מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סוכרת סוג-2

כמוניסוכרת סוג-2מדריכיםאיך מזונות משפיעים על רמות הסוכר בדם?

איך מזונות משפיעים על רמות הסוכר בדם?

האינדקס הגליקמי, חיידקי המעי והגנטיקה – כל מה שידוע כיום על האופן שבו מזונות משפיעים על רמות הסוכר בדם ועל הסיכון לפתח את מחלת הסוכרת וסיבוכיה

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: עינת מזור בקר ופרופ' ערן אלינב
תגובות 1

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אחד הנושאים המשמעותיים ביותר לאנשים עם סוכרת, לטרום סוכרתיים ולאנשים בסיכון לסוכרת הוא הקפדה על איזון רמות הסוכר בדם. רמות חורגות של סוכר בדם בקרב טרום סוכרתיים עלולות להוביל להתפתחות סוכרת, ואילו אצל סוכרתיים הן מעלות את הסיכון לפתח סיבוכים של סוכרת, לרבות אי ספיקת כליות והצורך בדיאליזה, פגיעה ברשתית וסיכון לעיוורון ואף סיבוכים בכלי הדם ההיקפיים שעלולים להוביל במקרים הקיצוניים לקטיעות.

 

גורמים שונים משפיעים על רמות הסוכר בדם, לרבות פעילות גופנית, לחץ נפשי, תרופות, אקלים וכמובן - התזונה. בעשור האחרון חלים שינויים משמעותיים בחקר אופן השפעתם של המזונות השונים על רמות הסוכר בדם. בעבר שלטה ההנחה כי מזונות משפיעים על רמות הסוכר (גלוקוז) בדם בעיקר על רקע הרכב הפחמימות שהם מכילים. הפחמימות במזון נוטות לייצר 'פיקים' (שיאים) - עליות זמניות ברמות הסוכר בדם - וככל שכמות ה'פיקים' היומית עולה – כך מופרש יותר אינסולין בתגובה לסוכר, שמשפיע באופן לקוי על איברי הגוף, וגובר הסיכון לסיבוכי סוכרת, לרבות השמנה ומחלות לב וכלי דם וסיבוכים נוספים.

 

על סמך הבנה זו פותחו מדדי ה'אינדקס הגליקמי' וה'עומס הגליקמי' ששימשו לצורך התאמת דיאטה לסוכרתיים במטרה לשפר ולשמר רמות מאוזנות של סוכר בדם ככל האפשר.

 

עם זאת, בשנים האחרונות זיהה מחקר פורץ דרך מישראל שבוצע במכון וייצמן כי השפעתם של מזונות שונים על רמות הסוכר בדם משתנה באופן אינדיבידואלי על פי הרכב אוכלוסיית החיידקים שמאכלסים את המעי – המיקרוביום, לצד משתנים נוספים.

 

מאז חיזקו עבודות נוספות את התובנה כי קיימים גורמים נוספים מעבר לערכי הפחמימות שקשורים להשפעתם של מזונות על רמות הסוכר בדם. מחקר אמריקאי שבוצע במרכז הרפואי 'מאיו קליניק' במינסוטה ופורסם בפברואר 2019 בכתב העת JAMA, קבע כי מזונות משפיעים על רמות הסוכר בדם על פי גורמים שמשתנים מאדם לאדם, לרבות מאפיינים קליניים, נתונים פיזיולוגיים והמיקרוביום.

 

 

האינדקס הגליקמי

 

האינדקס הגליקמי (GI, קיצור של Glycemic Index) הוא אחד המדדים המשמשים סוכרתיים להקפדה על תזונה בריאה שהיה רווח מאוד עד העשור האחרון. המדד קובע מהי השפעתו של מזון המכיל פחמימות על רמות הסוכר בדם, בהשוואה לגלוקוז (סוכר) טהור שמקבל את הערך 100 יחידות.

 

המדד פותח עוד בשנת 1981 על רקע ההבנה כי לא כל הפחמימות במזונות שוות בהשפעתן על רמות הסוכר בדם וכי יש פחמימות שמתפרקות מהר יותר ומובילות לעלייה מהירה וחדה ברמות הסוכר, שמוגדרות עם מדד אינדקס גליקמי גבוה, ולצדן פחמימות שמשחררות סוכר לדם באיטיות, ולהן אינדקס גליקמי נמוך.

