פסוריאזיס
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
פסוריאזיס מעלה סיכון לסרטן לימפומה ולסרטן הריאות
חוקרים אמריקאים זיהו סיכון גבוה יותר בקרב חולי פסוריאזיס לסוגים ספציפיים של סרטן, לרבות סרטן לימפומה, סרטן ריאות וסרטן עור שאינו מלנומה
בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה בדבר הקשר שבין פסוריאזיס לסרטן העור. למרות שבעבר הייתה מקובלת ההנחה כי אנשים עם מחלת עור מסוג פסוריאזיס נמצאים דווקא בסיכון נמוך יותר לפתח גידולים סרטניים, מחקר משנת 1982 שפורסם בכתב העת Nature קבע שהסיכון לסרטן בקרב חולי פסוריאזיס דומה לסיכון באוכלוסייה הכללית.
בשנים האחרונות מתחדדת הבנה בדבר תחלואה עודפת בסרטן העור בקרב אנשים עם פסוריאזיס, לרבות סיכון גבוה פי 7.5 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, לפי אחת העבודות שבוצעה בטייוואן ופורסמה בדצמבר 2012. עתה מדווחים חוקרים אמריקאים על קשר שנמצא בין פסוריאזיס לבין סוגים נוספים של סרטן – לרבות סרטן הריאות וסרטן הלימפומה.
החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה בחנו נתונים אודות 198,366 חולי פסוריאזיס בוגרים בגילי 18 עד 89 – בהם 186,076 עם מחלה מתונה ו-12,290 עם מחלה בעוצמה קשה, כשעוצמת המחלה נקבעת בהתאם לטיפול התרופתי שמקבלים המטופלים: פוטותרפיה או טיפול תרופתי סיסטמי (בתרופות המטפלות במנגנון המחלה, למשל תרופות ביולוגיות) הוגדר כמחלה קשה, ואילו טיפול מקומי (למשל במשחות) הוגדר כמחלה מתונה. נתונים אלו הושוו למידע אודות 937,716 אנשים ללא פסוריאזיס – מתוך נתונים של מאגר מידע בבריטניה הכולל מעל ל-11.9 מיליון תיקים רפואיים (מאגר THIN). הנתונים נאספו החל משנת 2002, שבה אף אחד מהנבדקים במחקר לא אובחן עדיין עם גידול סרטני, ובהמשך בתום תקופת מעקב בינואר 2014.
סיכון גבוה למטופלים בתרופות סיסטמיות
ראשית נמצא כי הסיכון הכללי לפתח סרטן מסוג כלשהו, פרט לסרטן העור שאינו מלנומה, גבוה ב-6% בקרב אנשים שאובחנו עם פסוריאזיס בדרגה מתונה וגבוה ב-8% בקרב חולים עם פסוריאזיס בדרגה קשה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
בנוסף, המחקר זיהה סיכון ספציפי לשלושה סוגים של סרטן: הסיכון לסרטן הלימפומה היה גבוה ב-34% בקרב חולי פסוריאזיס ובאופן פרטני גבוה ב-31% בקרב חולים עם מחלה מתונה וגבוה ב-89% בקרב חולים עם מחלה קשה, והסיכון לסרטן הריאות היה גבוה ב-15%, ובאופן פרטני גבוה ב-12% בקרב חולים עם מחלה מתונה וב-62% בקרב חולים עם מחלה קשה. כמו כן, המחקר חיזק ממצאי עבודות קודמות וזיהה סיכון גבוה ב-12% בקרב חולי פסוריאזיס לפתח סרטן עור שאינו מלנומה, לרבות סיכון גבוה ב-9% בקרב חולים עם מחלה מתונה וגבוה ב-61% בקרב חולים עם מחלה קשה.
הסיכון ללימפומה בקרב חולי פסוריאזיס היה חזק באופן משמעותי וגבוה פי 8.86 ללימפומת עור של תאי T – סוג של לימפומה שאינה הודג'קין שגורמת לגדילה בלתי מבוקרת של תאי T בעור, המאופיינת בכתמים בעור ועלולה להוביל להתפתחות כיבים דלקתיים על העור.
לא זוהה במחקר קשר בין פסוריאזיס לבין סוגים שכיחים יותר של סרטן, לרבות סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית או לוקמיה (סרטן הדם). כמו כן לא נמצא קשר בין פסוריאזיס לבין סרטן העור מסוג מלנומה וסרטן הלבלב. ממצאי המחקר מדווחים בגיליון דצמבר 2015 של כתב העת JAMA Dermatology.
העישון כחוליה מקשרת
הסיכון של חולי פסוריאזיס לפתח סרטן מעורר סיבה לדאגה על רקע הפעילות הדלקתית שמניעה את מחלת הפסוריאזיס. הסיכון מתחזק על רקע השימוש בטיפולי פוטותרפיה, שנקשרו לסרטן העור כבר לפני למעלה מעשור – בעקבות חשיפה ממושכת לקרינה אולטרה סגולית (UV) לצרכים טיפוליים, ועל רקע שיעורים גבוהים בקרב חולי פסוריאזיס של גורמי סיכון מוכחים ומוכרים לסרטן, לרבות השמנה ועישון סיגריות: מחקרים רבים קושרים בין פסוריאזיס לבין סוכרת והשמנה, לרבות מחקר ישראלי שמצא באפריל 2015 כי שימוש בסטטינים – התרופות הפופולאריות להורדת כולסטרול – מפחית את הסיכון לפסוריאזיס ב-16% בקרב גברים וב-26% בקרב נשים.
גם עישון סיגריות נמצא בעבודות כתופעה רווחת בקרב חולי פסוריאזיס: מחקר שפורסם בינואר 2012 בכתב העת American Journal of Epidemiology העלה כי בהשוואה לאנשים שאינם מעשנים, למעשנים בעבר סיכון גבוה ב-39% לסבול מפסוריאזיס ולמעשנים בהווה סיכון גבוה ב-94% להיות מאובחנים במחלה.
במחקר הנוכחי נמצא כי הקשר בין פסוריאזיס לבין סרטן הריאות אמנם נעלם כשנכללו בבדיקה רק מטופלים שלא עישנו סיגריות מעולם, אולם הסיכון היה קיים גם בקרב מעשנים בהווה וגם בקרב מעשנים בעבר, מה שמצביע על כך שעישון עשוי להסביר את הסיכון העודף שזוהה לסרטן הריאות, אולם מעיד על מנגנון מורכב של השפעת עישון על סרטן הריאות בקרב חולי פסוריאזיס.
החוקרים מסכמים כי חולי פסוריאזיס מהמטופלים בתרופות סיסטמיות או בפוטותרפיה, שהוגדרו במחקר כסובלים ממחלה קשה, זוהו עם סיכון גבוה יותר לסוגי הסרטן שנמצאו קשורים למחלה. לטענתם, הממצא מצביע על הצורך של רופאים להיות ערים לסיכון לסרטן בקרב חולים שמותאמים להם טיפולים אלה, ולהציע שיטות להפחתת הסיכון: הקפדה על זהירות מפני השמש שמהווה מקור נוסף לקרינה אולטרה סגולית מעבר לפוטותרפיה; הפסקת עישון; וביצוע תכוף של בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן כגון זיהוי שמות חשודות בעור ואולי אף בדיקות סי.טי לאיתור מוקדם של סרטן הריאות, במטרה להגדיל את הסיכויים לזהות גידול סרטני בקרב החולים בשלב מוקדם שבו הטיפול יעיל יותר.