כאבים כרוניים מהווים את אחת התלונות הרפואיות השכיחות באוכלוסייה. לפי הערכות ממחקרים, כ-30% מהאנשים ברחבי העולם מתמודדים עם כאב כרוני אחד לפחות. בישראל, מחקר שנערך בקרב 8,300 בוגרים שממצאיו פורסמו בספטמבר 2022 בכתב העת Pain Research & Management מצא כי 31.35 מתמודדים עם כאב כרוני.

כאבי גב נחשבים לכאבים הכרוניים השכיחים באוכלוסייה, ולצידם מדווח גם על שכיחות גבוהה של כאבי צוואר. לפי מחקר נרחב שבוצע ב-15 מדינות אירופה וישראל, שממצאיו דווחו במאי 2006 כתב העת European Journal of Pain, כרבע (24%) מהמתמודדים עם כאבים מצהירים על כאבי גב וקרוב לעשירית (8%) על כאבים בצוואר.

כאבי ראש וצוואר ניתנים לטיפול במגוון שיטות, כשהטיפולים המקובלים ביותר ברפואה כוללים תרופות וניתוחים במקרים חמורים שאינם נענים לטיפול תרופתי. לצד זאת, בשנים האחרונות מתחזקת ההכרה בדבר חשיבותם של טיפולי פיזיותרפיה שמאפשרים להקל בכאבי גב וצוואר, ומטופלים רבים מופנים לטיפולים אלה.

עתה מדווחות חוקרות ישראליות על ריבוי של הפניות לפיזיותרפיסטים בשנים האחרונות לטיפול בכאבי גב וצוואר, בעיקר בקרב נשים. מה עשוי להסביר את הפער?

הדרכות, טיפול ידני ואלקטרותרפיה

החוקרות מהמחלקה לפיזיותרפיה בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה ביקשו לבחון דפוסי הפניות לפיזיותרפיה בישראל על רקע כאבי גב וצוואר. המחקר אסף נתונים מקופת חולים כללית, הגדולה מדינה. נאספו נתונים על קרוב ל-1.6 הפניות לפיזיותרפיה בעקבות מצבים רפואיים שמערבים שלד-שריר לאורך שש שנים, מתוכם כשליש (32.4%) היו הפניות לפיזיותרפיה על רקע הפרעות שקשורות לעמוד השדרה: כחמישית (21.2%) מההפניות בעקבות כאבי גב תחתון וכעשירית (11.1%) בעקבות כאבים בצוואר. רוב ההפניות תועדו על רקע כאבים כרוניים, ואילו חמישית (19.4%) מההפניות לפיזיותרפיה על רקע כאבי צוואר ורבע מההפניות על רקע כאבי גב תחתון (27.3%) בוצעו על רקע כאבים אקוטיים, בעיקר עקב פגיעת צליפת שוט המאפיינת תאונות דרכים.

ככלל, נמצא במחקר היקף משמעותי של הפניות לפיזיותרפיה – שיעור של 13.7 הפניות לכל אלף איש בעקבות כאבי גב תחתון ו-7.2 לאלף בעקבות כאבי צוואר. שכיחות זו הוגדרה גבוהה בהשוואה למחקרים אחרים בספרות המדעית.

ניתוח סטטיסטי בעבודה הנוכחית מצא כי לנשים בהשוואה לגברים היה סיכוי גבוה ב-36% להיות מופנים לפיזיותרפיה בעקבות כאבי גב תחתון וסיכוי גבוה ב-40% להיות מופנים לפיזיותרפיה בעקבות כאבי צוואר. הסיכוי להפניה לפיזיותרפיה גדל גם עם העלייה בגיל.

המחקר בחן גם את שיטות הטיפול המקובלות בפיזיותרפיה לכאבים אלה. טיפולי הפיזיותרפיה המקובלים ביותר שניתנו לכאבי גב תחתון כללו הדרכות וייעוץ לאורח חיים בריא (21%), תרגילים ספציפיים (20.8%), אלקטרותרפיה – טיפול מבוקר בזרמים חשמליים (16.6%) וטיפול ידני (13%).

הטיפולים המקובלים בפיזיותרפיה לכאבי צוואר כללו הדרכות וייעוץ לאורח חיים בריא (19.7%), טיפול ידני (17.7%), תרגילים ספציפיים (16.8%), אלקטרותרפיה – טיפול מבוקר בזרמים חשמליים (13.6%) וטיפול בחשיפה לחום - תרמותרפיה (13.6%).

