מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותפייסבוק: איך שומרים על הילדים

פייסבוק: איך שומרים על הילדים

בעקבות הדיווח על שתי נערות שניסו להתאבד לאחר שחוו הטרדות בפייסבוק - כך ניתן להגן על הילדים


הכירו את הטכנולוגיות שילדיכם משתמשים בהן (צילום: Shutterstock)
הכירו את הטכנולוגיות שילדיכם משתמשים בהן (צילום: Shutterstock)

 

הבוקר (ה') דווח כי שתי נערות בנות 14 מאשדוד נפגעו לאחר נכנסו לים הסוער. הן סיפרו שביקשו לשים קץ לחייהן בגלל הטרדות ברשת החברתית פייסבוק. איך ניתן להגן על הילדים?

 

מקרים רבים של הטרדות באינטרנט נגמרים באסון. לאחרונה היו מספר התאבדויות של ילדים שסבלו מהטרדות בפייסבוק בארצות הברית, וזה קרה גם בישראל, כשבן 16 התאבד בנסיבות דומות.

 

לפני שנה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים פרסמה נייר עמדה, לפיו ילדים ובני נוער שמבלים זמן רב ברשתות החברתיות עלולים להיות בסיכון לתופעה חדשה: דיכאון פייסבוק.

 

בנייר הוסבר כי אחת הבעיות היא שילדים הסובלים מבידוד חברתי מחפשים קשרים באינטרנט, ובמידה והם נתקלים בדחייה או כשלון זה מקצין את תחושותיהם. בנוסף, בני נוער הם פגיעים יותר ללחץ חברתי ובאופן טבעי הם גם אימפולסיביים יותר, מה שעלול לגרום למצבים בעייתיים. סכנה נוספת היא בריונות וירטואלית, תופעה נפוצה בה מפיצים מידע עוין או מוטעה. בנוסף, הילדים עלולים למצוא עצמם במצבים שלא מתאימים לגילם. התוכן שקיים בחלק מהאתרים החברתיים עלול להשפיע על הילדים ולגרום להם לבצע התנהגויות מסוכנות. החשיפה לתוכן לא ראוי עלולה גם להשפיע על הדימוי העצמי.

 

מה לעשות?

 

• הכירו את הטכנולוגיות שילדיכם משתמשים בהן. לדוגמא, אפשר לפתוח פרופיל בפייסבוק ולהציע חברות לילד, או לפתוח חשבון במייספייס. לא תוכלו להבין באמת איך דברים עובדים, אם לא תנסו את זה בעצמכם. זה גם יאפשר לעקוב, לפחות במידה מסוימת, אחר הפעילות של הילד ברשת החברתית.

 

• יחד עם זאת, מומלץ לא למהר להגיב בחשבונות הפייסבוק של הילד. אם יש צורך בהתערבות – עשו זאת בשיחה.

 

• שבו יחד עם הילד לעדכן את הגדרות הבטיחות של הפרופיל האישי שלו ברשת החברתית.

 

• חשוב לפקח על הפעילויות של הילדים באמצעות השתתפות פעילה ותקשורת, ולא רק באמצעות תוכנות מעקב, אותן ילדים פעמים רבות מצליחים לעקוף. אל תחכו שיבואו לספר לכם על מה שקורה ברשת. תשאלו.

 

• מומלץ למקם את המחשב במקום מרכזי בבית כמו הסלון, אז ניתן מידי פעם להבחין באתרים בהם גולש הילד, ולבדוק כמה זמן הוא מבלה ברשת.

 

• הגבילו את הזמן בו הילד מבלה ברשת.

 

• הכירו את סימני האזהרה של צרות: ויתור על פעילויות, ארוחות, שינה ושיעורי בית בשביל רשתות חברתיות, עליה או ירידה במשקל, ירידה בציונים. אם יש סיבה לדאגה, ניתן לפנות לסיוע, למשל בעמותת אשנב לשימוש נבון באינטרנט. איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל קו חם לסיוע 03-9700911. 

 

• חשוב לחנך את הילדים לגבי האופן שבו אתרים כמו פייסבוק יכולים לצבור מידע אישי על הגולשים, מה שעלול להעמידם בסיכון ולפגוע בשמם הטוב כשהם מעלים מידע אישי ולא ראוי.

 

• הסבירו גם את ההשלכות השליליות של פרסום סטטוסים ותגובות העלולים לפגוע באחרים, כולל ההשלכות הפליליות.

 

• איגוד האינטרנט הישראלי מציע באתרו "יותר חכמים מהאינטרנט" מגוון מדריכים בנושא גלישה בטוחה ואף סיוע בתאום הדרכה בנושא.