 

המדד נחשב במשך שנים ארוכות לכלי יעיל בשמירה על תזונה בריאה בקרב סוכרתיים, כשההמלצה היא לצרוך בעיקר מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך – עד 55 יחידות; פחות מכך מזונות עם אינדקס גליקמי בינוני – בערכים של 69-55 יחידות; ועוד פחות מכך לצרוך מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה, מעל ל-70 יחידות.

 

כך, לאורז לבן אינדקס גליקמי גבוה (90 יחידות) וכן ללחם לבן, תפוחי אדמה אפויים, קורנפלקס ופופקורן; אינדקס גליקמי בינוני נקבע לאורז חום (55 יחידות) וכן לפסטה, ענבים, וצימוקים; ואילו אינדקס נמוך נקבע לגריסים (50 יחידות), בורגול (48 יחידות) ושיפון (34 יחידות) וכן לאשכוליות, תפוזים, תפוחים, אגסים, דובדבנים, שזיפים, יוגורט וחלב. למוצרי מאפה עם פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים יש אינדקס גליקמי נמוך יותר בהשוואה למזונות שמכילים קמח לבן וסוכר מזוקק.

 

השימוש באינדקס הגליקמי לבחירת התפריט עבור סוכרתיים לווה ברבות השנים בביקורתיות מסוימת עקב העדר מחקרים תומכים רבים. כמו כן, מאחר וארוחה מלאה לרוב משלבת מספר רכיבים ומקשה על חישוב יעיל של האינדקס הגליקמי לכל שילוב ושילוב.

 

לצד זאת, מחקרים העלו כי אינדקס גליקמי נמוך במזון לא רק משפיע על עלייה נמוכה יותר של רמות הסוכר בדם ומונע "פיקים" של סוכר, אלא משפיע גם על ירידה ברמות השומנים בדם מסוג טריגליצרידים, עלייה בכולסטרול הטוב HDL וירידה ברמות החלבון CRP המעיד על פעילות דלקתית בגוף. יש אף מחקרים שמצאו כי צריכת מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך קשורה לסיכון מופחת להתפתחות סרטן מסוגים שונים.

 

עם זאת, לפי סקירה שפורסמה באוקטובר 2018 בכתב העת Nutrients, קיימת מחלוקת בספרות הרפואית באשר להשפעת האינדקס הגליקמי על תחושות התיאבון ועל הסיכון להשמנה.

 

עומס גליקמי

 

לא רק איכות - כמובן שגם כמות הפחמימות שנאכלת משפיעה על רמות הסוכר בדם. לכן, לצד האינדקס הגליקמי פותח מדד נוסף בשם העומס הגליקמי (GL, קיצור של Glycemic Load) – מדד שמחושב כמכפלה של האינדקס בכמות הפחמימות הקיימות במזון בגרמים, חלקי 100, וזאת במטרה לקבוע עד כמה יגרום מזון כלשהו לעלייה ברמות הסוכר בדם, בהשוואה להשפעה בדם בצריכה של גרם אחד של גלוקוז (סוכר).

 

לדברי עינת מזור בקר, דיאטנית קלינית במרכז הרפואי DMC לטיפול בסוכרת, "האינדקס הגליקמי לא מתייחס לכמות הפחמימות במזון, אלא לספיגה של הפחמימות המצויות בו – עד כמה היא מעלה את רמות הסוכר בדם, ואילו מדד העומס הגליקמי מתייחס גם לכמויות פחמימות, ונחשב ליותר רלוונטי מבין השניים".

 

ערכים של עומס גליקמי דומים לערכי כמות הפחמימות במזון, כאשר עומס גליקמי מתחת ל-10 יחידות נחשב נמוך; עומס גליקמי של 20-10 יחידות מוגדר בינוני; ועומס גליקמי מעל 20 יחידות הוא גבוה.

 

כך, לאבטיח יש אינדקס גליקמי שמוגדר גבוה – 68 יחידות, אך במנה של 120 גרם אבטיח יש רק 6 פחמימות, ולכן לפי המכפלה – העומס הגליקמי של אבטיח הוא 4.08 יחידות ונחשב לנמוך ביותר. אם נאכל חצי קילו אבטיח – העומס הגליקמי יעלה כבר לערך של 16 יחידות, ויוגדר בינוני.

 

בשנים האחרונות נזנחים הן מדד האינדקס הגליקמי והן העומס הגליקמי – על רקע ממצאי מחקרים שזיהו גורמים נוספים שמשפיעים על האופן בו מזונות מעלים את רמות הסוכר בדם.

 

המיקרוביום

 

עד שנת 2015 השימוש בערכי האינדקס הגליקמי והעומס הגליקמי היה רווח בקרב דיאטנים ותזונאים בבואם להמליץ על תפריט תזונתי לאנשים המאובחנים עם סוכרת וטרום סוכרת, אולם מחקר ישראלי ממכון וייצמן למדע שפורסם בנובמבר 2015 בכתב העת Cell – הוביל לנקודת מפנה. המחקר העלה כי אנשים מגיבים באופן שונה בשינויים ברמות הסוכר בדם לאחר שאכלו את אותם המזונות, כך שלא ניתן להסתמך בהכרח על ערכים מובנים שנקבעו לכל מזון כגון האינדקס והעומס הגליקמי.

 

במחקר שנערך בראשות פרופ' ערן סגל ופרופ' ערן אלינב, נוטרו רמות הסוכר בדם בקרב 800 נבדקים בריאים וטרום סוכרתיים בגילי 70-18 שאכלו במצטבר 46,898 ארוחות במשך שבוע. מכלל הנבדקים, 54% הוגדרו עם עודף משקל (מדד השמנה BMI בגובה 25 יחידות ומעלה) ו-22% עם השמנת יתר (מדד השמנה בגובה 30 יחידות ומעלה).

 

נמצא כי האינדקס הגליקמי אינו מנבא באופן מוצלח את התגובה הגליקמית האמיתית של כל נבדק לאחר אכילת מזונות, וכי השפעת מזונות על רמות הסוכר בדם קשורה יותר לגורמים שמשתנים מאדם לאדם. לדוגמה, ההשפעה על רמות הסוכר בדם בתגובה לאכילת לחם בקרב 795 נבדקים נעה כעבור שעה בין עלייה של 13 ועד 75 מ"ג/ד"צ.

 

המחקר העלה כי אחד הגורמים שמשפיעים באופן משמעותי על רמות הסוכר בדם הוא המיקרוביום – הרכב אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי, שניתן לבחון באמצעות דגימת צואה, לצד משתנים נוספים.

 

"הבנו שאם נרצה לבודד כל גורם בנפרד כדי לבחון האם וכיצד הוא משפיע על רמות הסוכר בדם בתגובה לאכילת מזון – ייקח עוד שנים רבות, אז החלטנו להשתמש בשיטה מתקדמת של 'למידת מכונה'", מסביר פרופ' ערן אלינב השותף במחקר מהמחלקה לאימונולוגיה בפקולטה לביולוגיה במכון וייצמן למדע.

 

במסגרת המחקר פותח אלגוריתם – נוסחה חישובית מתמטית שמשקללת את שלל הנתונים שהוזנו במחשב על הנבדקים. החוקרים הזינו כ-137 נתונים שונים אודות הנבדקים, שהושגו ממסמכים רפואיים ושאלונים, לרבות זמני הארוחות, פעילות גופנית, הרגלי שינה, מדדים בדם כגון רמות המוגלובין מסוכרר HbA1C וכולסטרול טוב HDL, ונתוני סריקות דגימות צואה להרכב המיקרוביום. לדברי פרופ' אלינב, "הכנסנו למחשב כמות בלתי נתפסת של נתונים אישיים על כל אחד מהנבדקים. האלגוריתם שפותח במחקר מרכיב בכוחות עצמו מודל חישובי מתוך כלל הנתונים שמאפשר הערכה לשינויים הצפויים בתגובה לאכילת מזון כלשהו ביחס לרמות הסוכר בדם".

 

מעבר למיקרוביום, המחקר זיהה שינויים בהשפעתם של מזונות על רמות הסוכר בדם בהתאם לערכי ההמוגלובין המסוכרר HbA1C בדם, מדד ההשמנה BMI, לחץ דם סיסטולי ורמות פעילות המדד ALT בבדיקות דם לתפקודי כבד. כמו כן זוהו רמזים להשפעה של רמות חלבון הדלקתיות CRP בדם. ממצאי המחקר עברו בהמשך תיקוף במדגם נוסף של 100 נבדקים.

 

לדברי פרופ' אלינב, "כיום אנו מבינים שמספיק לאסוף נתונים על המיקרוביום לצד נתונים פשוטים שקל להשיג מקופת החולים, לרבות גיל, מין ונתונים מבדיקות דם כמו המוגלובין מסוכרר". במאגר מידע שהוקם בעקבות המחקר נאספו עד כה נתונים של מעל ל-100 אלף איש ממחקרים בעיקר בישראל ובארה"ב ולאחרונה גם במדינות נוספות, ולדברי פרופ' אלינב, "כיום המידע שמסייע לאלגוריתם להעריך את ההשפעה הצפויה של מזונות על רמות הסוכר בדם כבר עצום".

 

ממצאי המחקר במכון וייצמן היו מפתיעים בנוגע להשפעת חלק מסוגי המזון שנבדקו על רמות הסוכר בדם. כך, נבדקת עם השמנת יתר ותסמינים טרום-סוכרתיים, אשר ניסתה מגוון רחב של דיאטות בעבר, למדה שרמות הסוכרים בדם שלה מזנקות באופן ניכר דווקא לאחר אכילת עגבניות. אצל אחרים בננות גורמות לעלייה גבוהה יותר ברמות הסוכרים בדם מאשר עוגיות. "למעשה, כל מי שהשתתף במחקר הופתע לגלות מזונות שהתבררו כבריאים ביותר עבורו", אומר פרופ' אלינב.

 

לצד האלגוריתם המתוחכם שפותח, יכולת החיזוי האנושית של השפעות המזונות על הנבדקים בהתבסס על ההיגיון – נמוכה ביותר. בבדיקה של החוקרים ניתנו לסטודנטים רשימות של מזונות, ואלה נתבקשו להעריך אלו מתוכם יתרמו לעליה גבוהה יותר של הסוכר בדם של נבדק בהתאם למדדים אישיים, ונמצא כי הסטודנטים זיהו רק 50% מהמזונות שמעלים משמעותית את רמות הסוכר בדמו של הנבדק – בדומה לסיכויי הניבוי בהטלה של מטבע (50%-50%). "הסיכוי לנחש אלו מזונות ישפיעו על נבדק, בעיקר כשמדובר במזונות שמעורבבים מכמה רכיבים – שואף לאפס", אומר פרופ' אלינב.

 

המחקר זיהה כי האלוגריתם שפותח בהסתמך על המיקרוביום וממצאים נוספים הצליח לשפר את מצבם של אנשים עם טרום סוכרת. עוד בבדיקה ראשונית שמדווחת במסגרת הפרסום בנובמבר 2015, נמצא בקרב מדגם של 26 נבדקים במחקר עם טרום סוכרת שנמצאים על סף אבחון המחלה (כשערכי ההמוגלובין המסוכרר היו בין 6.5% ל-7% שמעליו כבר מוגדרת סוכרת) – שבוע בלבד של אכילת מזונות מותאמים לאלגוריתם הובילה לשיפור ואיזון ברמות הסוכר בדם. מחקר המשך נוסף, שהושלם לאחרונה ונמצא לקראת פרסום, בחן 200 טרום סוכרתיים שחלקם טופלו בדיאטה המותאמת אישית על בסיס האלוגריתם וחלקם על פי המלצות כלליות לתזונה של איגוד הסוכרת האמריקאי (ה-ADA) המבוססות בין השאר על האינדקס הגליקמי. לדברי פרופ' אלינב, בבדיקה נמצא כי לאורך מעקב של שנה – מטופלים על פי ההמלצות הכלליות לתזונה אצל סוכרתיים השתפרו בצורה קלה בלבד ברמות הסוכר בדם, ואילו מטופלים בדיאטה המותאמת אישית השתפרו משמעותית, וחלקם שבו לערכי סוכר תקינים ואף יצאו מהסכנה לפתח סוכרת.

 

יש לציין כי בדיקת מיקרוביום שמבוצעת על דגימת צואה נחשבת עדיין למחקרית, ואינה מבוצעת כדרך קבע בקופות החולים ובתי החולים. במסגרת המחקר פיתחה החברה שממסחרת את ממצאיו (DayTwo) מעבדה מהגדולות בעולם שמאפשרת ריצוף למיקרוביום של מאות אלפי אנשים באופן אוטומטי.

 

גנטיקה

 

מספר מחקרים זיהו קשרים גם בין גנטיקה – דהיינו שינויים ומוטציות גנטיים – להשפעת מזונות על רמות הסוכר בדם. כך, ביוני 2019 דיווח צוות חוקרים מבריטניה וארה"ב בכתב העת eLife כי זיהה שינוי בגן CLTCL1 המוביל ליצירת חלבון בשם CHC22 שמעודד עלייה ברמות הסוכר בדם בתגובה למזון. המחקר מצא כי המוטציה הגנטית סייעה בתקופות קדומות בשמירה על רמות גבוהות של סוכר בדם כשלבני האדם הייתה נגישות נמוכה יותר למזונות המכילים פחמימות, אולם בעידן המודרני שינוי זה מרע את מצבם של אנשים ומעלה את הסיכון לסוכרת.

 

במסגרת מחקר נוסף במכון וויצמן למדע, שפורסם במארס 2018 בכתב העת Nature, נבחנו 1,046 אנשים בריאים שעברו בדיקות מיקרוביום להרכב החיידקים במעי לצד ריצוף גנטי. במחקר נמצא כי הגנטיקה משפיעה באופן מועט ביותר בהיקף שמוערך ב-1.9% בלבד על הרכב המיקרוביום – שזוהה כאמור כגורם משמעותי בהשפעת מזונות על רמות הסוכר בדם. המיקרוביום, כך נמצא, מושפע ברובו המכריע מגורמים סביבתיים. עוד נמצא בעבודה כי גם גנטיקה וגם חיידקי המיקרוביום משפיעים כל אחד בנפרד ושניהם יחד על קצב חילוף החומרים (מטבוליזם) ועל הנטייה להשמנה.

 

המלצות כלליות להשפעת מזונות על רמות הסוכר בדם

 

על רקע ממצאי המחקרים ממכון וייצמן, שאוששו בהמשך במחקרים נוספים בעולם, ירד קרנן של האינדקס הגליקמי והעומס הגליקמי כמדדים יחידים שמשפיעים על התאמת מזונות לסוכרתיים.

 

לדברי מזור בקר, "הבנו שהאינדקס הגליקמי הוא יותר אישי, ולכל סוכרתי אינדקס גליקמי משלו שיכול להיות מושפע מגורמים שונים, והטבלאות עם הערכים של האינדקס הגליקמי במצבים רבים אינן תקפות. כך, במציאות, אם אנשים יאכלו אותה כמות של פחמימות מתפוח אדמה או מלחם, יש כאלה שאצלם תפוח האדמה יוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם יותר מאשר הלחם, ויש אחרים שיגיבו הפוך. יש כאלו שגם לחם מלא יקפיץ אצלם את רמות הסוכר בדם".

 

כיום נהוג להמליץ על התאמות תזונתיות לטרום סוכרתיים וסוכרתיים לצורך שמירה על איזון רמות הסוכר בדם על בסיס התאמה אישית – בהתאם לתגובה האישית של המטופל לפחמימות, וכן בהתאם למספר עקרונות כלליים הנוגעים להשפעתם של רכיבי מזון אחרים על רמות הסוכר בדם:

 

  • מומלץ להקפיד על ארוחות מאוזנות שכוללות את כל אבות המזון (חלבונים, שומנים ופחמימות, ויטמינים ומינרלים).
  • יש לתזמן את מועדי הארוחות לזמני נטילת התרופות והאינסולין לסוכרת בהיוועצות עם הרופא המטפל. מעט מדי מזון ביחס לתרופות לסוכרת ובעיקר אינסולין עלול להוביל לירידה מסוכנת ברמות הסוכר בדם לערכים של היפוגליקמיה, ואילו אכילת יתר עלולה להוביל להיפרגליקמיה.
  • ככלל, הרכב תזונתי בארוחות שכולל יותר חלבונים ויותר שומנים ופחות פחמימות מסייע בהורדת רמות הסוכר בדם לאחר הארוחה ומונע "פיקים" (שיאים).
  • מומלץ להפחית במזונות עם שומן רווי ולהעדיף מזונות עם שומנים בריאים, כגון חומצות ומן מסוג 'אומגה 3' ו'אומגה 6'.
  • מומלץ להעדיף פירות וירקות שעשירים בוויטמינים ומינרלים.
  • להימנע משתייה ממותקת ואף ממיצים טבעיים. מיצים ככלל מכילים סוכר רב שהופך בגוף לטריגליצרידים. מומלץ להעדיף שתיית מים.
  • תחליפי סוכר באופן כללי אינם תורמים להורדה ברמות הסוכר בדם, ומחקרים גם זיהו כי הם משנים את הרכב המיקרוביום ולכן באופן כללי מומלץ להימנע מהם.

 

התאמה אישית של התזונה 

 

מעבר לעקרונות כלליים אלה, לצורך בחינת השפעת הפחמימות במזונות על רמות הסוכר בדם – כיום מקובל לבצע התאמות אישיות, כשכיום מקובלת ברוב המרפאות התאמה על בסיס העקרון של 'ניסוי וטעיה', וזאת באמצעות מד ניטור סוכר רציף שמאפשר לבחון בפועל את התגובה של כל סוכרתי למזונות שונים.

 

כיום נהוג להמליץ למאובחנים עם סוכרת שמגיעים לראשונה ליעוץ דיאטני להתחבר באופן זמני למד סוכר רציף, למשל מד הסוכר 'פריסטייל ליברה' – לצורך התאמת הדיאטה. מד זה כולל חיישן שמוצמד לעור המטופל שמאפשר קריאות של רמת הסוכר בדם באופן פשוט, תוך סריקת החיישן על ידי אפליקציה מיוחדת באמצעות הטלפון סלולארי (סמראטפון).

 

לדברי מזור בקר, "המטופל מתחבר למד הסוכר לשבועיים, ומתעד את כל מה שאכל בתקופה זו. במקביל אנו בוחנים את נתוני הסוכר בדם בכל פעם לפני ואחרי הארוחה כדי להבין אלו מזונות משפיעים עליו באופן אישי לעלייה ברמות הסוכר בדם. אני מעודדת מטופלים בתקופת הבדיקה גם לאכול מזונות שנמנעו מהם שנים, וכך מטופלים מגלים גם מזונות נוספים שיוכלו לשלב בתפריט היומי שנמנעו מהם בעבר כי חשבו שאלה יזיקו להם, אפילו עוגות. במהלך ההתאמה האישית מטופלים עשויים לגלות על עצמם דברים שלא ידעו שנים".

 

כתחליף למד ה'פריסטייל ליברה' שכיום כלול בסל הבריאות ממלכתי לחולים עם סוכרת סוג 1 בלבד וניתן לרכישה בתשלום למאובחנים עם סוכרת סוג 2, ניתן גם לבצע בדיקות לרמות הסוכר בדם בתקופת ה'ניסוי וטעיה' באמצעות גלוקומטר.

 

על בדיקות הסוכר במהלך תקופה זו להתבצע לפני כל ארוחה וכן כעבור שעה מהארוחה – אז מגיעה השפעתם של מזונות על רמות הסוכר בדם לשיאה.

 

היעד לרמות גבוהות של סוכר בדם נקבע לכל מטופל על ידי הרופא המטפל באופן אישי בהתאם לגיל, גורמי סיכון ומחלות רקע.

 

מעבר לכך, קיימת האפשרויות לקבלת דיאטה מותאמת אישית בתשלום, לפי הרכב חיידקי המעי ומשתנים נוספים. עקרונות האלגוריתם שפותח במכון וייצמן נמכרו לחברת DayTwo שמנהלת את מאגר המידע שנאסף על ידי החוקרים, ומפעילה שירות ראשון מסוגו בתשלום להתאמת דיאטה אישית לסוכרתיים ואנשים עם טרום סוכרת בהתבסס על הרכב המיקרוביום של המטופל כפי שמאובחן בדגימת צואה, בשקלול עם נתוני בריאות אישיים.

 

למטופלים שמשתמשים בשירות אף מוצעת אפליקציה המאפשרת תזונה מותאמת אישית שמסייעת לאזן את רמות הסוכר בדם, אצל טרום סוכרתיים מפחיתה את הסיכון לסוכרת ואצל סוכרתיים מפחיתה את הסיכון לסיבוכי המחלה.

 

במקביל פועלות חברות סטארטאפ נוספות בתחום. כך, חברת נוטרינו הישראלית-אמריקאית שנרכשה בנובמבר 2018 על ידי חברת מדטרוניק העולמית, שפיתחה "תזונאי וירטואלי" לסוכרתיים – שמשקלל נתוני פרופיל הרפואי וסגנון חיים (הרגלי פעילות גופנית) ומספק בהתאם המלצות תזונתיות אישיות ואף מאפשר להשתמש בשירותי מיקום כדי להמליץ למטופל על מנות מתאימות לו במסעדות באזור. המערכת אף מאפשרת למטופלים לדרג את הארוחות שלהם על פי התגובה הגופנית שהם מרגישים למזון, כדי להשפיע על ההתאמה התזונתית בהמשך.

 

לא רק תזונה: מה עוד משפיע על רמות הסוכר בדם

 

פרט לתזונה, חשוב להזכיר גורמים נוספים שמשפיעים על רמות הסוכר בדם, לרבות פעילות גופנית, טיפול בתרופות, מחלות רקע, מחסור בשינה, אקלים ולחץ נפשי, ואף אלה עשויים להשפיע באינטראקציה עם מזונות על רמות הסוכר בדם.

 

לדברי מזור בקר, "פעילות גופנית משפיעה לטובה על איזון רמות הסוכר בדם ויש אנשים אצלם ההשפעה המיטיבה נותרת גם מספר שעות לאחר סיומה. אנשים אלה יוכלו לנצל את ההזדמנות לאחר אימון אירובי כדי לאכול בשעות שלאחריו מזונות פחממתיים שמוטב שלא יאכלו בדרך קבע. היינו רוצים לחשוב שסוכרת זה מדע מדויק, אבל האדם הוא מכלול, ורמות הסוכר בדם מושפעות מכל כך הרבה גורמים פיזיולוגים וסביבתיים. קשה לבודד את ההשפעה של כל גורם וגורם, ולכן חשובה התאמה אישית של תפריט מומלץ לכל מטופל ומטופל".

 

עוד על הגורמים שמשפיעים על רמות הסוכר בדם

 

 

*עינת מזור בקר היא דיאטנית קלינית במרכז הרפואי DMC לטיפול בסוכרת

*פרופ' ערן אלינב הוא חוקר במחלקה לאימונולוגיה בפקולטה לביולוגיה במכון וייצמן למדע

 

עדכון אחרון: יולי 2020

חומצת שומן מסוג אומגה 6 אינה נחשבת לבריאה, במיוחד כיוון שהיא מצויה בכמויות גדולות מידי ברוב השמנים הצמחיים, כאשר היחס המירבי המומלץ בינה לאומגה 3 הוא 4:1 בהתאם. התכוונת, כנראה, לחומצת שומן מסוג אומגה 9 כחומצת שומן בריאה, בנוסף לאומגה 3.
amihai51@gmail.com
לפני 8 שעות
חומצת שומן מסוג אומגה 6 אינה נחשבת לבריאה, במיוחד כיוון שהיא מצויה בכמויות גדולות מידי ברוב השמנים הצמחיים, כאשר היחס המירבי המומלץ בינה לאומגה 3 הוא 4:1 בהתאם. התכוונת, כנראה, לחומצת שומן מסוג אומגה ...
חומצת שומן מסוג אומגה 6 אינה נחשבת לבריאה, במיוחד כיוון שהיא מצויה בכמויות גדולות מידי ברוב השמנים הצמחיים, כאשר היחס המירבי המומלץ בינה לאומגה 3 הוא 4:1 בהתאם. התכוונת, כנראה, לחומצת שומן מסוג אומגה 9 כחומצת שומן בריאה, בנוסף לאומגה 3.
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: