הפרעות במצב הרוח, כגון דיכאון, נפוצות מאוד, ולפי נתוני ארגון הבריאות העולמי הן משפיעות על בריאותם של לפחות כעשירית מתושבי העולם. מדענים מרחבי העולם השקיעו מאמצים רבים בניסיונות להבין את התופעה, אבל המנגנונים המולקולריים והתאים המונחים בשורש ההפרעות האלה, הובנו, עד כה, באופן חלקי בלבד. מדענים ממכון ויצמן למדע חשפו גילויים חדשים בתחום, במאמר שפורסם בסוף השבוע האחרון בכתב העת המדעי Neuron.

המדענים, פרופ' אלון חן וד"ר אורנה איסלר, מסבירים כי יעילותן של התרופות הקיימות לטיפול בדיכאון אינה מספקת. למעשה, 60-70 אחוז מהחולים אינם מחלימים כתוצאה מטיפול בתרופות אלה, והיתר מדווחים על הקלה חלקית – וזאת רק לאחר פרק זמן ניכר של שימוש בתרופה. מטופלים רבים שנוטלים תרופות אלה גם סובלים מהשפעות לוואי שונות. לכן קיים צורך בפיתוח תרופות חדשות ומשופרות, ולשם כך נחוצה הבנה טובה יותר של הגורמים והתהליכים מחוללי ההפרעות במצב הרוח.

פרופ' חן ושותפיו חקרו באחרונה את המנגנונים המולקולריים של מערכת הסרוטונין במוח, מאחר וידוע כי ויסות לא תקין של מערכת זו קשור לדיכאון ולחרדה. המדענים בחנו את התפקיד של מולקולות מיקרו-אר-אן-אי - מולקולות גנטיות קטנות בעלות תפקיד בבקרת תהליכים תאיים - בוויסות פעילותם של תאי עצב מייצרי המוליך העצבי סרוטונין.

הם הצליחו, לראשונה, לקבוע את "טביעת האצבע" הייחודית של מולקולות המיקרו-אר-אן-אי של תאי עצב מייצרי סרוטונין. בטכניקות של ביו-אינפורמטיקה, שאומתו בהמשך בניסוי, זיהו המדענים קשר בין מיקרו-אר-אן-אי מסוים - מספר 135, לבין שני חלבונים הממלאים תפקידי מפתח בוויסות ייצור סרוטונין בתאי העצב ופעולתו של המוליך העצבי.

המדענים הבחינו בכך שרמות מקטע המיקרו-אר-אן-אי 135 בתאים יוצרי הסרוטונין הוגברו לאחר נטילת תרופות נוגדות דיכאון. עכברים שהונדסו גנטית כך שייצרו יותר מיקרו-אר-אן-אי 135 הראו עמידות בפני לחץ כרוני ולא פיתחו התנהגויות דמויות-חרדה ודכאון כמצופה. בהתאם, עכברים שהונדסו לבטא רמות נמוכות של מיקרו-אר-אן-אי 135 הפגינו רמות גבוהות של התנהגות חרדתית והגיבו פחות למתן תרופות נוגדות דיכאון.

ממצאים אלה מראים שרמה מתאימה של מיקרו-אר-אן-אי 135 במוח חיונית לתגובה תקינה ללחץ, לבקרה של חרדה ודיכאון, ולתגובה יעילה לתרופות נוגדות דיכאון.

בבדיקות שבוצעו בבני-אדם שסובלים מדיכאון, נמצא שרמת המיקרו-אר-אן-אי 135 בדמם הייתה נמוכה במיוחד. בנוסף לכך, במוחם של מתאבדים נמצאו רמות נמוכות של מולקולה זו. עוד מתברר כי שלושת הגנים המעורבים ביצירת המיקרו-אר-אן-אי 135, ממוקמים באזורים גנטיים שקושרו לסיכון מוגבר ללקות בהפרעת מצב הרוח הדו-קוטבית (מאניה דפרסיה).

ממצאים אלה מצביעים על המיקרו-אר-אן-אי 135 כעל תרופה פוטנציאלית מתקדמת לדיכאון, חרדה והפרעות נוספות, וכן כעל "אזור מטרה" שאליו אפשר יהיה לכוון תרופות מתקדמות שיפותחו בעתיד. עוד עולה מהמחקר שאפשר להשתמש בשינוים ברמות מיקרו-אר-אן-אי 135 בדם לבדיקת דיכאון ותגובה לטיפול.

חברת "ידע מחקר ופיתוח בע"מ", המקדמת יישומים תעשייתיים ורפואיים על-בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, רשמה פטנט על ממצאים אלה, ובאחרונה העניקה לחברת מיקיור תרפויטיקס (miCure Therapeutics) רישיון לפיתוח תרופה ושיטת אבחון על-פיהם. לאחר השלמת מחקר נוסף בבעלי-חיים, מקווה החברה לפתוח במחקר קליני שבו ייבחנו תרופה ושיטת אבחון ניסיוניות המיועדות לבני-אדם.

מקור: מכון ויצמן למדע, הודעה לעיתונות