מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםתזונה לאי ספיקת לב – מה שצריך לדעת

תזונה לאי ספיקת לב – מה שצריך לדעת

מדוע מומלץ למאובחנים באי ספיקת לב להקפיד על ארוחות קטנות? איך אפשר להגביל את צריכת המלח? ומתי נדרשת הגבלת נוזלים? מדריך


תזונה נכונה לאי ספיקת לב (צילום: shutterstock)
תזונה נכונה לאי ספיקת לב (צילום: shutterstock)

אי ספיקת לב מאופיינת בפגיעה בתפקוד הלב כך שהוא אינו מסוגל להזרים דם וחמצן בכמות מספקת לאיברי הגוף בעת מאמץ, ולפעמים גם במנוחה.

 

התופעה מתבטאת בתסמינים אופייניים, ובכללם קוצר נשימה, שיעול יבש/ צפצופים, עלייה חדה במשקל וצבירת נוזלים ובצקות בגוף, חולשה ועייפות, דופק לב מואץ וסחרחורות.

 

במקרה של אי ספיקת לב, התאמות תזונתיות הכרחיות לשיפור איכות חיי המטופל ומניעת הידרדרות מהירה במצב הלב עד כדי אשפוזים חוזרים בבית החולים וקיצור תוחלת החיים.

 

הקפדה על תזונה בריאה עשויה להאט משמעותית את קצב התקדמות המחלה ולשפר את איכות חיי המטופל. מחקר מיפן שפורסם בנובמבר 2013 בכתב העת Journal of Cardiology העלה כי מניעת תת תזונה בקרב חולים עם אי ספיקת לב מסייעת להאט את התקדמות המחלה ומונעת התפתחות התקפי לב קטלניים.

 

ההמלצות התזונתיות למטופלים עם אי ספיקת לב ברובן ניתנות כיום בהתאמה אישית לכל מטופל, וכוללות הקפדה על כמות מספקת של חלבונים ובמקרים רבים הגבלות בנוזלים ובצריכת המלח, לצד שמירה על תזונה בריאה ללב מופחתת בשומנים רוויים ושומן טראנס, הימנעות מאלכוהול ולעתים אף נטילת ויטמינים.

 

 

התאמה תזונתית מקצועית

 

ההתאמה התזונתית לאי ספיקת לב היא מלאכה מורכבת, בעיקר כי רוב החולים מתמודדים במקביל עם מחלות נוספות, ובעיקר יתר לחץ דם, סוכרת ו/או אי ספיקת כליות.

 

"למאובחנים עם אי ספיקת לב – חשוב להימצא במעקב צמוד של צוות רב מקצועי, הכולל דיאטנית מקצועית", מסבירה מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית. "הדיאטנית חשובה לא רק לצורך התייעצות ראשונית, אלא גם לליווי לאורך הטיפול, והיא מתייחסת להיבטים תזונתיים של כלל הבעיות הרפואיות עימן מתמודד המטופל".

 

המאובחנים עם אי ספיקת לב ברובם סובלים מעייפות-תשישות על רקע התפקוד הלבבי הלקוי וחסרים תזונתיים, ונדרשים למעקב רציף אצל הדיאטנית כדי לוודא השלמת חוסרים.

 

בשנים האחרונות נפתחו בקופות החולים בישראל מרפאות ייעודיות למעקב אחר מאובחנים עם אי ספיקת לב, הכוללות גם דיאטנים שלרוב גם מומחים בטיפול התזונתי בסוכרת ומחלות כליה.

 

מניעת ירידה מהירה במשקל וכיחשון

 

אחד האתגרים הגדולים בהתאמות התזונתיות למאובחנים עם אי ספיקת לב הוא במניעת אובדן מהיר במשקל, שעלול לדרדר את מצבו של המטופל באופן משמעותי. הסיכון לסיבוך זה גובר ככל שהמחלה מחמירה ומתקדמת.

 

ככלל, שיעורים גבוהים מהאנשים עם אי ספיקת לב מזוהים עם תת תזונה – דהיינו חוסרים ברכיבים תזונתיים חיוניים. במחקר מיפן שפורסם בשנת 2013 תועד היקף התופעה בקרב 60% עד 69% מהחולים עם אי ספיקת לב.

 

כמחלה שהיא לרוב רב מערכתית, אי ספיקת לב אף עשויה להיות מלווה בסיבוכים רפואיים שמגדילים את הסיכון לתת תזונה עוד יותר, ובכללם אנמיה, תנגודת לאינסולין וסוכרת, פגיעה בתפקוד הכליות וכן שיבוש במערכת העצבים האוטונומית – מצב המכונה 'דיסרגולציה אוטונומית' או 'דיסאוטונומיה' אשר עשוי לפגוע בתפקוד איברים פנימיים ובעיקר הלב וכלי הדם, שלפוחית השתן, המעיים, בלוטות הזיעה ואישוני העיניים.

 

סיבוכים בתפקוד המעיים אצל מאובחנים באי ספיקת לב עשויים להתבטא בפגיעה בתנועתיות המזון במעי, תפקוד לקוי של מחסום רירית המעי והפרת האיזון בהרכב החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי – המיקרוביום, ולהוביל אצל אנשים עם אי ספיקת לב לדלקתיות כרונית והפרעות בספיגת רכיבים תזונתיים חיוניים.

 

מעבר לכך, תסמינים נפשיים שעשויים להתפתח בסבירות גבוהה בקרב אנשים עם אי ספיקת לב, לרבות דיכאון ופגיעה בקוגניציה – עשויים להוביל להזנחת ההיבט התזונתי מצד המטופל, לרבות אי היענות להמלצות לקיום אורח חיים בריא הכולל תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה ולמשטר הטיפול התרופתי הנדרש. לפי עבודות, פגיעה קוגניטיבית בקרב קשישים עם אי ספיקת לב מגיעה להיקפים שבין 25% ועד 70% ו-80% מהחולים, ולפי מטה אנליזה שפורסמה על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת UCLA בשנת 2006, דיכאון מאובחן בקרב 21.5% מהחולים.

 

במצבים קשים עלולה להתפתח הפרה באיזון בין תהליכים אנבוליים (סינתזה של מולקולות) וקטבוליים (פירוק מולקולות) והתפתחות 'כיחשון לבבי' (Cardiac Cachexia) – מצב המתבטא באובדן מהיר של מסת שרירים, ומלווה בתסמינים של חוסר תיאבון, חולשה, ירידה בתנועתיות במעי ואובדן משקל ופגיעה במדדי התזונה בבדיקות דם – אשר מוביל לבסוף לקיצור תוחלת החיים.

 

לפי מאמר בנושא של חוקרים מדנמרק שפורסם ביוני 2013 בכתב העת Endocrine, שכיחות התופעה נאמדה בעבר בקרב 8% עד 42% מהחולים באי ספיקת לב, אם כי היקפה מצטמצם בשנים האחרונות הודות לשיפור במעקב התזונתי אחר החולים.

 

מנות קטנות מפוזרות לאורך היום

 

על רקע הירידה בפעילות מערכת העיכול והסיכון לכיחשון לבבי – למאובחנים באי ספיקת לב מומלץ שלא לאכול ארוחות גדולות-מרכזיות, אלא לפזר את התפריט היומי למספר רב של מנות קטנות, תוך התאמת הצרכים התזונתיים באופן אישי לכל מטופל.

 

הצטברות נוזלים על רקע אי ספיקת לב עלולה אף היא להוביל לירידה בתחושת הרעב, על רקע נוזלים שמעמיסים על הכבד ומערכת העיכול ומייצרים תחושת מלאות. פיזור התזונה למנות קטנות מסייע להתמודדות גם עם בעיה זו.

 

הקפדה על חלבונים

 

אחד המדדים התזונתיים החשובים למצבם התזונתי של אנשים עם אי ספיקת לב הוא רמת החלבונים – שנאמדת בבדיקות דם תקופתיות לרמות סך החלבונים (Total Protein) ואלבומין (Albumin).