במחקר השתתפו ד"ר אמירה דאהר ופרופ' גלי דר. המחקר נתמך על ידי המוסד לביטוח לאומי, העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל (IPTS) ואוניברסיטת חיפה, וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2025 של כתב העת Israel Journal of Health Policy Research.

תורים ארוכים

לאור הממצאים, החוקרות מסכמות כי "כאבי גב תחתון וצוואר הם סיבות משמעותיות להפניות לטיפולי פיזיותרפיה" – בעיקר בקרב נשים ואנשים מבוגרים. החוקרות קוראות על בסיס הממצאים לפתח אסטרטגיות כוללות להתמודדות עם תופעות רחבות היקף אלה באוכלוסייה הישראלית, לרבות בתוכניות להתערבות מוקדמת וטיפול מועיל בשלבים מוקדמים של כאבי גב וצוואר – במטרה למנוע התקבעות של הכאבים הכרוניים לאורך זמן והחמרה במצב הרפואי.

החוקרות לא בדקו את הסיבות להבדלים בין המינים בהפניות לפיזיותרפיה בעקבות כאבי גב וצוואר, אולם מונות מספר הסברים אפשריים לתופעה, לרבות השפעות של מקום העבודה – כשייתכן כי נשים עובדות יותר בעבודות שמערבות סטטיות של הגוף הנוטה להחמיר כאבי גב וצוואר; גורמים ביולוגיים הקשורים להבדלים במדד ההשמנה BMI, בחוזק השרירים ובפעילות ההורמונאלית בין המינים; מתח ומצוקה נפשית שמדווחים בשכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ועשויים להשפיע גם על ריבוי דיווחים על כאבים כרוניים; וכן נטייה כללית שזוהתה במחקרים של נשים לפנות יותר לטיפול רפואי בעקבות מצבי תחלואה ובהם מצבים הקשורים לכאבים.

ממצאי המחקר מעלים למודעות את המחסור במשאבים לטיפולי פיזיותרפיה בישראל והתורים הארוכים לטיפולי פיזיותרפיה ברפואה הציבורית, עמם מתמודדים בין השאר גם המטופלים שמאובחנים עם כאבי גב תחתון וצוואר. דו"ח של צוות לבדיקת פערים בכוח אדם במקצועות הבריאות שמונה מטעם הממשלה והוגש במאי 2021, זיהה מחסור במומחים לפיזיותרפיה בישראל כדי לענות על הצרכים ברפואה הציבורית, בעיקר מאז הרפורמה בהתפתחות הילד שאושרה בשנת 2010 הקובעת כי ההמתנה להתפתחות הילד תעמוד על 3 חודשים לכל היותר לתינוק עד גיל שנה ו-4 חודשים לילד מעל גיל שנה, ובמקרים של המתנה ממושכת יותר זכאים ההורים להחזר מקופת חולים עבור רכישת השירות באופן פרטי. בשנת 2020 צומצמה רפורמה זו, לצד מתן תוספת כספית ייעודית להרחבת שירותי התפתחות הילד בקופות החולים עצמן. לפי התחזית בדו"ח, בעוד שבשנת 2020 מועסקים 2,326 פיזיותרפיסטים בקופות החולים, בשטח נדרשים 2,861 פיזיותרפיסטים למלא את הביקוש, ועד שנת 2035 יידרשו כבר 3,941 מומחים לפיזיותרפיה.

דו"ח שוויוניות בבריאות לשנת 2023 של משרד הבריאות, שפורסם ביוני 2025, מצא כי הצורך באנשי מקצועות הרפואה והבריאות גדל משמעותית בעקבות ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". הדו"ח מצביע על פערים בשיעור הפיזיותרפיסטים המועסקים בין אזורי הארץ, כאשר הממוצע הארצי עומד על 0.7 פיזיותרפיסטים לאלף נפש, והוא גבוה במחוז חיפה (1 לאלף) ובמחוזות תל אביב, המרכז והצפון (0.8 לאלף), ונמוך במחוז ירושלים (0.6 לאלף) ובמחוז דרום (0.5 לאלף). הדו"ח גם מזהה שיעור נמוך מדי של השתלבות האוכלוסייה החרדית במקצוע הפיזיותרפיה.

Israel Journal of Health Policy Research, doi: 10.1186/s13584-025-00683-7