בשנים האחרונות עם הגידול במימדי ההשמנה, נרשמת עלייה בניתוחים בריאטרים לקיצור קיבה שמיועדים לאנשים עם השמנת יתר חולנית. ככל שניתוחים אלה צוברים פופולאריות, כך מתברר כי הם טומנים בחובם יתרונות בריאותיים רבים עבור המטופלים, לרבות טיפול במצבי תחלואה הנלווים להשמנת יתר כגון יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם ודום נשימה בשינה, וכן איזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם ואף סיכויים לריפוי ממחלת הסוכרת שעמה מתמודדים רבים מהסובלים מהשמנה.

אולם מתברר כי לצד היתרונות לבריאות, ניתוחי קיצור קיבה טומנים בחובם גם סיכון להתפתחות מצבים רפואיים בעייתיים. מחקר אמריקאי נרחב מעלה כי אנשים שעברו ניתוחי קיצור קיבה והשילו באופן מהיר כמות נכבדה ממשקל גופם נמצאים בשנים האחרונות בסיכון גבוה פי 10 עד 100 לפתח דלקת בלבלב ומחלות של כיס המרה, בהשוואה לסיכון שדווח בשנים עברו בקרב מנותחים בריאטריים. באוכלוסייה הכללית לא היה שינוי בסיכון לפתח מחלות הקשורות לכיס המרה. 

במסגרת המחקר החדש, החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת NYU בחנו תיעודים מתוך תיקים רפואיים במאגר מטופלים נרחב בארה"ב (NIS, קיצור של National Inpatient Sample) בין השנים 2006 ל-2014, ונבחנו 782,395 מטופלים שאובחנו עם דלקת בלבלב, 135,980 עם דלקת חדה בכיס המרה (כולציסטיטיס), 98,098 עם מחלת כולנגיטיס הנגרמת על רקע זיהום חיידקי של דרכי המרה וכן 861,549 שעברו כריתה של כיס המרה (כולציסטקטומי).

בחינת הממצאים העלתה כי הסיכון של אנשים שעברו ניתוח לקיצור קיבה לפתח סיבוכים בלבלב ובכיס המרה, לרבות דלקת בלבלב ומחלות של כיס המרה, היה גבוה פי 10 עד 100 בשנת 2014 בהשוואה לשנת 2006, כשהגיל הממוצע של המטופלים שפיתחו סיבוכים אלה נע מ-52.3 עד 63.7 שנים.

מטופלים שפיתחו אבנים בכיס מרה על רקע ניתוחי קיצור קיבה היו צעירים יותר: בטווח גילים ממוצע מ-42.8 עד 54.7 שנים, וכמו כן, נמצא כי שיעורי תמותה שלהם נמוכים יותר ומשך האשפוז בבית החולים קצר יותר, בהשוואה למטופלים שפיתחו אבנים בכיס מרה מסיבות אחרות.

החוקרים, שהציגו את ממצאיהם החודש בכנס השנתי של הקולג' האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (ACG) שנערך בפילדלפיה, מצאו גם כי שיעורי התמותה מדלקות בלבלב ובכיס המרה ירד עם השנים עם התקדמות הרפואה: משנת 2006 עד 2014 ירד שיעור התמותה מדלקות בכיס המרה מ-1.39% ל-0.9% ומדלקות בלבלב מ-4.1% ל-2.9%.

חזרה למסורת

ברפואה ידוע כי השמנה כשלעצמה מעלה את הסיכון לאבנים בכיס המרה, אולם מחקר זה מראה על בסיס מדגם נרחב כי גם ניתוחים לקיצור קיבה מהווים גורם סיכון עצמאי לתופעה.

הערכת החוקרים כי שינויים פיזיולוגים שעובר הגוף עם הירידה הדרמטית בכמות השומנים בעקבות הניתוח לקיצור קיבה הם שעשויים לעורר התפתחות של אבנים בכיס מרה. לפי הערכה נוספת – אבני מרה הן תוצר של השיטה הטכנית שבה מבוצעים הניתוחים הכוללים ברוב המקרים הסרת מקטעים ממערכת העיכול.

על רקע הממצאים עולה השאלה האם יש לשוב לשיטה הניתוחית המסורתית בניתוחי קיצור קיבה שכללה הסרה של כיס המרה. בהודעה לעיתונות שפרסמו החוקרים נקבע כי נכון לעכשיו מוקדם עדיין לתת המלצה מסוג זה, אולם לדבריהם "מדובר בשאלה שיש צורך להתייחס אליה במחקר נוסף". נכון לעכשיו, החוקרים ממליצים כי מטופלים שעברו ניתוחי קיצור קיבה יטופלו בתרופות המונעות התפתחות אבנים בכיס מרה, הקרויות 'תרופות לקשירת חומצות מרה'. 

עודפי כולסטרול וסידן

אבנים בכיס המרה הן לרוב הצטברות של כולסטרול עודף שמופרש מהכבד, לעתים בשילוב עם סידן. בגילי הפוריות הסיכון לתופעה גבוה פי 3-2 בקרב נשים בהשוואה לגברים. אבני כיס מרה יכולות להימצא שנים בגוף מבלי להתבטא בתסמינים כלשהם, ורק ב-1% עד 2% מהמקרים מתבטאות בכאבי בטן. לרוב התופעה מתגלה בבדיקות רפואיות אקראיות. עם השנים, אבנים החוסמות את צינור המרה עלולות לגרום להרחבת כיס המרה ולהתפתחות דלקת הגורמת לכאבים וכן להצטברות מזהמים חיידקיים ובמקרים חריגים להתפתחות גידולים בכיס המרה והתפשטותם לכבד.

בשנים האחרונות ניתוחים בריאטריים זוכים לשבחים על יכולתם לטפל במצבים כרוניים שונים. בין השאר, במחקר אמריקאי מקליבלנד קליניק שפורסם בחורף 2017 נמצא כי ניתוחים בריאטריים יעילים להשגת שליטה ברמות הסוכר ומפחיתים את התלות באינסולין אצל אנשים עם סוכרת סוג 2 לאורך זמן. במקביל נמצא במחקר מדנמרק כי ניתוחי מעקף קיבה, שהם השכיחים ביותר בארה"ב לקיצור קיבה – עשויים לרפא פסוריאזיס. ובתחילת השנה (2018) פורסם מחקר ישראלי נרחב שכלל 33,540 נבדקים במעקב של 4.5 שנים, בו נמצא כי ניתוחים לקיצור קיבה בשיטות שונות יעילים להפחתת הסיכון לתמותה בהשוואה לטיפול המסורתי בדיאטה להורדה במשקל.

ACG 2018 – Abstract P1610