מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן הריאות

מנהלי קהילה

פרופ' אמיר און
פרופ' אמיר און
מנהל מכון הריאות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר.
ד
ד"ר מיה גוטפריד
מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא.מומחית באונקולוגיה ורפואה פנימית, עוסקת שנים רבות בתחום סרטן הריאות.
כמוניסרטן הריאותחדשותטיפולים חדשים באימונותרפיה משפרים את ההישרדות מסרטן הריאות

טיפולים חדשים באימונותרפיה משפרים את ההישרדות מסרטן הריאות

בשורות לחולי סרטן הריאות שנחשב לאחד הסרטנים הקטלניים: שני פרוטוקולים טיפוליים הכוללים אימונותרפיה הצליחו לעצור את התקדמות המחלה באופן משמעותי


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

סרטן הריאות של תאים לא קטנים (NSCLC) מוכר כאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר והקשים יותר לטיפול, אך בשנים האחרונות עם פיתוחן של תרופות חדשות לסרטן, לרבות תרופות ביולוגיות ותרופות הפועלות על חיזוק מערכת החיסון הטבעית של הגוף בשיטת האימונותרפיה, תוחלת החיים של החולים עולה. 

 

שני מחקרים חדשים שהוצגו בימים האחרונים בכנס החברה האמריקאית לחקר הסרטן (AACR), ובמקביל מדווחים בגיליון אפריל 2018 של כתב העת New England Journal of Medicine, מצביעים על פרוטוקולים טיפוליים חדשים הכוללים תרופות אימונותרפיות, שביכולתם להגדיל באופן משמעותי את סיכויי ההישרדות וההחלמה של חולים בשלבים שונים של סרטן ריאות של תאים לא קטנים.

 

שילוב תרופתי מנצח

 

במחקר הראשון שמכונה NEYNOTE-189 ובוצע על ידי צוות בינלאומי של חוקרים מארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, ספרד, איטליה, אוסטריה, אוסטרליה וכן מרכז דוידוף לסרטן בבית החולים בילינסון בישראל, נבחן מתן שילוב תרופתי של כימותרפיה ואימונותרפיה לחולי סרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים, שאצלם הגידול קטלני במיוחד, ואינו מכיל מוטציה בחלבון/גן ALK ואינו מכיל קולטנים לחלבון EGFR, ולכן לא ניתן לטפל בו בתרופות ביולוגיות המכוונות למצבים אלה. במחקר נכללו חולים עם סרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים מסוגים שונים, פרט לחולים עם סרטן ריאות מסוג קרצינומה של תאי הקשקש שמתחיל להתפתח בתאים קשקשיים בסמפונות הריאה.

 

המחקר הנוכחי כלל 616 חולים עם סרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים המטופלים ב-118 מרכזים רפואיים במדינות מערביות ברחבי העולם. החולים סווגו במסגרת מחקר מבוקר וכפול סמיות לשתי קבוצות, מבלי שידעו לאיזו קבוצה שויכו: למטופלים בשתי הקבוצות הותאם טיפול כימותרפי שכלל שילוב מקובל של כימותרפיה מבוססת פלטינום והתרופה הכימותרפית פמטרקסד, אולם באחת הקבוצות הוספה גם תרופה אימונותרפית מסוג פמברוליזומאב (קיטרודה) למשך שלושה שבועות (ארבעה מחזורי טיפול) ואילו בקבוצת הביקורת ניתנה במקומה תרופת דמה. המעקב החציוני אחר הנבדקים נמשך 10 חודשים וחצי.

 

הממצאים העלו כי השילוב של כימותרפיה מסורתית ואימונותרפיה היטיב עם חולי סרטן הריאות הגרורתי - השילוב הפחית ב-51% את הסיכון לתמותה במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה וב-48% את הסיכון להישרדות ללא התקדמות המחלה, בהשוואה לכימותרפיה לבדה.

 

שיעורי התגובה לטיפול, ההישרדות הכללית וההישרדות ללא התקדמות המחלה השתפרו כולם, ללא קשר לביטוי של קולטני PD-L1 על גבי הגידול הסרטני. עם זאת, ההישרדות וההישרדות ללא התקדמות של המחלה היו גבוהים משמעותית במטופלים עם רמות גבוהות של PD-L1.

 

בראיון לתקשורת האמריקאית המתייחס לממצאי המחקר הסביר ד"ר ג'ורג' גומז, דובר מטעם איגוד הריאות האמריקאי (American Lung Association), כי ההישרדות הכוללת בקרב חולי סרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים היא 12-11 חודשים, ואילו ההישרדות עבור חולים שטופלו בשילוב של כימותרפיה ואימונותרפיה, כפי שנמצאה במחקר, ארוכה יותר וכבר הוכפלה ועומדת על 21 חודשים, ועשויה בסופו של דבר אף להיות ארוכה עוד יותר, מאחר והנתונים ממשיכים להיאסף.

 

עוד במסגרת המחקר, שיעור החולים שפיתחו תופעות לוואי לטיפול התרופתי היה דומה בקבוצה שטופלה בשילוב התרופות (67.2%) ובקבוצה שטופלה בכימותרפיה בלבד ובתרופת דמה (65.8%), ותופעות הלוואי השכיחות בקרב נבדקים משתי הקבוצות היו בחילות, אנמיה ועייפות.

 

החוקרים מסכמים כי לחולים עם סרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים, כשלא מזוהות בגידול מוטציות בגן-חלבון ALK ולא מזוהה קולטן לחלבון EGFR, שילוב של הכימותרפיה המקובלת עם תרופה אימונותרפית חדשנית משפר משמעותית את תוחלת החיים של החולים.

 

החוקרים מציינים כי שיעורי ההישרדות שזוהו במחקר עשויים להשתנות במידה והמחקר יתארך. כמו כן, למרות ששיעור תופעות הלוואי לא עלה עם הוספת הטיפול האימונותרפי לכימותרפיה המסורתית, האימונותרפיה החדשה הובילה לפגיעה בכליות ודלקת בכליות (נפריטיס) – תופעות שאינן מיוחסות לכימותרפיה המסורתית והופיעו בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת המחקר שטופלה באימונותרפיה (5.2%) בהשוואה לטיפול שניתן בקבוצת הביקורת (0.5%).

 

טיפול קדם ניתוחי פורץ דרך

 

במחקר נוסף שהוצג בכנס החברה האמריקאית לחקר הסרטן זוהתה יעילות לטיפול תרופתי שניתן לפני ניתוח – הקרוי בעגה הרפואית 'טיפול נאו אדג'ובנטי' – כשזה ניתן בתרופה אימונותרפית לחולים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים שמאובחן בשלבים מוקדמים שבהם עוד ניתן לנתח את החולים להוצאת הגידול.

 

במחקר שבוצע על ידי צוות חוקרים אמריקאים, ובהם חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס והמרכז הרפואי לסרטן סלואן קטרינג, הותאם טיפול קדם ניתוחי לחולים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים בשלבים 1, 2 ו-3א - שנחשבים לשלבים מוקדמים יחסית שעדיין ניתן לבצע בהם ניתוח להוצאת הגידול. הטיפול ניתן בתרופה האימונותרפית ניבולומאב (אופדיבו) במינון של 3 מ"ג לכל קילוגרם משקל גוף בשתי מנות מדי שבועיים למשך חודש לפני התאריך שנקבע לניתוח.

 

נמצא כי מבין 22 החולים שנכללו במחקר, ל-21 מהם ניתן היה לבצע ניתוח להוצאת הגידול, ובעקבות הטיפול הטרום ניתוחי הצטמצם שטח הגידול, כך שהתברר בהמשך כי ל-20 הוצא בניתוח הגידול במלואו בניתוח שעברו.

 

ל-45% מהחולים שנותחו זוהתה תגובה פתולוגית לטיפול שתועדה כהתכווצות של הגידול הודות לטיפול האימונותרפי המקדים, וזאת בהשוואה לכיווץ הגידול בקרב 22% מהחולים במחקר אחר שבוצע על טיפול קדם ניתוחי לחולי סרטן הריאות של תאים לא קטנים – כשהטיפול ניתן בתרופות כימותרפיות. רק מטופל אחד שנכלל במחקר מת עקב חזרה של הגידול הסרטני לאחר הניתוח.

 

כמו כן, הטיפול הקדם ניתוחי באימונותרפיה נמצא בטוח, ולא הצריך עיכוב של הניתוח. התועלת של הטיפול הקדם ניתוחי האימונותרפי זוהתה עבור חולי סרטן הריאות ללא קשר לביטוי של קולטני PD-L1 על מעטפת הגידול הסרטני, ואובחנה גם כשהגידול לא הכיל קולטנים רבים מסוג זה.

 

למחקר מספר מגבלות, ובהן העובדה כי הוא כלל קבוצת נבדקים אחת בלבד, וללא קבוצת ביקורת שקיבלה טיפול דמה (פלסבו) ולכן אינו מחקר 'כפול סמיות' שנחשב לאיכותי יותר לצורך הוכחת יעילותן של תרופות. כמו כן, המחקר היה מצומצם יחסית, ולכן קשה להשוות את ממצאיו למחקרים נוספים בתחום, ולדברי החוקרים נדרשים מחקרים נרחבים יותר לאישוש הממצאים. החוקרים מציינים כי מחקרים נוספים מבוצעים כיום על טיפולים אימונותרפיים קדם ניתוחיים לחולים בסרטן הריאות וכן לחולות בסרטן השד.

 

 

New England Journal of Medicine, DOI: 10.1056/NEJMoa1801005

 

New England Journal of Medicine, DOI: 10.1056/NEJMoa1716078