מחלות לב

כמונימחלות לבחדשותחולים באי ספיקת לב מאריכים חיים עם רמות כולסטרול רע גבוהות יותר

חולים באי ספיקת לב מאריכים חיים עם רמות כולסטרול רע גבוהות יותר

פרדוקס הסטטינים: דווקא הורדה אגרסיבית של רמות הכולסטרול הרע מקצרת את תוחלת חייהם של חולים באי ספיקת לב עד גיל 70 – כך מצא מחקר ישראלי חדש. מה עשויה להיות הסיבה?

מאת דן אבן
15/05/18
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבותן של התרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים, שמאפשרות להוריד את רמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם, תרופות שהוכחו כמפחיתות בממוצע ב-21% את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם ונקשרו לסגולות רפואיות רבות נוספות.

 

אולם לצד המסר הכללי שהשתרש בשנים האחרונות במערכת הבריאות בקריאה לציבור להקפיד על משקל תקין, להפחית בצריכת שומנים ולהוריד את רמות הכולסטרול הרע בדם כאמצעי למניעת מחלות לב, קיימות ראיות מדעיות שמטילות ספק בהמלצה הגורפת. מתברר כי עודף משקל וכן רמות גבוהות של כולסטרול בדם אינם בהכרח בגדר אויב עבור כלל האנשים, וישנן קבוצות באוכלוסייה ששומן עודף דווקא עשוי להיטיב עימן.

 

בין המחקרים שכבר זכו לכותרת 'פרדוקס ההשמנה' – מחקרים המראים כי באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65 עודף משקל אינו בהכרח מזיק, וכן מחקרים שמצאו כי לרזים שמאובחנים עם סוכרת סוג 2 יש סיכויים גבוהים יותר לתמותה בהשוואה לסוכרתיים שמנים.

 

לראיות אלה נוסף כעת מחקר ישראלי חדש שמצא במעקב של 20 שנה כי בקרב אנשים עם אי ספיקת לב, שעבורם קיימות המלצות להורדה משמעותית של רמות הכולסטרול הרע בדם לרמה של עד 100 יחידות מ"ג/לד"צ דם בלבד – דווקא אלו שהקפידו על רמות נמוכות של כולסטרול היו לאורך זמן בסיכון גבוה יותר לתמותה.

 

הסטטינים לא הועילו

 

החוקרים מהמחלקה לקרדיולוגיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, בחנו נתונים אודות 305 מטופלים עם אי ספיקת לב במעקב שארך בין 15 חודשים ל-20 שנה ובממוצע 11.3 שנים, אשר כלל בדיקת רמות הכולסטרול הרע ונתוני תמותה. החולים סווגו לשתי קבוצות: 207 נבדקים עם רמה גבוהה של כולסטרול רע בדם של מעל ל-110 יחידות (מ"ג/ד"צ) ו-98 נבדקים עם רמה נמוכה של כולסטרול רע בדם של 110 יחידות ומטה.

 

יוזכר כי לפי המלצות האיגוד הקרדיולוגי, הרמה הרשמית של כולסטרול רע המומלצת כיום לחולי לב, ובכללם חולי אי ספיקת לב, נמוכה עוד יותר, ועומדת כאמור על 100 יחידות ומטה, וכן 70 יחידות ומטה לחולי לב בשנה הראשונה לאחר האירוע הלבבי ולחולי לב וסוכרת במשולב.

 

מכלל הנבדקים, לאורך תקופת המעקב דווח על 43% תמותה. החוקרים מצאו כי מטופלים בקבוצה עם רמות גבוהות של כולסטרול רע בדם היו בסיכויים נמוכים ב-21% עד 47% לתמותה, בהתאם לניתוחים סטטיסטיים שונים.

 

האפקט שהוגדר על ידי החוקרים כ"פרדוקסאלי" היה משמעותי בעיקר עבור חולי אי ספיקת לב מתחת לגיל 70 ואלו שהיו מטופלים בסטטינים.

 

בקרב חולי אי ספיקת לב עם רמות נמוכות של כולסטרול רע שטופלו בסטטינים עד גיל 70 נותרו 32% בחיים לאורך תקופת המעקב, ואילו בקרב חולי אי ספיקת לב עם רמות גבוהות של כולסטרול רע מעל גיל 70 נותרו 63% בחיים לאורך המעקב – פער שהיה מובהק.

 

בקרב חולי אי ספיקת לב מעל גיל 70 – ההבדלים בתמותה בין הקבוצות על פי רמות הכולסטרול בדם לא היו מובהקים סטטיסטית. כמו כן לא נמצא קשר מובהק סטטיסטי בין התמותה של חולי אי ספיק לב לבין רמות של סוגי שומנים נוספים בדם – לרבות רמות הכולסטרול הטוב (HDL), הטריגליצרידים וסך הכולסטרול (Total Cholesterol).

 

החוקרים מסכמים כי על פי המעקב, רמות נמוכות של כולסטרול רע דווקא חוזות תוצאות פחות רצויות עבור חולי אי ספיקת לב, ובעיקר אלו הצעירים יותר ואלה המטופלים בסטטינים. על כן, החוקרים קוראים "לבחון מחדש את ההמלצות לטיפול אגרסיבי בסטטינים להורדת רמות הכולסטרול הרע בקרב מטופלים צעירים עם אי ספיקת לב".

 

 

במחקר השתתפו ד"ר גדעון חרך, ד"ר אורי ארגוב, ד"ר הילה נחומוביץ', פרופ' אורי רוגובסקי, ד"ר ליאור חרך וד"ר איתמר גרוסקופ, וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2018 של כתב העת QJM – ביטאון חודשי לרפואה כללית ופנימית.

 

הכולסטרול מרחיק מזהמים

 

ממצאי המחקר מחזקים ראיות נוספות מהשנים האחרונות שמטילים ספק ביעילותם של הסטטינים עבור אוכלוסיית החולים באי ספיקת לב. כך, בנובמבר 2007 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת New England Journal of Medicine על מחקר נרחב בקרב חולי אי ספיקת לב שהראה כי טיפול בסטטין מסוג רוזובסטטין לא הועיל לחולים המבוגרים בהפחתת הסיכון לתמותה, למרות שהוריד את שיעור האשפוזים. הממצאים גם מחזקים עדויות ממחקרים בשנים האחרונות ולפיהם השמנה עשויה דווקא להיטיב עם חולי אי ספיקת לב ולהגן עליהם מתמותה. עם זאת, הראיות בנושא חלוקות, ויש קבוצות חוקרים שתיעדו יתרון בטיפול בסטטינים בחולי אי ספיקת לב, הדומה ליתרון הטיפולי אצל חולים לאחר אירוע לבבי. כך למשל דיווחו ביוני 2012 חוקרים מספרד בכתב העת Mayo Clinic Proceedings.

 

במחקר הנוכחי, החוקרים מעריכים לפי הממצאים כי מולקולות שומן המרכיבות את הכולסטרול הרע עשויות להיטיב עם חולי אי ספיקת לב על ידי השפעה על הפחתת סמנים דלקתיים כמו ציטוקינים, חלבון CRP, חלבוני TNF אלפא וחלבונים מסוג אינטרלוקין. כמו כן, מחקרים העלו כי מולקולות של כולסטרול רע בקרב חולים עם אי ספיקת לב קשה נוטים להיקשר למזהמים חיידקיים החודרים לגופם של החולים, ועשויים להפחית את הסיכון לתמותה גם מסיבה זו.

 

המחקר הנוכחי מצטרף למספר ראיות אודות פרדוקס ההשמנה והסטטינים. בין המחקרים בנושא, עבודה נרחבת מינואר 2013 של חוקרים מהמרכז האמריקאי לבקרת מחלות העלתה כי השמנה קלה מפחיתה את הסיכון לתמותה והסיכון בקרב אנשים עם עודף משקל נמוך ב-6% בהשוואה לרזים. באוגוסט 2012 פרסמו חוקרים אמריקאים כי הסיכון לתמותה בקרב מאובחנים חדשים עם סוכרת סוג 2 שמשקלם תקין - גבוה יותר, וזאת בהשוואה למאובחנים עם עודף משקל או השמנה. חוקרים אמריקאים דיווחו במאי 2009 שמצאו כי אנשים שמנים מחלימים טוב יותר מאירועי לב. מחקר ישראלי שהוצג החודש בכנס המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות תומך בממצאים אלה, והעלה כי חולי סוכרת סוג 2 בישראל במשקל עודף נמצאים בסיכון נמוך לתמותה מכל גורם בהשוואה לחולים עם BMI תקין.

 

 

QJM: An International Journal of Medicine, doi: 10.1093/qjmed/hcy043

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: