דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
שימוש בחוש הריח עשוי להקל על דיכאון
חוקרים אמריקאים מצאו כי ריח מוכר עשוי לסייע למתמודדים עם דיכאון לשחזר זיכרונות אוטוביוגרפיים ספציפיים, וזאת באופן שעשוי לשפר את מצבם ואף לעודד החלמה
דיכאון הפך בשנים אחרונות לאחד המצבים הרפואיים הנפותים באוכלוסייה. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כיום כ-5% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם מתמודדת עם דיכאון – נשים יותר מאשר גברים. התופעה כרוכה בסבל רב, ואף מעלה את הסיכון למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית.
אמנם במרוצת השנים אושרו תרופות רבות שהוכיחו יעילות בטיפול בדיכאון, אולם אחת הבעיות הקשות בדיכאון הוא מצב של דיכאון עמיד לטיפול תרופתי – תופעה שהיקפה בלתי מבוטל. גם אלו שמטופלים תרופתית ביעילות בנוגדי דיכאון עשויים לפתח בחלוף הזמן עמידות מסוימת לתרופות, ולפי הערכות, כ-30% מהמאובחנים עם דיכאון מז'ורי מפתחים עם השנים עמידות לטיפול התרופתי המקובל.
לכן חוקרים עמלים בשנים האחרונות לפתח שיטות טיפוליות נוספות למחלה, שיוכלו לסייע לאותם האנשים.
כעת מצאו חוקרים אמריקאים כיוון טיפולי אפשרי מפתיע להקלה בתסמיני דיכאון: שימוש בחוש הריח שעשוי לעורר זיכרונות עבר נוגים.
ריחות טובים ממילים
בעבודות בעבר נמצא כי הפרעת דיכאון מז'ורי קשורה בפגיעה או שיבוש ביכולת לשחזר זיכרונות אוטוביוגרפיים מהעבר.
החוקרים מבית הספר לרפואה ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת פיטסבורג שבמדינת פנסילבניה עקבו אחר 32 בגרים שאובחנו עם הפרעת דיכאון מז'ורי בין ספטמבר 2021 לנובמבר 2022, בגיל 30 בממוצע, מרביתם (81%) נשים.
במחקר קיבלו הנבדקים סדרה של בקבוקוני זכוכית אטומים המכילים 12 ניחוחות מוכרים חזקים – מתפוזים וקפה טחון ועד למשחת נעליים. המשתתפים נתבקשו להריח כל בקבוקון, המשתתפים התבקשו להיזכר בזיכרון מסוים, טוב או רע. בנוסף, לנבדקים ניתנו 12 מילים והם נתבקשו לשחזר גם בעקבותיהם זיכרון עבר. כדי להימנע מהטעיה בקליטת הריחות, הנבדקים הונחו שלא לעשן לפחות שעה לפני המחקר, שלא לאכול מזון בעל ריח חזק לפחות שעתיים לפני המחקר ולא להתיז עליהם בושם ביום המחקר.
תחילה, בבחינת היכולת לשחזר זיכרונות מהעבר, החוקרים מצאו כי ריחות תרמו יותר ליכולת לשחזר זיכרונות ב-68% מהמקרים, בהשוואה לרמזים מילוליים שתרמו ליכולת שחזור זיכרונות רק במחצית מהמקרים (52%). בהמשך נמצא כי זיכרונות שצפו ועלו בעקבות ריחות סווגו כיותר 'מעוררים' ו'חיים' ולמעשה היו חיוביים יותר עבור הנבדקים. ריח גם עורר זיכרונות במהירות רבה יותר בהשוואה לרמזים מילוליים.
בהשוואה לקבוצת ביקורת שכללה נבדקים בריאים, נמצא כי אלו שמאובחנים עם הפרעת דיכאון מזו'רי נטו יותר להיזכר באירועי עבר בעקבות חשיפה לריחות.
החוקרים מסכמים כי לפי הממצאים, ניתן להיעזר בריחות מסוימים כדי לעורר זיכרונות עבר אצל אנשים עם דיכאון, ובאופן הזה לשפר את יכולת הזיכרון של הנבדקים ולהקל במצבם הרפואי והפחתת תסמינים. עם זאת, חשוב לציין כי לא נמצא במחקר קשר בין היכולת לשחזר זיכרונות עבר לבין דרגת החמרה של הדיכאון.
המחקר נתמך על ידי מענק בית הספר לרפואה באוניברסיטת פיטסבורג, וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2024 של כתב העת JAMA Network Open.
בעקבות הזמן האבוד
מובילת המחקר, פרופ' קימברלי יאנג (Young), חוקרת מדעי המוח שעוסקת בחקר זיכרונות אוטוביוגרפיים ומשמשת פרופ' לפסיכיאטריה באוניברסיטת פטרסבורג, מצאה עוד בשלב מוקדם בקריירה שלה כי הפעלת האמיגדלה – האזור במוח ששולט בתגובות של "הילחם או ברח", מפנה את תשומת לב והמיקוד שלנו לאירועים חשובים, ותורמת ליכולת לעורר זיכרונות ילדות אוטוביוגרפיים. פרופ' יאנג התייחסה לראיות מדעיות נרחבות לכך שאנשים שמתמודדים עם דיכאון מתקשים לזכור זיכרונות אוטוביוגרפיים ספציפיים, ואילו אצל בריאים, ריחות עשויים לעורר זיכרונות שמרגישים מציאותיים מאוד, ככל הנראה משום שהם מפעילים ישירות את האמיגדלה דרך קשרים עצביים עם פקעיות הריח באף. כך יצאה פרופ' יאנג למחקר הנוכחי, ובראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים אמרה כי "הפתיע אותי שאף אחד לא חשב להגיע לזיכרונות נשכחים של אנשים מדוכאים באמצעות ריחות לפני כן".
החוקרים מסכמים כי היכולת לשחזר זיכרונות אוטוביוגרפיים עשויה להקל בתסמינים של דיכאון. תובנה זו משיקה לתופעה רפואית המכונה 'ההיפותזה הפרוסטיאנית' (Proustian Hypothesis) על שם הסופר הצרפתי הנודע מרסל פרוסט ("בעקבות הזמן האבוד"), אשר היטיב לתאר בספריו כיצד ניתן באמצעות חושי הריח והטעם לעורר זיכרונות ילדות אוטוביוגרפיים. היפותזה זו גורסת כי קיימת במוח יכולת "זיכרון" נפרדת לחושים השונים, וככל הנראה יכולת זו אינה נפגעת במלואה במצב של דיכאון ומאפשרת לשחזר זיכרונות באמצעות הריח, כפי שנמצא בעבודה הנוכחית.
חוש הריח עולה למודעות לאחרונה בקהילה רפואית והמדעית גם על רקע מחלות רבות שעשויות לפגוע בו. כך, למשל, תואר בספרות הרפואית כיצד פוליפים באף עשויים לפגוע ביכולת זיהוי ריחות, ופגיעה שכזו אף עשויה להיות תסמין הראשון לאבחון המצב הרפואי המכונה 'נזאל פוליפוזיס'.
עוד על מחלות שפוגעות בחוש הריח