סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
סרטן השד מלווה בהפרעות שינה
מחקר חדש מקנדה מצא: מעל למחצית מהמאובחנות עם סרטן השד מתמודדות גם עם קשיים בשינה שמשפיעים לרעה על המצב הנפשי. מה הסיבות לתופעה?
בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבותה של שינה איכותית ומספקת בלילה לבריאות האדם. בד בבד מתגלה כי רבים באוכלוסייה מתמודדים עם הפרעות שינה מסוגים שונים שעשויות להשפיע לרעה על המצב הבריאותי.
מחקר חדש מקנדה מצביע על סיכון גבוה להפרעות שינה בקרב מאובחנות עם סרטן השד – כאשר איכות שינה ירודה ומחסור בשעות שינה היו מלווים בהחמרה במצבן הבריאותי של המטופלות.
שיבוש בשעות שינה וכדורי שינה
החוקרים מאוניברסיטאות אלברטה, קלגרי ו-Athabasca בקנדה ואוניברסיטת צפון קרולינה והמכון הלאומי לסרטן (NCI) בארה"ב, בחנו את השפעות סרטן השד על הרגלי השינה בקרב 1,409 נשים שאובחנו עם סרטן שד מוקדם בגיל 55 בממוצע, שאובחנו במחלה בין השנים 2012 עד 2019 בערים אדמונטון וקלגרי שבקנדה. הנבדקות הן חלק ממחקר מעקב נרחב בקנדה שבוחן השפעות שונות ביחס לסרטן השד (מחקר Amber). המחקר הנוכחי התבסס על שאלון לאיכות השינה (PSQI) ותיעוד לשעות השינה בלילה והרגלי נטילת תרופות. כמו כן, הנבדקות נתבקשו למלא שאלון להערכת איכות חייהן בהיבטים פיזיים ונפשיים (שאלון SF-36).
מבין הנבדקות במחקר, מעל לשליש (41%) דיווחו על אורכי שינה בעייתיים, דהיינו מחסור בשעות שינה שמתבטא בפחות משש שעות שינה בלילה או לחילופין שינה עודפת שמתבטאת בתשע שעות שינה בלילה ומעלה.
גם הרגלי השינה שתועדו בקרב הנבדקות היו בעייתיים ברובם: מעל למחצית מהנבדקות (56%) העידו כי היעילות של השינה שלהן חלקית בלבד. כשליש (35%) הזכירו כי נטלו כדורי שינה בחודש האחרון. רק חמישית (20%) דיווחו את איכות השינה כטובה עד טובה מאוד ופחות משליש (29%) העידו על תפקוד כללי מיטבי ועוררות תקינה בשעות היום. ככלל, המחקר מצא כי מחסור בשעות שינה היה קשור לפגיעה בהיבטים נפשיים של איכות החיים, אם כי ללא פגיעה דומה בהיבטים פיזיים.
גם מטופלות שדיווחו על מצב "יחסית טוב" בנוגע להפרעות שינה ויכולת תפקודית במשך היום – היו בסיכוי גבוה יותר למצב בריאותי כללי ירוד, נפשית ופיזית כאחד.
לצד זאת, לשעה שבה הלכו המטופלות לישון לא הייתה השפעה ישירה מובהקת במחקר על איכות חיי המטופלות. 41% דיווחו כי הן נוהגות ללכת לישון מאוחר בלילה, אחרי השעה 23:00.
המחקר הוצג בכנס הסימפוזיום לסרטן השד (SABCS) שנערך בדצמבר 2023 ארה"ב בסן אנטוניו שבטקסס.
יותר מאובחנות מוקדם, יותר מחלימות
למחקר וממצאיו חשיבות בעיקר על רקע העלייה בהיקף המתמודדות והמחלימות מסרטן השד בשנים האחרונות, לאור העלייה בהיענות לביצוע בדיקות לאבחון מוקדם של המחלה והשיפור ביכולות הטיפוליות והתרופות החדשות הביולוגיות והאימונותרפיות למחלה. בישראל נמשכת לאורך השנים מגמת עלייה בביצוע בדיקות ממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד, שמלוות בעלייה באבחון מטופלות בשלבים מוקדמים של המחלה. לפי נתוני תוכנית מדדי האיכות ברפואת הקהילה של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, בשנת 2021 ביצעו 71.9% מהנשים בגילי היעד 75-50 בדיקות ממוגרפיה אחת לשנתיים לפי ההמלצות המקובלות – שיעור שחזר לעלות לאחר השפעות של התפרצות מגפת הקורונה, ומצוי במגמת עלייה מרשימה בעשור האחרון, בהשוואה לשנת 2011 (66.8%). לפי עבודות, ממוגרפיה מפחיתה בכ-25% את הסיכון לתמותה מסרטן השד.
לצד זאת, בשנים האחרונות מתועדת בארץ גם עלייה בהיקף המחלימות בסרטן השד, בדומה למגמה העולמית. לפי נתוני משרד הבריאות, ב-15 השנים האחרונות נרשמה עלייה של 6% בשיעור המחלימות מסרטן השד שנותרו בחיים חמש שנים לאחר המחלה, ושיעורן הגיע בשנים 2014-2008 לכדי 89.2% מהמטופלות.
בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים אמרה החוקרת הראשית ד"ר לין יאנג (Yang) מאוניברסיטת קלגרי בקנדה כי "חשוב לברר עם מטופלות שאובחנו עם סרטן השד על הרגלי השינה שלהן, ולספק התערבויות ממוקדות לשיפור איכות השינה, כשעולה הצורך, במטרה לשפר את איכות חייהן הכללית". בפרסום הדגישו חוקרים בתחום כי יש להתייחס גם לתופעת הצריכה של כדורי שינה על ידי מטופלות עם סרטן השד, כפי שמשתקפת במחקר הנוכחי, ולוודא כי תרופות אלה לא מתנגשות עם הטיפולים הרפואיים למחלה ולא פוגעות ביעילותם.
ממצאי המחקר מחזקים עבודות נוספות שמזהות השפעות שליליות על איכות שנתן של מאובחנות עם סרטן השד. במטה אנליזה שבחנה את איכות שנתן של נשים עם סרטן השד, שממצאיה פורסמו באוקטובר 2023 בכתב העת Sleep Health, נותחו מחקרים בהשתתפות 28,036 מתמודדות עם סרטן השד מ-17 מדינות (ללא ישראל). נמצא כי 62% מתמודדות עם איכות שינה ירודה, 3% עד 32% עם נדודי שינה בדרגות חומרה משתנות ו-24% עם ישנוניות יתר במשך היום. הסיכון להפרעות שינה היה גבוה במיוחד בתקופה בה קיבלו הנשים טיפולים למחלה, בהשוואה לתקופה שטרם הטיפולים או בתקופת ההחלמה שבתום שלב הטיפול.
במחקר שהוצג בדצמבר 2023 באותו הכנס ונתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), שנערך במסגרת המרכז הרפואי 'מאיו קליניק' במינסוטה, דווח גם כן על היקפים גבוהים של נדודי שינה (אינסומניה) בקרב מאובחנות בסרטן השד. בעבודה זו שהקיפה 9,651 מתמודדות עם סרטן השד, דיווחו 22% על נדודי שינה בדרגת חומרה מתונה ו-10% על ההפרעה בדרגת חומרה קשה.
במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment, נמצא כי שינה ארוכה מדי שנמשכת תשע שעות ומעלה בלילה מלווה בעלייה בסיכון להישנות של סרטן השד ולתמותה מהמחלה.
מתח נפשי ושינויים ביולוגיים
המחקר הנוכחי לא בדק את הסיבות לריבוי הדיווחים על נשים עם סרטן השד ששנתן נפגעת. עם זאת, לפי עבודות בספרות המדעית, עשויה להיות השפעה לרעה על משך השינה ואיכותה הן להתמודדות עם הגידול הסרטני עצמו והן לתופעות הלוואי לטיפולים. לפי עבודות, המתח הנפשי והחרדה שמלווים את האבחון בסרטן השד עשוי להשפיע על נדודי שינה ושיבושים נוספים באיכות השינה. יתכן כי גם שינויים ביולוגיים שמלווים את סרטן השד משפיעים על שיבוש הרגלי שינה. כך, למשל, חוקרים ממרוקו וספרד דיווחו בספטמבר 2023 בכתב העת International Journal of Psychophysiology כי רמות גבוהות של הורמון הלחץ (קורטיזול) כפי שאותרו בדגימות שיער של מחלימות מסרטן השד – נקשרו לנטייה מוגברת לנדודי שינה. כמו כן, חלק מהטיפולים לסרטן השד עשויים להשפיע על שיבוש השינה, ובין השאר נקשרו לתופעה הכימותרפיה איקסבפילון המשמשת לטיפול בסרטן שד גרורתי וחלק מהטיפולים לסרטן שד הורמונאלי. גם גיל המעבר, שעשוי להתחיל בהשפעת הטיפול בסרטן שד הורמונאלי – מהווה גורם סיכון לנדודי שינה.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבותה של שינה ערבה לבריאות, ובכלל זה הקפדה על שעות שינה מספקות בלילה ועל היגיינת שינה – הכללים שמסייעים לשיפור איכות השינה.
ככלל, ההמלצה הרווחת באוכלוסייה הכללית היא לישון 8-7 שעות בלילה, וכך גם מומלץ למאובחנות עם סרטן השד. ההנחיות הקליניות המקובלות כיום לטיפול בסרטן השד ממליצות לטפל בהפרעות שינה כחלק מהמלצה כללית לשיפור הרווחה הנפשית, הכוללת גם התייחסות לתסמיני חרדה ודיכאון, אי ודאות בנוגע לעתיד, נושאים הקשורים למיניות, עייפות כרונית, הפרעות בתפקוד הקוגניטיבי והשלכות ישירות ועקיפות על היכולת לעבוד ולטפל בבני משפחה ובעיקר בילדים קטנים והורים מבוגרים.