כמונימפרקיםחדשותדלקת מפרקים שגרונתית עלולה לפגוע בבלוטת התריס

דלקת מפרקים שגרונתית עלולה לפגוע בבלוטת התריס

חוקרים ישראלים מצאו כי לאנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית סיכון מוגבר לפתח שיבושים בתפקוד בלוטת התריס שמתבטאת בתת פעילות או בפעילות יתר של הבלוטה. מה עשויה להיות הסיבה?

מאת דן אבן
02/07/19
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

דלקת מפרקים שגרונתית היא מחלה אוטואימונית כרונית שקשורה בסיכון מוגבר למחלות וסיבוכים רפואיים כרוניים נוספים, ובכללם מחלות לב וכלי דם, התסמונת המטבולית והשמנה, אוסטיאופורוזיס, מחלות ריאה וזיהומים, מצוקה נפשית ואף סרטן מסוגים שונים.

 

הפרעות בתפקוד בלוטת התריס – בלוטה המפרישה הורמונים שממוקמת באזור הצוואר – הן מצב כרוני נוסף ששכיחותו עולה באוכלוסייה הכללית במדינות המערב, וסיבוך זה נקשר בשנים האחרונות למחלות אוטואימוניות שונות שבהן נוגדני המערכת החיסונית של הגוף תוקפים מסיבה כלשהי את קולטני בלוטת התריס, וגורמים להפרשת יתר או חסר של הורמונים מהבלוטה.

 

עתה מתברר כי גם דלקת מפרקים שגרונתית, בהיותה מחלה אוטואימונית, מעלה את הסיכון לסיבוכים מסוג זה.

 

קשר גם לעישון סיגריות

 

החוקרים מהמרכזים הרפואיים שיבא ומשרד הרופא הראשי בקופת חולים כללית והפקולטות לרפואה באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון בנגב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת גנואה באיטליה, בחנו את השכיחות של הפרעות בבלוטת התריס המתועדות בקרב אנשים שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונתית מתוך מאגר התיקים הרפואיים של שירותי בריאות כללית – הקופה הגדולה במדינה המבטחת 52% מהאוכלוסייה.

 

במחקר נמנו 11,782 חולים עם דלקת מפרקים שגרונתית שהושוו לנתונים של 57,973 נבדקים ששימשו כקבוצת ביקורת – חמישה נבדקי ביקורת לכל חולה מאובחן מקבוצת המחקר.

 

ככלל, שיעור המטופלים עם תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם, Hypothyroidism) עמד על 16% מקרב הנבדקים עם דלקת מפרקים שבקבוצת המחקר בהשוואה ל-11.7% מהנבדקים בקבוצת הביקורת, ושיעור המטופלים עם פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם, Hyperthyroidism) עמד על 2.33% מקבוצת החולים בדלקת מפרקים בהשוואה ל-1.81% מהנבדקים בקבוצת הביקורת.

 

בחישוב סטטיסטי, ולאחר נטרול משתנים מתערבים, הסיכון לתת פעילות של בלוטת התריס היה גבוה ב-42% והסיכון לפעילות יתר של בלוטת התריס היה גבוה ב-26% בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית.

 

בסיכון לתת פעילות של בלוטת התריס זוהו גם נבדקים בגיל מבוגר יותר, נשים, מעשנים, נבדקים עם עודף משקל והשמנה ומעמד סוציו אקונומי גבוה. בסיכון לפעילות יתר של בלוטת התריס תועדו גם נבדקים בגיל מבוגר יותר, נשים ונבדקים עם עודף משקל והשמנה.

 

יש לציין כי הסיכון של חולים עם דלקת מפרקים שגרונתית להיות מעשני סיגריות בהווה היה גבוה ב-21% בהשוואה לקבוצת הביקורת – ממצא שמרמז על קשר אפשרי בין עישון לדלקות מפרקים, קשר שזוהה גם בעבודות נוספות. כך, למשל, השנה דווח על מחקר אמריקאי שמצא כי גמילה מעישון מפחיתה ב-37% את הסיכון לדלקת מפרקים שגרונתית, ככל שהיא מחזיקה מעמד שנים רבות יותר.

 

החוקרים קוראים להעלות מודעות של רופאים שמטפלים באנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית לסיבוכים בתפקוד בלוטת התריס, ומציינים כי יש להוסיף ולחקור קשר זה ולבחון אם להוסיף בדיקות מעקב לתפקוד הבלוטה לחולים.

 

במחקר השתתפו ד"ר חוסיין מחאג'נה, ד"ר אליסה קפלן, ד"ר עבדאללה ותד, ד"ר ניקולה לואיג'י ברגאזי, ד"ר קאסם שריף, ד"ר שמואל טיאוסנו, ד"ר נעים מחרום, חן הנדל, פרופ' יהודה שונפלד, ד"ר דורון קומנשטר, פרופ' ארנון כהן ופרופ' האוורד עמיטל, וממצאיו מדווחים לאחרונה בכתב העת Best Practice & Research: Clinical Rheumatology.

 

סיבוכים רפואיים מגוונים

 

תת פעילות של בלוטת התריס היא ההפרעה ההורמונאלית השכיחה ביותר, ומופיעה בקרב 5% עד 10% מהאוכלוסייה הבוגרת, והיא מאופיינת בירידה בהפרשת ההורמונים T3 ו-T4 מבלוטת התריס – הורמונים הקשורים בתהליכים מטבוליים רבים בגוף, ועשויה להתבטא בסיבוכים רפואיים מגוונים, לרבות התפתחות קשריות בבלוטת התריס (זפק), עצירות, רגישות לקור, תשישות, יובש בעור, נשירת שיער ואי סדירות במתן וסת.

 

לעומתה, פעילות יתר של בלוטת התריס, שמשמעותה הפרשה עודפת של ההורמונים T3 ו-T4, מתבטאת בשלשולים, הזעת יתר, רעד, עייפות, קצב לב מוגבר, ירידה במשקל ואי סבילות לחום. סיבוכים אלה עלולים להתפתח על רקע מחלות גנטיות, מצבים רפואיים נוספים – לרבות מחלות אוטואימוניות, כפי שהודגם גם במחקר הנוכחי באשר לדלקת מפרקים שגרונתית, וכן על רקע חשיפות סביבתיות שונות, לרבות כתופעת לוואי של תרופות מסוימות.

 

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שמזהות שכיחות מוגברת של סיבוכים בתפקוד בלוטת התריס בקרב אנשים עם מחלות אוטואימוניות. כך, למשל, מחקר אמריקאי מאפריל 2010 שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Rheumatology שזיהה סיכון מוגבר לסיבוכים אלה בקרב אנשים עם תסמונת סיוגרן; מחקר צרפתי שפורסם בפברואר 1999 בכתב העת British Medical Journal שאיתר סיכון מוגבר לסיבוכים בבלוטת התריס בקרב אנשים עם דלקת עורק הרקה; ומחקר ישראלי שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Autoimmunity וזיהה סיכון מוגבר להפרעות בבלוטת התריס בקרב חולים בזאבת אדמנתית מערכתית.

 

בנוסף, החוקרים ציינו כי העדויות לקשר בין דלקות מפרקים אוטואימוניות להפרעות בהפרשת הורמונים מבלוטת התריס אינן עקביות, אולם מנו עבודות נוספות שזיהו הפרעות בתפקוד בלוטת התריס אצל אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית, לרבות מחקרים מצרפת, קנדה, הולנד, פולין, יוון, אוסטריה, בריטניה, ברזיל, איטליה, נורווגיה, הודו, קולומביה וארה"ב – מה שמצביע על כך שקשר זה אינו ספציפי לישראלים בלבד.

 

החוקרים מציינים כי העובדה שהקשר לתת פעילות של בלוטת התריס היה חזק יותר – מתיישבת עם ממצאים נוספים שלפיהם מצב זה, בהשוואה לפעילות יתר של בלוטת התריס – נגרם יותר על רקע פגיעה אוטואימונית, כלומר על רקע שיבוש בתפקוד מערכת החיסון הטבעית של הגוף, ופחות מסיבות אחרות.

 

Best Practice & Research: Clinical Rheumatology, doi: 10.1016/j.berh.2019.01.021

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: