיהוי צבעי התמרורים.

האם מטופלים עם ניוון מקולרי גילי נמצאים בסיכון גבוה יותר לתאונות בנהיגה ברכב? לא בהכרח. בסקירת ספרות בנושא, שפורסמה באוקטובר 2008 בכתב העת Journal of Visual Impairment and Blindness, נקבע כי אין כיום מחקרים שמאפשרים לאמוד את הסיכון של אנשים עם ניוון מקולרי גילי להיות מעורבים בתאונות דרכים ולא ניתן לקבוע מה מידת הסיכון לתאונות. ואילו מחקר אמריקאי, שפורסם בספטמבר 2013 בכתב העת British Journal of Ophthalmology, מצא כי דווקא נהגים מבוגרים עם ניוון מקולרי גילי בשלבים של מחלה מתונה נמצאים בסיכון נמוך יותר להיות מעורבים בתאונות, אולי מאחר והם נמנעים מראש מנהיגה במצבים מאתגרים.

אכן, במחקר אמריקאי, שפורסם באוגוסט 1995 בכתב העת Archives of Ophthalmology, שכלל תצפית על יכולות נהיגה בכביש ובאמצעות סימולטור, נמצא כי נהגים עם ניוון מקולרי גילי נוהגים להתאים את נהיגתם ליכולותיהם ולאמץ דפוס של נהיגה זהירה, להימנע מנהיגה באזורים לא מוכרים, להימנע ממעבר בין נתיבים ולנהוג במהירות איטית יותר בהשוואה לנהגים אחרים.

כשמופיעים סימנים שמעידים על ירידה בראייה – חשוב לפנות לרופא עיניים שביכולתו לאבחן ניוון מקולרי גילי באמצעים שונים, ובעיקר בבדיקות חדות ראייה על גבי לוח, בדיקת קרקעית העין במנורת סדק לאחר הרחבת האישונים ובדיקת הדמיית טומוגרפיה ממוחשבת של הרשתית OCT. אבחון מוקדם של ניוון מקולרי גילי הוא חשוב ומועיל להפחתת הסיכון להידרדרות המחלה עד כדי עיוורון.

למי שכבר אובחנו בניוון מקולרי גילי וחווים פגיעה משמעותית בראייה מומלץ לבדוק עם איש מקצוע האם בטוח להמשיך ולנהוג.

הנהלים בישראל לנהיגה עם ניוון מקולרי גילי

עצם האבחון של ניוון מקולרי גילי, לרבות אבחון נקודות דרוזן בעיניים שמצביע על ניוון מקולרי יבש ואבחון כלי דם פתולוגיים ברשתית שמעידים על ניוון מקולרי מתקדם-רטוב והטיפולים בהזרקות תוך עיניות – אינם פוסלים כשלעצמם את היכולת להחזיק רישיון נהיגה. מידת הפגיעה בראייה היא שקובעת אם אדם יכול להמשיך לנהוג.

כשיש לקות בחדות הראייה בשתי העיניים – מקובל שרופא העיניים יפנה את המטופל לבדיקת כשירות לרישיון נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות. בישראל גם קיימת חובת דיווח למכון מצד רופאים בכל מקרה שבו הרופא חש כי מחלתו של המטופל עלולה לפגוע בכישורי הנהיגה שלו.

"ביצוע בדיקה להערכת יכולת הנהיגה של אנשים שמאובחנים עם ניוון מקולרי גילי תלוי בכל מקרה לגופו (סוג המחלה, קצב ההחמרה וכדומה)״ מסבירים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות ״בהתבסס על תקנות התעבורה, הרופא.ה המטפל.ת נדרש לדווח למכון על מחלות המסכנות נהיגה, ובכלל זה גם על הפרעות בראייה, לפי מצבו הרפואי הפרטני של כל אדם ושיקול דעתו של כל רופא. ההחלטה על כשירות לנהיגה מתבססת על סוג הניוון המקולרי, חדות הראייה בפועל, אלו טיפולים ספציפיים עבר האדם ומהי דרגת הסיכון להידרדרות מהירה של הראייה".

בנוסף, מטופלים עם ניוון מקולרי גילי אינם כשירים לנהוג ברכב אם הם סובלים מפגיעה בשדה הראייה הנמוך מ-120 מעלות בכיוון האופקי בשתי העיניים. אובדן של שדה הראייה בעין אחת או אובדן הרבע העליון של שדה הראייה מאפשרים החזקת רישיון נהיגה – בכפוף להמלצה רפואית. כמו כן, אובדן שדה הראייה ביותר ממחצית הרבע התחתון של שדה הראייה המרכזי – מצב רפואי הקרוי 'סקוטומה' או 'מחשך העין' (Scotoma) או לחילופין 'המינופיה' או 'פלג ראייה' (Hemianopsia) אינו מאפשר החזקת רישיון נהיגה.

במצבים שבהם התפתח מצב של עיוורון לילה – שמתבטא בקושי רב לראות ללא תאורה ובתנאי חשיכה – לעתים יוגבל רישיון הנהיגה לנסיעה בשעות היום.

בשנים האחרונות בוטלה במשרד התחבורה החובה לבדיקות עיניים עבור בוגרים המבקשים לחדש רישיון נהיגה, וזו קיימת רק מגיל 70 לנהגים רגילים או מגיל 60 למחזיקים ברישיון לרכב בתחבורה הציבורית (אוטובוס או מונית) או לרכב מסחרי (משאית). לנהגים רגילים נדרשת בדיקת עיניים מגיל 70 – אחת לחמש שנים ומגיל 80 אחת לשנתיים, וזאת למרות שתהליכים ניווניים בראייה שמאפיינים ניוון מקולרי גילי עלולים להתפתח כבר מגיל 50.

מסיבה זו, מודגשת החשיבות בפנייה עצמאית לרופא עיניים בכל מקרה בו מורגשת פגיעה בראייה שעלולה לפגוע ביכולת הנהיגה כדי לאבחן מה מקור הפגיעה ולבחון האם ניתן להמשיך ולנהוג.

הבדיקות המשמשות להערכת כשירות לנהיגה באנשים עם ניוון מקולרי גילי

מטופלים עם ניוון מקולרי גילי שהופנו על ידי רופאי העיניים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים עקב החשש כי מחלתם עלולה לסכן בנהיגה ברכב אותם או את סביבתם – יופנו להערכת כשירות לנהיגה.

כיום נהוג כי המכון מפנה מטופלים עם ניוון מקולרי גילי שנדרשים לבדיקה זו לגורמי מקצוע בקהילה, לרבות רופאי עיניים ואופטומטריסטים – המבצעים לשם כך בדיקת עיניים מקיפה הכוללת הרחבת אישונים לבחינת חדות הראייה ושדה הראייה. לפי עמדת המכון, "בקהילה הזמינות והנגישות גבוהות הרבה יותר, ומתאפשרת קבלת תשובה מהירה יותר".

המלצות לנהיגה בטוחה למרות ניוון מקולרי גילי

בדיקת היכולות

למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי חשוב להכיר בכך שהמחלה עשויה לפגוע ביכולות נהיגה ולהיות ערים למצבים שבהם נדרש לפנות רופא עיניים לבדיקה ועם התקדמות המחלה – לקבל בזמן החלטה להפסיק לנהוג.

כדי לזהות בזמן שינויים שעלולים לפגוע ביכולת להמשיך ולנהוג חשוב למאובחנים בניוון מקולרי להקפיד להגיע לבדיקות המעקב אצל רופא העיניים.

כמו כן חשוב לבחון באופן עצמאי את הראייה. במכון הרפואי לבטיחות בדרכים מסבירים כי "אדם שאובחן עם ניוון מקולרי גילי יכול לבדוק את עצמו באמצעות 'לוח אמסלר', ובכך לבחון אם קיימת הדרדרות בראייה. ככלל, חשוב לבדוק כל עין בנפרד, ובמידה ומגלים שינוי בבדיקה – חלה חובה לפנות לרופא עיניים בהקדם האפשרי".

אחת ההמלצות שניתנת לעתים היא ביכולת לזהות את מספרי הרכבים על לוחיות הרישוי במרחק של 25 צעדים מהרכב. כשיש קושי בזיהוי מספרי כלי הרכב בשיטה זו – יש לפנות לרופא עיניים להערכת הראייה.

שיקום נהיגה

בשנים האחרונות נפתחו בישראל מכונים לשיקום נהיגה שבהם מרפאים בעיסוק שמאפשרים לבצע תרגולים לשימור יכולות נהיגה באנשים עם ניוון מקולרי גילי מתון – במצבים שבהם חדות הראייה ושדה הראייה לא נפגעו עדיין באופן משמעותי.

הטיפולים השיקומיים כוללים לרוב שימוש בסימולטורים לנהיגה ובאמצעי הדמיה ממוחשבים נוספים שזוהו במחקרים ככאלה שמשפרים את יכולת הנהיגה. 

יש לציין כי בנוסף לטיפולים אלה – קיימים טיפולי שיקום ראייה למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי במכונים שנתמכים על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הניתנים על ידי אופטימטריסטים, וכוללים התאמת משקפיים והשאלת אביזרי ראייה.

הקפדה על הטיפול התרופתי

למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי מומלץ להקפיד על היענות גבוהה לטיפולים המותאמים עבורם בהתאם לשלב המחלה – כדי למנוע את הידרדרות הראייה לכדי מצב שעלול לפגוע בכישורי הנהיגה.

לדברי ד"ר שמואלי, "בשלבים מוקדמים של המחלה מומלץ להקפיד על תוסף התזונה שמאפשר לעכב את התקדמותה, ובשלבים מתקדמים להקפיד על היענות לזריקות תוך עיניות. גם כשהתפתח נזק כבד לראייה – טיפולי שיקום ראייה יכולים למנוע הידרדרות נוספת. חשוב להגיע לבדיקות מעקב אצל רופא העיניים ולוודא שהטיפול עובד ומאפשר לעכב את התקדמות המחלה ולבצע התאמות לפי הצורך״.

שינויים בהרגלי נהיגה

לנהגים עם ניוון מקולרי מומלץ לתכנן מראש את זמני ומסלולי הנסיעה הנדרשים ולנהוג בזהירות רבה. כמו כן, מומלץ לנסוע עם מלווה ולבקש ממלווה לנהוג ברכב – בעיקר בשעות החשיכה.

ד"ר אור שמואלי הוא רופא במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה ומנהל בקהילת ניוון מקולרי גילי באתר "כמוני"

עדכון אחרון: ינואר 2023