סרטן השד

כמוניסרטן השדחדשותאלו צעירות ישראליות מפתחות סרטן שד לפני גיל 35?

אלו צעירות ישראליות מפתחות סרטן שד לפני גיל 35?

חוקרים מצאו כי ישראליות שמאובחנות עם סרטן שד בגיל צעיר לרוב סובלות מסרטן אגרסיבי יותר – אך מקבלות טיפול שמותיר שיעורי הישרדות שמקובלים לאלה הנמדדים אצל חולות מבוגרות. אלו סוגי גידולים בשד אופייניים יותר בגיל צעיר?

מאת דן אבן
14/12/17
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

סרטן השד מהווה את הסרטן השכיח ביותר במדינות המערב, ולפי חישוב של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, לאחת מכל שמונה נשים יש סיכוי לפתח את המחלה במהלך החיים, מלידה ועד גיל 90. עם זאת, לפי אומדנים, רק 2.2% עד 2.5% מפתחות את סרטן השד בגיל צעיר במיוחד – לפני גיל 35. 

 

בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2011 מתוך 3,914 נשים שאובחנו עם סרטן שד חודרני, 159 היו מתחת לגיל 35 (4%). לאחרונה נשמעת ביקורת מצד אונקולוגים בכירים במערכת הבריאות בדבר הצורך להוריד את גיל היעד לבדיקות ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד על רקע שיעורי האבחון הגבוהים של נשים צעירות שפיתחו את המחלה, בין השאר באוכלוסייה הערבית.

 

השפעת גיל האבחון בסרטן השד על מהלך המחלה שנויות במחלוקת: בעוד שחלק מהמחקרים קובעים כי אבחון בגיל מוקדם מעלה את הסיכון למחלה סוערת ואגרסיבית ברמה ביולוגית עם ירידה בשיעורי ההישרדות, אחרים לא מצאו קשר שכזה.

 

לאבחון סרטן השד בגיל צעיר גם השלכות נוספות – לרבות ליכולת הפיריון של האישה וכן היבטים נפשיים של הצורך לעתים בהתמודדות עם סרטן השד והטיפולים במחלה במקביל לגידול ילדים, ולעתים אף לצד הצורך לטפל בהורים מבוגרים.

 

עתה מדווחים חוקרים ישראלים כי מצאו שחולות בסרטן השד שמאובחנות בצעירותן, לפני גיל 35 – לרוב סובלות ממחלה חריפה יותר, אולם הטיפולים שהן מקבלות יעילים באותה מידה ואולי אף מעבר – כי הם מותירים שיעורי הישרדות הדומים לאלו שנמדדים אצל חולות מבוגרות.

 

רוב הצעירות – מאובחנות בבדיקה עצמית

 

המחקר נערך באגף האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה המטפל בכ-350 מקרים חדשים של סרטן השד לשנה, והקיף 133 נשים שאובחנו עם סרטן השד מתחת לגיל 35 שאובחנו בבית החולים בין 2000 ל-2010, במעקב שנמשך 6.5 שנים בממוצע. גיל האבחון הממוצע בקרב החולות הצעירות עמד על 31 שנים, אולם במחקר נכללו גם נשים שאובחנו החל מגיל 24. 13 נשים אובחנו במהלך היריון.

 

בעוד שכלל, 12% מהנשים האשכנזיות עם סרטן השד הן נשאיות של המוטציה האשכנזית – שלוש מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 המהוות גורם סיכון גנטי למחלה – במחקר נמצא כי בקרב הנשים הצעירות שיעור נשאיות המוטציה גבוה יותר ועמד על 17.4% (23 נשים). ל-96 מהחולות במחקר היתה היסטוריה רפואית של סרטן במשפחה – 45 עם קרובה מדרגה ראשונה שאובחנה בסרטן השד, 3 עם קרובה שאובחנה עם סרטן השחלות ו-48 עם קרובים שאובחנו עם גידולים סרטניים אחרים.

 

האבחון הראשוני של סרטן השד בקרב הנשים הצעירות נעשה ברוב המכריע של המקרים – 89.5% מתוכם – על סמך בדיקה עצמית בזיהוי גוש חשוד בשד. החוקרים מציינים כי בגיל הצעיר – שיעור ההרגישות של בדיקות ממוגרפיה ואולטרה סאונד לצורך איתור מוקדם של סרטן השד נמוך יחסית ושיעור התוצאות החיוביות שמתבררות כשגויות – גבוה.

 

גידולים חודרניים יותר

 

כמעט מחצית מהגידולים שאובחנו בקרב נשים צעירות היו חודרניים – בשלבים 2 ומעלה של המחלה, וגודלו הממוצע של גידול עמד על 35 מ"מ. ל-3.8% מהגידולים היו גרורות באיברים מרוחקים בגוף.

 

בבחינת סוג הגידול הסרטני בשד, 19.5% מהגידולים סווגו כגידולים מסוג 'לומינל A' –החיוביים לקולטן  ER  או PR או שניהם ושליליים לקולטן HER-2 – בעוד שהשיעור המקובל לכלל הנשים עם סרטן השד גבוה בהרבה ועומד על 50% עד 60%. ואילו, 37.6% מהגידולים סווגו כ'לומינל B' - שהם חיוביים לקולטן ER או PR או שניהם וכן חיוביים לקולטן HER-2 – שיעור גבוה מזה המדווח בקרב כלל החולות העומד על 10% עד 15%. סרטן שד חיובי ל-HER-2 לרוב מצביע על גידול אגרסיבי שמתפשט במהירות רבה יותר. בנוסף, 21.1% מהנשים במחקר אובחנו עם סרטן שד מסוג 'טריפל נגטיב' השלילי לכל סוגי הקולטנים הנבדקים – ER, PR ו-HER-2 – שנחשב לאגרסיבי וקשה לטיפול – בהשוואה לשיעור של כ-10% עד 15% באוכלוסייה הכללית – ממצא שלטענת החוקרים תומך בכך שגידולים סרטניים בשד בקרב נשים צעירות הם אגרסיביים יותר. 

 

 

מעבר לכך, 6.8% מהגידולים סווגו כגידולי DCIS - גידול סרטני מקומי וממוקד בצינוריות החלב בלבד, המהווה שלב ממוקד של סרטן השד ובמקרים מסוימים כלל לא מתפתח לכדי גידול חודרני.

 

בבחינת הטיפולים שניתנו לחולות הצעירות, כמחציתן (55.6%) עברו כריתת שד בצד אחד (למפקטומי) ומעל לשליש (39.8%) עברו כריתה בשני הצדדים (מסטקטומי).  רוב הנשים במחקר – 77.4% – נדרשו לעבור הקרנות (רדיותרפיה) לסרטן השדל-86.5% מהחולות הותאמו טיפולים בתרופות כימותרפיות, ל-22.6% מהן בטיפול נאו אדג'ובנטי לפני הניתוח – שמטרתו לנסות לצמצם את מידות הגידול.

 

הסיכון: מעורבות של בלוטות הלימפה

 

מבין 115 נשים במחקר שטופלו בכימותרפיה – 22 הצליחו להרות (18%) וללדת בהמשך 24 ילדים.

 

שיעורי ההישרדות של הנשים במחקר היו דומים לשיעורים המקובלים בקרב נשים שמאובחנות עם סרטן שד חודרני בישראל: 87% הישרדות כעבור חמש שנים מהאבחנה – בדומה לשיעור ההישרדות של נשים יהודיות בישראל עם סרטן שד חודרני (87.2%) וגבוה משיעור ההישרדות של נשים ערביות (78.4%), לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2001 עד 2006. 12 נשים פיתחו סרטן חוזר בבלוטות הלמפה (3 נשים), כגרורה באיבר מרוחק (32 נשים) או בשד השני (10 נשים).

 

ניתוח סטטיסטי העלה כי התפשטות של הגידול לבלוטות לימפה הפחיתה ב-86% את סיכויי ההישרדות של החולות, והיסטוריה משפחתית של סרטן העלתה פי 2.21 את סיכויי ההישרדות.

 

החוקרים מסיקים כי לפי הממצאים, ישראליות צעירות שמאובחנות עם סרטן השד לפני גיל 35 סובלות ממהלך מחלה יתר אגרסיבי, כשמעורבות של בלוטות הלימפה מפחיתה משמעותית את סיכויי ההישרדות, אך יחד עם זאת, שעורי ההישרדות שנמדדו במחקר היו דומים לאלו המקובלים בישראל באוכלוסייה הכללית. "עולה כי עם טיפול הולם, נשים צעירות עם סרטן השד אינן נפגעות באופן משמעותי יותר מנשים מבוגרות יותר שמאובחנות עם המחלה", מציינים החוקרים.

 

במחקר השתתפו ד"ר מריה פסשק, ד"ר שלומית סטרולוב שחר, פרופ' (חבר קליני) גיל בר סלע וד"ר גאורגיטה פריד, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2017 של כתב העת Breast Journal.

 

מחקר ישראלי נוסף שפורסם במארס 2015 של חוקרים מרמב"ם והטכניון ניסה לאפיין את אוכלוסיית הישראליות שמאובחנות עם סרטן שד מסוג טריפל נגטיב, והעלה כי סיכויי ההחלמה שלהן נמוכים יותר ככל שהן מבוגרות יותר וילדו יותר ילדים.

 

 

Breast Journal, doi: 10.1111/tbj.12966

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: