סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
סויה מסייעת למנוע הישנות של סרטן השד
סקירה חדשה מגלה כי תרכובות צמחיות מסוג 'איזופלבונים' המצויות בסויה, מפחיתות באופן משמעותי את הסיכון להישנות סרטן השד ותמותה מהמחלה. גם ירקות ממשפחת המצליבים ותה ירוק נמצאו מועילים
אחד האתגרים המשמעותיים עבור המאובחנות בסרטן השד טמון בסיכון להישנות המחלה בתקופת ההחלמה, לאחר תום שלב הטיפולים. מסיבה זו החולות נדרשות לאורך החיים לעבור מעקבים רפואיים תכופים ולעתים גם טיפולים מניעתיים. למאובחנות עם סרטן שד הורמונאלי, שהוא הנפוץ בישראל, מותאם טיפול הורמונאלי מונע למשך 5 עד 10 שנים לאחר תום הטיפולים – טיפולים שנחשבים למאתגרים ומלווים בתופעות לוואי קשות, עד כדי כך שיש מחלימות שמוותרות עליו וחושפות עצמן לסיכון מוגבר לסרטן שד חוזר.
בעשורים האחרונים פורסמו מחקרים בנוגע להשפעות של תרכובות צמחיות בעלות מבנה דמוי ההורמון הנשי אסטרוגן על סרטן השד. חלק מהדיווחים התייחסו לנזקים אפשריים של חשיפה לרמות גבוהות מדי של תרכובות דמויות אסטרוגן, אמנם החשש הופג עם הזמן. ועתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי תרכובות צמחיות מסוג זה המצויות בסויה – עשויות להועיל בהפחתת הסיכון להישנות של סרטן השד ולתמותה מהמחלה.
סויה, זרעי פשתן ותה ירוק
העבודה מבוססת על סקירת ספרות ומטה אנליזה, ובוחנת את השפעתן של תרכובות צמחיות דמויות הורמון האסטרוגן המכונות 'פיטואסטרוגנים' (Phytoestrogens) – "אסטרוגנים צמחיים" שהינם נוגדי חמצון המצויים בירקות, פירות וצמחים נוספים. בין השאר כוללות תרכובות אלה את האיזופלבונים (Isoflavones) המצויים בעיקר בפולי סויה וכן בקטניות נוספות, כגון שעועית, אפונה, חומוס ועדשים, וכן אסטרוגנים צמחיים נוספים, בהם ליגנאנים ופרנילפלבונואידים.
צוות החוקרים ממרכזים באוסטרליה, דנמרק, בריטניה, נורבגיה וממרכז הסרטן ע"ש קימל (Kimmel) במרכז הרפואי-אוניברסיטאי ג'ונס הופקינס בארה"ב סקרו 22 מחקרים תצפיתיים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים, שבחנו את ההשפעות של תרכובות צמחיות שונות בירקות ופירות על ההישרדות מסרטן השד – באמצעות שאלוני תזונה שונים.
הסקירה בחנה בין השאר את ההשפעות של צריכה תזונתית של איזופלבונים שבפולי סויה, ליגנאנים – שמצויים בעיקר בזרעים ואגוזים, וכן השפעות של תרכובות דמויות אסטרוגן המצויות בירקות ממשפחת המצליבים, כמו כרובית, ותרכובות מסוג זה המצויות בתה ירוק.
המטה אנליזה כללה שישה מחקרים שביחננו את השפעות התרכובות המצויות בסויה, בהשתתפות 11,837 נשים שאובחנו עם סרטן השד, וכללה מעקב לתקופות משתנות של עד עשר שנים.
לפי הסקירה, איזופלבונים שמקורם בפולי סויה נמצאו המועילים ביותר לנשים עם סרטן השד, ונקשרו לירידה של 26% בסיכון להישנות המחלה. התוצאות היו בולטות במיוחד בקרב מחלימות מסרטן השד לאחר גיל המעבר, אצלן איזופלבונים תרמו לירידה של 28% בסיכון להישנות מסרטן השד, וכן בקרב מחלימות שעברו טיפולים לם גידולים בשד החיוביים לקולטנים לאסטרוגן (ER+)ף, אצלן האיזופלבונים תרמו לירידה של 18% בסיכון לחזרה של סרטן השד. הפחתת הסיכון הגדולה ביותר נצפתה בצריכה של 60 מ"ג איזופלבונים ליום, שהיא שוות ערך לשתיים עד שלוש מנות סויה יומיות, כאשר כל מנה שווה לכוס חלב סויה, כ-85 גרם טופו או חצי כוס של פולי סויה מבושלים. עם זאת, ההשפעה של צריכת סויה על הסיכון לתמותה מסרטן השד הייתה קטנה יותר, ונצפתה ירידה של 12% בסיכון לתמותה אצל מחלימות שצרכו איזופלבונים – השפעה שלא הייתה מובהקת סטטיסטית, ותועדה בעיקר במינונים של 40-20 מ"ג איזופלבונים ליום – שהיא שוות ערך לצריכה של מנה עד שתי מנות סויה ליום.
ממצא נוסף, שדווח לראשונה בעבודה זו מתייחס לאנטרולקטון (Enterolactone) – תרכובת נוספת שעוברת מטבוליזם ומקורה בפיטואסטרוגנים נוספים מסוג ליגנאנים. תרכובות אלה מצויות במגוון רחב של צמחים, כגון זרעים, אגוזים, קטניות, דגנים מלאים, פירות וירקות. רמות גבוהות של אנטרולקטון ניתן למצוא בייחוד בזרעי פשתן, אגוזי קשיו, ברוקולי וכרוב ניצנים. המטה אנליזה העלתה כי צריכת החומר מלווה בירידה של 28% בסיכון לתמותה ספציפית מסרטן השד וירידה של 31% בסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא אצל המחלימות. ירידה משמעותית במיוחד של 35% בסיכון לתמותה מכל סיבה תועדה בקרב מחלימות מסרטן השד לאחר גיל המעבר.
בהמשך התגלה כי גם שתיית תה ירוק הייתה מלווה אף היא ביתרונות עבר חלק מהמחלימות, והובילה לירידה של 44% בסיכון להישנות סרטן השד בקרב מי שאובחנו עם סרטן שד מוקדם בשלב 1 או שלב 2.
החוקרים נתמכו במענקים מקרנות מחקר באוסטרליה ודנמרק, והממצאים מדווחים בגיליון פברואר 2024 של כתב העת JNCI Cancer Spectrum של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI).
מעלות הפיטואסטרוגנים
ממצאי הסקירה מלווים בעבודות נוספות מהעשור האחרון שמפיגות את החשש כי סויה משפיעה חלילה על עלייה בסיכון לסרטן השד. כיום כבר ידוע כי פיטואסטרוגנים הם ככל הנראה עם השפעה מגינה מפני סרטן שד והישנות המחלה, כיוון שהם מתחרים בגוף עם הורמון האסטרוגן על הקולטנים שלו, וכך בעצם מקטינים חשיפה לאסטרוגן. במאי 2017 פורסם נייר עמדה של עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות, שמטרתו לגבש עמדה עדכנית לגבי בטיחותה של צריכת סויה ותועלותיה הבריאותיות האפשריות. בנייר העמדה מבהירים המומחים כי צריכת סויה לא מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד אלא להיפך, היא עשויה לסייע במניעת סרטן השד וקשורה בהפחתת הסיכון לתמותה ולהישנות המחלה.
פיטואסטרוגנים נמצאו בעבודות גם מועילים למצבים רפואיים נוספים, ובעיקר להתמודדות עם תסמיני גיל המעבר בקרב נשים – מאחר והם בעלי מבנה דמוי אסטרוגן ובכך מפצים על הירידה בהפרשת ההורמון בגוף שמתרחשת מגיל המעבר אצל נשים. עם זאת, הממצאים בהקשר זה אינם חד משמעיים, ויש עבודות שאינן מציגות ירידה בתסמיני גיל המעבר הודות לצריכה גבוהה של סויה.