ממוגרפיה – בדיקת הסקר לאבחון גידולים ממאירים בשד – מבוצעת באוכלוסייה באופן נרחב וכלולה בסל הבריאות אחת לשנתיים בגילי 74-50 ואחת לשנה מגיל 40 לנשים בסיכון למחלה.

אמנם ביצוע הבדיקה מגדיל משמעותית את הסיכון לאבחון סרטן שד בשלב מוקדם, ומפחית ב-30% את הסיכון לתמותה מהמחלה לאורך החיים, אולם לבדיקה מספר בעיות, ובמרכזן שיעור גבוה של תוצאות חיוביות שגויות בממוגרפיה, ששיעורן לפי נתוני המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) מגיע בגילי 50 ל-6,130 לכל 10,000 בדיקות ובגילי 60 ל-4,970 לכל 10,000 בדיקות.

בפועל, כמחצית מהנשים שמאותרות עם חשד לגידול סרטני בשד בממוגרפיה מאובחנות בהמשך כנקיות מסרטן. מחקר חדש מגלה כי קבלת תשובה חיובית שגויה בממוגרפיה איננה עניין של מה בכך, וכרוכה במצוקה נפשית והפרעות שינה שעלולים להימשך לאורך זמן.

במחקר שנערך במסגרת בית החולים האוניברסיטאי 'סקיין' בעיר מלמו שבשבדיה נבחנו ההשלכות של קבלת תוצאה חיובית שגויה בממוגרפיה בקרב 399 נשים מיד עם קבלת הבשורה כי הן אינן חולות בסרטן, בעקבות בדיקת ביופסיה, וכן כעבור חצי שנה ושנה מהאירוע. הממצאים הושוו לקבוצת ביקורת של 499 נשים שקיבלו תשובה שלילית לסרטן השד בבדיקת ממוגרפיה. הנבדקות מילאו שאלונים להערכת רמות החרדה, איכות השנה, התנהגות ותפיסות לגבי החיים.

בקבוצת הנשים שקיבלו תשובה חיובית שגויה, 88% דיווחו על תחושת קושי בהתמודדות עם החיים ועצבות, 83% דיווחו על חרדה, 67% העידו על שינויים התנהגותיים כגון קושי להתמודד עם זמן פנוי ו-53% סבלו מהפרעות שינה.

נמצא כי נשים שקיבלו תשובה חיובית שגויה בממוגרפיה הציגו שיעורים גבוהים יותר של מצוקה נפשית והפרעות שינה בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת, וזאת למרות שבפועל בשתי קבוצות המחקר נכללו נשים שבסופו של דבר אובחנו ללא גידול סרטני בשד. למרות שרמות המצוקה הנפשית ירדו בששת החודשים הראשונים בקרב נשים שקיבלו תוצאה חיובית שגויה, גם בחלוף חצי שנה הסיכוי שיחוו מצוקה נפשית היה גבוה פי 2 בהשוואה לנשים שקיבלו תוצאות שליליות בממוגרפיה, וסיכון זה נותר יציב גם כעבור שנה מקבלת התשובה החיובית השגויה.

ניתוח סטטיסטי העלה כי הסיכון למצוקה נפשית מתמשכת גדל פי 3.05 בקרב נשים שהופנו לבדיקה חוזרת בשלב מוקדם בסמוך לקבלת התשובה החיובית (שהתבררה בדיעבד כשגויה), היה גבוה ב-13% בקרב נשים שלא הייתה להן רשת חברתית תומכת, והיה גבוה פי 2.28 בקרב נשים שלא היו שבעות רצון מהמידע שקיבלו בבדיקה החוזרת, וגבוה פי 2.35 בקרב נשים שנולדו מחוץ לשבדיה.

ממצאי המחקר דווחו בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention.

רשת חברתית תומכת

חרף הממצאים הבעייתיים, החוקרים מדגישים את הצורך להמשיך ולבצע בדיקות ממוגרפיה באופן קבוע לפי ההמלצות, במטרה למנוע איתור של סרטן שד בשלבים מאוחרים שבהם סיכויי ההחלמה מהמחלה קטנים משמעותית.

החוקרים ממליצים לבחון לעומק את ביצועה של בדיקת ממוגרפיה חוזרת בסמוך לקבלת תוצאה חיובית ומעוררת חשד, ולבצעה רק בליווי רשת תומכת מספקת והעברת מידע מספק, גם במידה והאישה מאובחנת ללא גידול בבדיקה החוזרת, כדי למנוע השלכות נפשיות מתמשכות.

ממצאי העבודה הנוכחית מתיישבים עם עבודות נוספות שדנו בהשלכות של קבלת בשורה שגויה של חשד לסרטן השד לאחר ממוגרפיה. באביב 2013 מצא מחקר שנערך בשבדיה כי תוצאה חיובית שגויה בממוגרפיה השליכה על תפיסות חיים גם בחלוף שלוש שנים, והובילה נשים רבות למצב של חוסר רוגע. מאמר סקירה מבריטניה ממארס 2013 העלה כי תוצאה חיובית לממוגרפיה לא רק גוררת השלכות נפשיות, אלא גם מפחיתה את הסיכויים שהאישה תחזור בעתיד לבצע בדיקות ממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד.

בדיקות ממוגרפיה אינן המכשול הבעייתי היחידי בתהליך האבחון של סרטן השד. מחקר אמריקאי שפורסם במארס 2015 מעלה כי ישנן גם טעויות בפענוח בדיקות ביופסיה של השד על ידי רופאים פתולוגים, ורק ב-75% מהאבחונים קיימת הסכמה בין פתולוגים, כשהסיכון לטעות בפענוח גבוה בייחוד לגבי סרטן שד ממוקד מסוג 'דקטל קרצינומה' (DCIS) וגידול לא ממאיר שמקורו בבלוטות החלב בשד (Atypical Hyperplasia).

Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention, doi: 10.1158/1055-9965.EPI-15-0060