 

כשרמות החלבונים בדם יורדות – הדבר עשוי להעיד על תת תזונה ומצבים רפואיים מסוכנים נוספים.

 

לפי המלצות האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה (Eatright) בנושא, שעודכנו לאחרונה בשנת 2017, כמות החלבונים היומית המומלצת לבוגרים עם אי ספיקת לב מותאמת אישית לכל מטופל לרמה של לפחות 1.1 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף, וזאת על סמך מחקרים שהעלו כי צריכה של 1.4-1.1 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף משפרת לטובה את מאזן החנקן בגוף, בעוד שצריכה נמוכה יותר פוגעת במאזן זה.

 

צריכת הקלוריות היומית

 

למאובחנים עם אי ספיקת לב מותאמת לרוב באופן אישי גם כמות הקלוריות היומית המומלצת, הנקבעת לרוב על פי הקצב המטבולי במנוחה (RMR, קיצור של Resting Metabolic Rate) המוכפל בנוסחה עם רמת הפעילות הפיזית שנאמדת למטופל – החל ממטופל פעיל מאוד ועד למטופל לא פעיל כלל שמוגבל לאורח חיים יושבני.

 

הגבלת נוזלים

 

חלק מהמאובחנים עם אי ספיקת לב סובלים מהצטברות נוזלים בגוף והתפתחות בצקות, בעיקר בשלבי מחלה מתקדמים, ובמקרים אלה נדרשת לעתים בהכוונת הרופא המטפל הגבלה בכמות הנוזלים.

 

ככלל, לפי המלצות האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה, בקרב מאובחנים בוגרים עם אי ספיקת לב יש להגביל בהתאמה אישית את כמות הנוזלים לליטר עד שני ליטר נוזלים ביום, מה שהוכח כשמפחית אשפוזים חוזרים, מקצר את תקופות האשפוז ומפחית את הסיכון לתמותה בקרב החולים וכן כמשפר תסמינים של המחלה, לרבות קוצר נשימה, נפיחות ובצקות ברגליים ובקרסוליים וירידה באנרגיה ובתאבון. 

 

במצבים הדורשים הגבלת נוזלים – יש לשים לב כי לא רק משקאות נחשבים לנוזלים, אלא גם מזונות נוזליים נוספים כדוגמת מרקים, לפתן ומעדני חלב בצורת משקה.

 

הגבלת מלח

 

אחת ההמלצות התזונתיות המוכרות יותר למאובחנים עם אי ספיקת לב היא צמצום משמעותי בצריכת המלח (נתרן), אם כי בשנים האחרונות מתברר כי כמו המלצות נוספות – גם המלצה זו אינה גורפת ויש להתאימה אישית למצבו הרפואי של המטופל.

 

ככלל, מלח מוביל להצטברות נוזלים בגוף, ואצל אנשים עם אי ספיקת לב מגדיל את הסיכון לתסמינים אופייניים של בצקות וקוצר נשימה, מעלה את לחץ הדם, וכן מעמיס על תפקוד הלב ומאיץ את ההידרדרות במצב המטופל. לפעמים ארוחת ערב בודדת עשירה באוכל מלוח מספיקה כדי לגרום לעלייה פתאומית במשקל וקוצר נשימה חמור.

 

ההנחיות להגבלה בצריכת המלח לאנשים עם אי ספיקת לב משתנות מארגון לארגון: הנחיות איגוד הלב האמריקאי (AHA) שפורסמו באוקטובר 2013 בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מצביעות על הגבלה של עד 3 גרם נתרן ליום מכל המקורות לחולי אי ספיקת לב סימפטומטיים. הנחות החברה לאי ספיקת לב בארה"ב (HFSA) שפורסמו ביוני 2010 בכתב העת Journal of Cardiac Failure ממליצות על 3-2 גרם מלח ליום לכלל החולים עם הגבלה של עד 2 גרם מלח ליום לחולים עם תסמינים בדרגה בינונית עד קשה. ואילו הנחיות של החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) שפורסמו באוגוסט 2012 בכתב העת European Journal of Heart Failure כלל אינן מתייחסות להגבלה גורפת בכמות המלח עבור החולים.

 

לפי ההמלצות העדכניות של האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה משנת 2017, נדרשת הגבלת כמות המלח לרמה שבין 2 ל-3 גרם ליום, אשר הוכחה כמפחיתה אשפוזים חוזרים, מקצרת את משך האשפוז ומפחיתה את הסיכון לתמותה וכן מונעת תסמינים כגון קוצר נשימה ובצקות וכן ירידה באנרגיה ואובדן תיאבון.

 

בעת ביצוע פעולות לצמצום בצריכת כמות המלח, יש לקחת בחשבון גם את המלח שמוסף למזונות מוכנים ותעשייתיים המשולבים בתפריט היומי.

 

בין הטיפים המקובלים להגבלת צריכת המלח לאנשים עם אי ספיקת לב:

 

  • להימנע משימוש במלח שולחני להמלחת מזונות.
  • לצמצם משמעותית צריכת מזון שהומלח בתהליך הבישול.
  • להימנע ממזונות עתירי מלח (נתרן) – כגון בשר מעושן (נקניקים), דגים מעושנים, מזון בקופסאות שימורים, דגני בוקר, אבקות מרק, מוצרי חלב עתירי מלח – לרבות חמאה, מרגרינה וגבינות מומלחות, חטיפים מלוחים, פיצוחים קלויים ורטבים מומלחים (כולל קטשופ).
  • במקרים מסוימים ניתן להשתמש במלח דל נתרן, אולם חשוב לברר זאת עם הרופא המטפל, מאחר ומלח דל נתרן מכיל לרוב רמות גבוהות של אשלגן ועלול להיות מסוכן לחולים עם אי ספיקת לב הסובלים במקביל מסיבוכים בתפקוד הכליות.
  • לתיבול המזון מומלץ להשתמש בתחליפי מלח, למשל רטבים ללא מלח, תבלינים שונים כמו פלפל, כמון, כורכום, פפריקה, הל, קארי, בזיליקום, רוזמרין, טימין, זעתר ולימון.

 

צמצום סוכר מעובד

 

לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ לצמצם משמעותית צריכת מזונות המכילים סוכרים פשוטים, לרבות ממתקים – ובכללם עוגות, עוגיות ושוקולד, דגנים מעובדים – כמו לחם לבן ואורז לבן ומזונות מתועשים – מאחר ואלה הופכים בגוף לתאי שומן שעשויים להצטבר בגוף ולהכביד על כלי הדם והלב וכן מעלים את הסיכון למשקל עודף. עם זאת, חשוב לציין כי הורדה במשקל אינה מהווה יעד גורף לטיפול התזונתי בכלל המאובחנים באי ספיקת לב – כפי שיוסבר בהמשך הכתבה.

 

ככלל, יש להעדיף פירות וירקות על פני ממתקים – בהתאם להמלצות תזונתיות אישיות של הדיאטנים/ תזונאים, וכן להעדיף דגנים מלאים – לרבות לחם מלא, שיבולת שועל, אורז מלא (חום) ושיפון.

 

בעבר היו דיאטנים שנהגו להמליץ למטופלים עם אי ספיקת לב, ובייחוד לאלו שמאובחנים במקביל עם סוכרת, להעדיף פחמימות שאינן מעלות את רמות הסוכר בדם עם אינדקס גליקמי נמוך, אולם כיום כבר אין שימוש באינדקס הגליקמי, והתזונה לסוכרתיים מותאמת אישית בהתאם לאופן בו מזונות שונים משפיעים על רמות הסוכר בדם אצל כל מטופל באופן אינדיבידואלי.

 

ככלל, ההמלצה להימנע מסוכרים פשוטים-מעובדים חופפת יוזמה של משרד הבריאות מהשנים האחרונות המעודדת תזונה בריאה באוכלוסייה הכללית.

 

הפחתת שומן רווי ושומן טראנס

 

ההמלצות התזונתיות למטופלים עם אי ספיקת לב בכל הקשור לסוגי השומנים במזונות קוראות להקפדה יתרה על ההמלצה המוכרת להעדיף צריכת שומנים בריאים בלתי רוויים, שהוכחו כמאפשרים הגנה על כלי הדם והלב, ולהימנע משומן רווי ושומן טראנס שהוכחו כמסוכנים לתפקוד הלב.

 

עם זאת, חשוב שלא לוותר לחלוטין על צריכת שומנים, אשר אמורים להוות כ-30% מסך הקלוריות ליום, כחלק מהמלצות התזונה הכלליות לאורח חיים בריא.

 

למטרה זו, מומלץ להעדיף בשרים רזים – ובעיקר עוף והודו, לוותר ככל שניתן על מזונות שמכילים שומנים מוקשים – כגון מרגרינה, להעדיף בישול בשמן צמחי מסוג שמן קנולה או שמן זית על פני שמנים שעוברים תהליך זיקוק, לצרוך דגים מהים הצפוני כגון סלמון, טונה, מקרל, הרינג וסרדינים – המכילים חומצות שומן בלתי רוויות מסוג 'אומגה 3', לצרוך אגוזי ושקדים לא קלויים (כדי להפחית במקביל בצריכת המלח), להימנע מגבינות קשות וצהובות, שמנת וחמאה ולהעדיף מוצרי חלב דלי שומן וחלב ניגר דל שומן, וכן באופן כללי להימנע מטיגון מזון ולהעדיף בישול במים, אידוי או אפייה.

 

הימנעות מאלכוהול

 

למאובחנים עם אי ספיקת לב מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול מכל סוג, לרבות הימנעות משתיית יין בחגים ושמחות – וזאת מאחר ואלכוהול עלול לפגוע בפעילות התרופות שמטרתן לעכב את ההידרדרות הלבבית, ועלול להחליש את תפקוד שריר הלב ולהעלות את הסיכון להפרעות בקצב הלב. הנטייה של אלכוהול להוריד ולהעלות את לחץ הדם לסירוגין – אף היא מזיקה במיוחד לאנשים עם אי ספיקת לב.

 

יש לציין כי אלכוהול בכמות גבוהה נקשר במחקרים גם לסיכון גבוה להתפתחות אי ספיקת לב ובעיקר 'קרדיומיופתיה אלכוהולית' המתבטאת בהתרחבות חדר שמאל בלב וצמצום בעובי קירות החדר.

 

מעקב אחר משקל הגוף

 

למטופלים עם אי ספיקת לב נדרש מעקב צמוד אחר משקל הגוף, מאחר ועלייה במשקל עשויה להעיד לא רק על עודף משקל והשמנה, אלא גם על אגירת נוזלים ובצקות – ובמקרים אלה נדרש לבצע שינויים בתמהיל הטיפול התרופתי בהיוועצות עם הרופא המטפל.

 

חשוב לציין כי מדד ההשמנה BMI נחשב מדד בעייתי להערכת המשקל באי ספיקת לב, מאחר וישם מחקרים שמצביעים כי השמנה דווקא מועילה לאי ספיקת לב – כחלק מהעבודות שמצביעות על 'פרדוקס ההשמנה'. מאמר סקירה שפורסם בינואר 2017 בכתב העת Mayo Clinic Proceedings מסכם כי למרות שהשמנה מעלה את הסיכון לאי ספיקת לב, לאלו שאובחנו במחלה – עודף משקל עד השמנה מתונה מפחיתים את הסיכון לתמותה בהשוואה לחולים עם משקל תקין.

 

מחקר ישראלי מהמרכז הרפואי כרמל שפורסם בינואר 2015 העלה כי שימוש במדדים חלופיים למדד BMI משפר את הארכת הסיכון בשומן העודף לאנשים עם אי ספיקת לב, ובכלל זה מדד BSA (קיצור של Body Surface Area) המחשב של שטח הגוף במטר מרובע בנוסחת חישוב שונה מזו הנהוגה ב-BMI.

 

לדברי אורבך, "באי ספיקת לב מקובל להעריך את אחוזי השומן בגוף באמצעות מדדים חלופיים ל-BMI"', לרבות מדדים לאומדן מסת השומן ומסת השריר בגוף.

 

לפי ההנחיות העדכניות של האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה משנת 2017, למטופלים עם אי ספיקת לב בדרגות B ו-C שמתמודדים גם עם השמנת יתר, כשהמשקל יציב, רמות הנתרן יציבות, אין הצטברות נוזלים חריגה ויש היענות לטיפול התרופתי – אין בהכרח צורך להמליץ על הורדה במשקל באופן גורף. לפי הנחיות אלה, ניתן להמליץ על הורדה במשקל כחלק מאורח חיים בריא, לצד הקפדה על פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה – לשיפור איכות החיים של חולי אי ספיקת לב ולניהול מצבי תחלואה נלווים כגון סוכרת, יתר לחץ דם ודום נשימה בשינה.

 

נטילת תוספי תזונה

 

חלק מהמאובחנים עם אי ספיקת לב נדרשים ליטול ויטמינים ותוספי תזונה שונים כדי לשמר רמה תקינה בגוף.

 

הוויטמין בשימוש הנרחב ביותר עבור אנשים עם אי ספיקת לב הוא תוסף ויטמין B1 (תיאמין) אשר לפי מאמר סקירה שפורסם בקיץ 2013 בכתב העת Congestive Heart Failure, מסייע לחלק מהמטופלים לשיפור תפקוד חדר שמאל. עם זאת, כיום אין המלצה גורפת על נטילת ויטמין מסוג מסוים לכלל המאובחנים באי ספיקת לב – וההתאמה נעשית בהתאם לממצאי בדיקות לכל מטופל באופן אישי.

 

חשוב להבהיר כי על מטופלים באי ספיקת לב לדווח לרופא ו/או לדיאטנית על כל נטילה של ויטמין או תוסף תזונה כדי להימנע מסיבוכים, בין השאר בשילוב עם התרופות לאי ספיקת לב.

 

 

מחקרים רבים מבססים בשנים האחרונות את חשיבותה של תזונה בריאה למניעת מחלות לב וספציפית למניעת אי ספיקת לב.

 

צוות מומחים אמריקאי שפרסם המלצות בנושא בחורף 2017 עומד על יתרונותיה של תזונה בריאה, בעיקר כזו המשלבת מרכיבים בריאים מהתזונה הים תיכונית ואורח חיים צמחוני – להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם ובכללם אי ספיקת לב ולשיפור בגורמי הסיכון לתחלואה לבבית, לרבות טרשת עורקים, מאפייני התסמונת המטבולית, השמנה, סוכרת ויתר לחץ דם.

 

סקירה מאירלנד שפורסמה במאי 2018 בכתב העת Cardiac Failure Review מעלה כי תזונה צמחונית ללא בשר ועוף עשירה בנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים, ניטרטים וסיבים ומופחתת בשומן רווי ובשומן טראנס – והיא הוכחה במחקרים תצפיתיים והתערבותיים כמועילה הן להפחתת הסיכון לאי ספיקת לב והן להפחתת חומרת המחלה לאחר שאובחנה.

 

תזונה למניעת מחלות לב שמה דגש על צריכה מוגברת של פירות וירקות, דגנים מלאים, עדשים ואגוזים, צריכה של עוף ודגים במקום בשר אדום ומעובד, צריכת מוצרי חלב דלי שומן ושמנים מן הצומח, ובייחוד שמן זית. תזונה בריאה למניעת מחלות לב מגבילה משמעותית צריכה של שומנים מוקשים, לרבות שומן רווי ושומן טראנס וכן הפחתה בצריכת מלח, תוספי תזונה ודגנים מעובדים – כגון לחם לבן ואורז לבן.

 

עוד על תזונה נגד מחלות לב

 

*מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

 

עדכון אחרון: נובמבר 2020

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: