דיכאון וחרדה

כמונידיכאון וחרדהמדריכיםדיכאון קל בגיל המבוגר – מי בסיכון ואיך מאבחנים?

דיכאון קל בגיל המבוגר – מי בסיכון ואיך מאבחנים?

דיכאון קל אופייני מאוד מעל גיל 65, אך במקרים רבים אבחנתו מתפספסת בגלל קושי בזיהוי התסמינים. עד כמה נפוצה התופעה? מה גורמי הסיכון ואיך מאבחנים? מדריך מפורט

מאת מערכת כמוני
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

דיכאון היא הפרעה נפשית מהשכיחות בעולם, אשר לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO) סובלים ממנה ברחבי הגלובוס 350 מיליון אנשים בגילים שונים. 

 

זהו הגורם המוביל בעולם לנכות, ואחת המחלות הכרוניות המשמעותיות ביותר בהשפעתן על הכלכלה העולמית.

 

דיכאון ניתן לטיפול בעזרת קשת רחבה של טיפולים בגישות שונות, לרבות טיפולים נפשיים, תרופות ושיטות של רפואה משלימה.

 

קראו כאן עוד על טיפולים בדיכאון קל בגיל המבוגר

 

ואולם להערכת ארגון הבריאות העולמי, היעדר מודעות ונגישות לטיפולים מובילה לכך שפחות מעשירית מהסובלים מדיכאון ברחבי העולם זוכים כיום לטיפול כלשהו לפתרון הבעיה.

 

תופעה נפוצה

 

תסמיני דיכאון אינם זרים באוכלוסייה המערבית, נפוצים יותר בקרב נשים – פי 4-3 בהשוואה לגברים, ושכיחים במיוחד בגיל המבוגר. לפי הערכות, שכיחות תסמיני דיכאון שונים בקרב אנשים מעל גיל 65 עשויה להגיע לעשרות אחוזים מהאוכלוסייה.

 

בישראל מדווחים 59.9% מהמבוגרים מעל גיל 65 על דיכאון קל ו-21.3% נוספים על הפרעה ניכרת במצב הרוח – דהיינו דיכאון חמור, כפי שנמצא בסקר הבריאות והתזונה של משרד הבריאות לגיל המבוגר (מב"ת זה"ב) שנערך בשנים 2006-2005. הממצאים עולים מתוך שאלון שאמד את מצב רוחם של הנבדקים הקרוי GHQ (קיצור של General Health Questionnaire).

 

תסמינים של דיכאון קל בגיל המבוגר

 

בין התסמינים הנפוצים של דיכאון קל ניתן למצוא: מצב רוח מדוכא, היעדר עניין או הנאה בפעולות שונות, עלייה במשקל או אובדן משקל, הפרעות שינה, עייפות ותחושת העדר אנרגיה, תחושות חוסר ערך ואשמה, ירידה בפעילות המוטורית ופגיעה ביכולות החשיבה והקשב והריכוז ונטייה לאובדנות.

 

תסמינים דומים עשויים לאפיין גם דיכאון קליני, או דיכאון מתון כרוני המוגדר רפואית כ'דיסתימיה' (Dysthymia) שנמשך לאורך זמן.
דיכאון קל לרוב מאובחן כשמספר התסמינים נמוך יותר מזה שמאפשר אבחנה רשמית של דיכאון קליני.

 

למרות שדיכאון קליני מאופיין ביותר תסמיני דיכאון מאשר הדיכאון הקל, בגיל המבוגר אנשים עם דיכאון קל נוטים דווקא לדווח על נכות בדרגה גבוהה יותר מאשר אנשים עם דיכאון קליני, ודיכאון קל גם נמצא קשור יותר מדיכאון קליני כגורם סיכון להתפתחות הפרעת חרדה נלווית.

 

חשוב לדעת כי אנשים החווים דיכאון קל, לא בהכרח יהיו מודעים לכך היות ומדובר בתחושה קלה ומתמשכת של דיכאון, אשר אינה מגיעה לעוצמות של דיכאון מג'ורי.

 

כדי לדעת אם אכן מדובר בדיכאון קל, כדאי לבחון שינויים בהתנהגות כגון אובדן שמחת חיים, חוסר חשק לבצע פעילויות שבוצעו בעבר בקלות ובשמחה, בעיות בשינה, תחושות חרדה קלות ודכדוך מתמשך. היות ויש קשר ברור בין גוף לנפש, אדם החווה דיכאון קל עשוי לחוות גם כאבים פיזיים, בעיקר כאבי ראש, כאבי בטן ואף כאבים בחזה.

 

חשוב לאבחן את הדיכאון הקל על-מנת לאפשר איכות חיים גבוהה יותר בגיל המבוגר ועל מנת למנוע התפתחות של דיכאון מג'ורי שעלול להתפרץ בעקבות דיכאון קל לא מטופל – 15%-50% מהאנשים עם תסמיני דיכאון קל מפתחים כעבור שנתיים דיכאון קליני.

 

המחלות הכרוניות מאפילות

 

חרף שכיחותו הגבוהה של דיכאון קל, בגיל המבוגר אבחון התופעה במקרים רבים מתפספס, מאחר והתסמינים המלווים את התופעה לרוב מופיעים באופן חלקי ומדורג, ובמקרים רבים עשויים להיחשב בטעות לתופעות לוואי של תרופות שונות שנוטל המבוגר לטיפול במחלות ומצבים כרוניים שונים.

 

ככלל, מחקרים רבים מצביעים על קשר בין מחלות כרוניות לבין דיכאון קל בקרב מבוגרים. לפי מאמר שפרסמו חוקרים אמריקאים במאי 2004 בכתב העת American Family Physician, מדיכאון סובלים בגיל המבוגר 30% עד 60% מנפגעי שבץ מוחי, 8% עד 44% מחולי הלב, עד 40% מחולי הסרטן, 40% מהחולים בפרקינסון, 20% עד 40% מהאנשים שמפתחים אלצהיימר ו-17% עד 31% מאלו שמפתחים מחלות דמנציה אחרות הפוגעות בזיכרון.

 

במחקר בריטי איכותני המבוסס על 33 ראיונות של אנשים בקהילה ומטפלים, שבוצע באוניברסיטת יורק ופורסם באוקטובר 2015 בכתב העת BMC Family Practice העלו חוקרים כי תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים לרוב מוסתרים על ידי מחלות כרוניות שמאפילות עליהם וזוכות לתשומת לב רבה יותר הן מצד המטפלים והן מצד האנשים הסובלים עצמם. כשהוזמנו להשתתף במחקר על דיכאון, הדבר אפשר לנבדקים שהשתתפו במחקר להכיר את התסמינים אותם הם חווים ולעורר מודעות לתסמינים בקרב רופאיהם.

 

גורמי סיכון לדיכאון קל בגיל המבוגר

 

בעוד שדיכאון מוכר כתופעה שמקורה משלב לרוב נטייה גנטית והשפעה סביבתית ניכרת, מספר גורמי סיכון ספציפיים עלולים להשפיע על דיכאון קל בגיל המבוגר.

 

בדידות: בגיל המבוגר, בדידות חברתית ורגשית מזוהה כגורם המשפיע ביותר על הסיכון להתפתחות תסמיני דיכאון קל. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת טקסס שפורסם בספטמבר 2008 בכתב העת Aging & Mental Health בחן מדגם של מבוגרים המתגוררים בבתי אבות, והעלה כי בדידות וריחוק חברתי מהווים את הגורם המשפיע ביותר על התפתחות דיכאון מסוגים שונים.

 

פרישה מעבודה: הגעה לגיל הפרישה מהעבודה ויציאה לפנסיה, אשר בחלק מהמקרים נכפית על האדם בגיל המבוגר, עלולה להוות גורם מרכזי להידרדרות במצב הרפואי והנפשי, לרבות התפתחות תסמיני דיכאון. בעוד שמרבית העובדים מסתגלים היטב לתקופת הפנסיה, מחקרים שונים מצביעים על כאלה עבורם הפרישה מעבודה מהווה גורם המעורר תסמינים של דיכאון קל, שאף זכו בשם נפרד בספרות הרפואית - 'דיכאון שלאחר פרישה' (Postretirement Depression).

 

עם זאת, הממצאים בתחום סותרים, וישנם הסבורים כי המחקרים הקושרים בין פרישה לעבודה ודיכאון מוטים מעליונותו של ערך העבודה בחברה המערבית. ישנן עבודות שמעידות דווקא על הפחתה בתסמיני דיכאון עם פרישה מהעבודה, ייתכן על רקע ירידה ברמות העייפות, ובהן מחקר משבדיה שפורסם בספטמבר 2010 בכתב העת British Medical Journal, שמתבסס על בדיקה בקרב אנשים שפרשו מעבודתם בגיל 55 בממוצע.

 

חסרים תזונתיים: מחסור ברכיבים תזונתיים חיוניים עלול להאיץ תסמיני דיכאון קל בגיל המבוגר, כפי שזיהו עבודות רבות. כך, למשל, מחקר מגרמניה שפורסם בדצמבר 2009 בכתב העת British Journal of Nutrition מצא בקרב שוהים בבתי אבות כי תסמיני דיכאון קשורים לתת תזונה שאובחנה אצל 22.8% מהנבדקים ולחסרים תזונתיים שזוהו בקרב 57.9% נוספים, המציבים אותם במצב המוגדר כ'סיכון תזונתי' (nutritional risk).

 

דוח ממצאי סקר הבריאות והתזונה של משרד הבריאות לגיל המבוגר (מב"ת זהב) העלה כי רבים מהישראלים מעל גיל 65 סובלים מחסרים תזונתיים, ולפי אחד המדדים שאומד את התופעה, 19.9% נמצאים בסיכון גבוה לתת תזונה, 43.3% בסיכון מתון, ורק 36.8% אינם נמצאים בסיכון כלל.

 

כיצד מאבחנים?

 

אנשים החווים תסמינים של דיכאון, אך אינם בטוחים כי אכן מדובר בדיכאון יכולים לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר לאבחון מקיף. במקרים של דיכאון קל ניתן גם לפנות לרופא המשפחה. רופאים מומחים ברפואת משפחה עברו הכשרות בנושא זיהוי וטיפול בדיכאון קל.

 

רופא המשפחה יאבחן אם האדם סובל מדיכאון באמצעות שיחה עם המטופל ולפעמים בעזרת שאלונים, במקביל לשלילת מצבים רפואיים אחרים אם קיימים סימנים גופניים כמו כאב או חולשה. בהתחשב ברמת התפקוד, רמת הסבל ורמת הייאוש של המטופל, הרופא יוכל להפנות אותו לטיפול הנכון.

 

 

 (עודכן לאחרונה בתאריך 5.11.2015)

 

 

* שירות לציבור. מוגש בחסות חברת מעבדות רפא בע"מ

 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: