באוניברסיטת ברמינגהם חשפו את הממצאים מהמחקר האחרון ובו הם גילו כי אנשים המגיבים הכי פחות למצבי לחץ נמצאים בסיכון גדול יותר לדיכאון ולהשמנת יתר והם גם בעלי רמת חיסון טבעית נמוכה יותר לזיהומים.

שיתוף פעולה של ד"ר אנה פיליפס ושל פרופ' דאג קארול של ביה"ס לספורט ואימון מגלים כי תגובה קרדיווסקולרית (לב וכלי דם) והורמון הלחץ קורטיזול הנמוכים אצל אנשים שנמצאים נוכח מצבי לחץ, קשורים לנזק לטווח ארוך בבריאות, כמו שרואים אצל מכורים לאלכוהול ומוצרי טבק.

ממצאים אלו עולים מניתוח של קבוצה גדולה של נבדקים, שנערך על ידי היחידה למחקר רפואי באוניברסיטת גלזגו. ד"ר פיליפס אומרת: "אנחנו מוצאים ממצאים הפוכים ממה שחשבנו. במקום שהמגיבים חלש למצבי מתח יהיו בעלי בריאות טובה יותר דווקא אלה המגיבים חזק למתח הם הבריאים יותר.

למעשה אלה שאינם מראים דפיקות לב מואצות וקורטיזול בדם בתגובה למצב מתח שנוצר במעבדה, נטו יותר לדיכאון ולהשמנת יתר.

התקפי לב הם הגורם הראשון למוות ומקובל לחשוב כי אנשים המגיבים בעוצמה למתח יהיו בקבוצת סיכון ללקות בבעיות בלב כולל לחץ דם גבוה הגורם לשבץ מוחי, מתוך זה משמע כי בעלי תגובות מתונות ללחץ יהיו עמידים יותר לבעיות לב. אולם הנתונים החדשים מראים בדיוק את ההיפך.
ככל הנראה התגובה הרגועה ללחצים משקפת איזה בעיה במערכת המוטיבציונית במוח מסבירה ד"ר פיליפס. אלו הם בדיוק האיזורים שפגומים אצל אלכוהוליסטים ומעשנים. בעיה זו יכולה להיגרם מסיבות שונות כולל חשיפה להרבה מצבי מתח בגיל צעיר. 

ד"ר פיליפס מוסיפה: " בעוד שתגובתיות גבוהה תורמת להחרפת דלקתיות במערכת הלב וכלי הדם, תגובתיות נמוכה מהווה החלשה חיסונית ליכולת להילחם בזיהומים. ולכן זו תגובה לא מסתגלת."

החוקרים רוצים עתה לערוך בדיקה בהדמיה נוירולוגית כדי להבין טוב יותר את המכניזם של המוח שמחזק את תהליך המתח.

היא מסיקה, במחקר על, המנתח נתונים ממחקרים שונים, תכונות שליליות אחרות כולל חרדה, נוירוטיות, ומצב רוח רע גילו אף הם קשר להפחתת פעילות לב וכלי דם.

למרות שהמכניזם של זה עדיין לא ברור לגמרי, הספרות הרבה המצטברת בנוגע לפעילות לב נמוכה מצביעים על כל שאנו צריכים להתבונן אחרת על המודלים המתארים כיצד לתגובות פיזיולוגיות נורמליות יש השלכות על תוצאות בריאותיות שליליות.
 

Biological Psychology, 2010, in press

תרגום ועריכה: יעקב ברמץ