כמוניהשמנהחדשותכמה בריאים הישראלים?

כמה בריאים הישראלים?

שיעורים גבוהים של השמנה ועישון ושימוש גבוה מהמקובל באנטיביוטיקה, ומנגד שיפור בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן ובלימת העלייה בתחלואה בסוכרת. מה מצב הבריאות של הישראלים?

מאת דן אבן
12/12/18
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

עודף משקל ועישון סיגריות בהיקפים גבוהים, שימוש נרחב באנטיביוטיקה הגבוה למקובל במדינות המערב ושימוש יתר בתרופות ממכרות לחרדה ושינה מסוג בנזודיאזפינים באוכלוסייה המבוגרת, כך עולה מדו"ח חדש של מדדי האיכות בקופות החולים שמפרסם המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות.

 

הדו"ח מציג ממצאים ראשונים מתוכנית המדדים שאוספת מידע רפואי על כלל אזרחי המדינה המבוטחים בארבע קופות החולים, שמספרם נכון לשנת 2017 עמד על 8,143,276 איש.

 

עלייה במימדי ההשמנה

 

בהתאם למגמת ההשמנה שפוקדת בעשורים האחרונים את מדינות המערב וישראל, גם דו"ח זה מציג שיעורים משמעותיים של משקל עודף באוכלוסייה: בקרב ישראלים בוגרים בגילי 20 עד 64 נמצא כי מעל למחצית מתמודדים עם עודף משקל והשמנה – 62% מהגברים ו-53% מהנשים.

 

עם עודף משקל (כשמדד ההשמנה BMI בין 25 ל-30 יחידות) תועדו 39.9% מהגברים ו-29% מהנשים ועם השמנת יתר (כשה-BMI גבוה מ-30) תועדו 22% מהגברים ו-24.2% מהנשים. עוד תועדו 1.5% מהגברים ו-3.5% מהנשים עם תת משקל (BMI מ-18.5 יחידות)

 

נמצא כי בעוד שהיקפי ההשמנה גדלים עם העלייה בגיל, בגילי 49-45 חלה התייצבות בקרב גברים, אולם בקרב נשים היקפי ההשמנה מוסיפים לעלות לעשרים שנים נוספות.

 

עוד נמצא כי בקרב נשים בוגרות בגילי 64-20 שיעורי ההשמנה גבוהים יותר ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי נמוך יותר – ממצא שמופיע גם במחקרים נוספים ומבטא תזונה לקויה ופחות בריאה בעשירונים הנמוכים יותר של השתכרות.

 

באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 75 תועדו שיעורים בלתי מבוטלים של תת משקל בקרב 15% מהישראלים עם פערים בין עשירים לעניים: ברבעון הסוציו אקונומי התחתון אצל גברים (16.4%) יותר מאשר נשים (11.8%), וברבעון העליון אצל נשים (20%) יותר מאשר גברים (13.7%).

 

אצל ילדים זוהה שיפור קל בשנים האחרונות בהיקפי השמנת היתר: בגיל 7 נכון לסוף 2017 מתמודדים 7.1% עם השמנת יתר – נתון המצביע על ירידה מדורגת בהשוואה לשנים 2016 (7.6%) ו-2015 (8.1%). עם השמנת יתר תועדו בגיל 7 7.5% הבנים ו-6.7% מהבנות ועם עודף משקל תועדו 11.7% מהבנים ו-12.4% מהבנות, ואילו 4.9% מהבנים ו-3.8% מהבנות תועדו עם תת משקל, דהיינו רזון. היקפים גבוהים של רזון בקרב ילדים ממשפחות במעמד סוציו אקונומי נמוך – אצל בנים השיעור גבוה כמעט פי 2 אצל ילדים ממשפחות עניות בהשוואה למבוססות, ואצל בנות הפערים אף גבוהים יותר. שיעורי הרזון אצל ילדים ממשפחות ברבעון הסוציו אקונומי התחתון עמדו על 6.6% הבנים ו-6% מהבנות בהשוואה ל-3.6% מהבנים ו-2.4% בלבד מהבנות ברבעון העליון. לדברי ראש מנהלת תוכנית המדדים, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, "סעיף זה מחדד את סוגיית חוסר הביטחון התזונתי לילדים במצב סוציו אקונומי נמוך ומחייב פתרונות מורכבים המערבים אולי גם את מערכת הרווחה".

 

הדו"ח מצביע על המשך שיפור באיסוף נתוני משקל וגובה לצורך חישוב מדד ההשמנה BMI באוכלוסייה הבוגרת: בגילי 64-20 תועדו נתוני מדד ההשמנה בתיקים הרפואיים של 90.1% מהישראלים בגילים אלה בהשוואה ל-87.6% בשנת 2013. בגילי 84-65 תועדו נתונים אלה בתיקים הרפואיים של 80% מהישראלים.

 

בקרב ילדים בגיל 7 תועדו משקל וגובה בתיקים הרפואיים של 79.5% מהבנים ו-79% מהבנות. בקרב ילדים ונוער איסוף נתוני הגובה במרפאה חשוב לא רק בהיבט של ההשמנה, אלא גם למעקב אחר הפרעות גדילה. קיימים מצבים רפואיים ומחלות כרוניות שמתבטאות בקומה נמוכה ופיגור בגדילה -  כמו מחלת צליאק, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, מחלות דלקתיות של המעי ומחלות נוספות, ומעבר לכך – גם כשלא מאובחנת מחלה כלשהי, כיום ניתן לטפל בקומה נמוכה, ולעתים אף להדביק פיגור בגובה בגיל ההתבגרות באמצעות התאמת טיפול בהורמון גדילה. ככל שמתערבים מוקדם יותר בהפרעות גדילה – תוצאות הטיפול יותר טובות.

 

ריבוי מעשנים

 

אמנם בשנים האחרונות מוצגת תמונת מצב של ירידה מתונה בשיעורי העישון, אולם נמצא כי בגילי 74-16 שבהם נבדק סטטוס העישון במרפאות המשפחה – כחמישית מהישראלים מעשנים סיגריות (19.2%) – כרבע מהגברים (26.6%) ואחת לכל שמונה נשים (12.1%), והשיעור בישראל גבוה מהשיעור הממוצע בארגון המדינות המפותחות ה-OECD (18.4%).

 

בקרב גברים היקפי העישון גבוהים יותר במשפחות ממעמד סוציו אקונומי נמוך, ואילו אצל נשים המגמה הפוכה: בשנת 2017 במשפחות מהרבעון התחתון עישנו 33.2% מהגברים ו-6.1% מהנשים, בהשוואה ל-15.6% מהגברים ו-10.8% מהנשים ברבעון העליון.

 

הדו"ח מצביע על עלייה בתיעוד סטטוס העישון של ישראלים בתיקים הרפואיים: בשנת 2017 תועד מידע על עישון סיגריות בתיקיהם של 90.3% מהגברים ו-93.2% מהנשים בגילי 74-16 – נתון המצוי בעלייה מדורגת בשנים האחרונות, למשל בהשוואה לשנת 2012 (77.7% מהגברים ו-81.6% מהנשים).

 

לצד זאת, הדו"ח מצביע על שיעורים גבוהים יותר של ביצוע בדיקות מעקב לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD הקשורה לעישון סיגריות. בעוד שבשנת 2013 עברו רק כמחצית מהמאובחנים במחלה בדיקות ספירומטריה – הרי שבשנת 2017 עלה שיעור זה ל-74%, עם הכנסת הנתונים הללו לדו"ח המדדים שנעשתה במטרה לשפר את איכות הטיפול הרפואי במחלה זו. COPD היא מחלה המאפיינת בעיקר אוכלוסייה מעשנת, ולפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מהווה את סיבת התמותה הרביעית במעלה בעולם המערבי.

 

שיפור בביצוע בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן

 

הדו"ח העלה שיעור שיא של ביצוע בדיקות ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד. בקרב נשים בגילי 74-50 מהאוכלוסייה הכללית להן מומלצת הבדיקה אחת לשנתיים נמצא כי 70.5% מבצעות את הבדיקה כמומלץ – נתון המצביע על שיפור בהיקפי ביצוע הבדיקה בעשורים האחרונים, בהשוואה ל-53% בלבד מהנשים בשנת 2002.

 

שיעור הממוגרפיות בישראל גם גבוה בהשוואה לממוצע הנמדד בארגון המדינות המפותחות: בגילי 69-50 השיעור בארץ עמד על 70.8% בהשוואה לשיעור ממוצע של 60.8% במדינות הארגון, גבוה מהשיעורים ביפן (41%), צרפת (51.9%), גרמניה (54.2%) ויוון (59.6%), ונמוך  מבריטניה (75.1%), ארה"ב (79.5%) ושבדיה הממוקמת בשיא (90.4%).

 

בהשוואה לפי מצב סוציו אקונומי, ברבעון התחתון שיעור המבצעות את הבדיקה נמוך יותר (65.7%) בהשוואה לרבעון העליון (72.9%).

 

שיפור גם זוהה בשיעור המבצעים בדיקות דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, המומלצות בגילי 74-50 אחת לשנה: בשנת 2017 תועדו 63.3% מקבוצת גיל זו שביצעו את הבדיקה בהשוואה ל-58.6% בשנת 2016 ול-39.6% בשנת 2008, ובהשוואה לשיעורים זניחים במיוחד של 12% בלבד בשנת 2003, כשהחלו המדידות.

 

יחד עם זאת, שיעורי ביצוע בדיקות סרטן צוואר הרחם עדיין נמוכים בהשוואה לעולם: רק מחצית מהנשים (49.9%) בגילי 54-35 ביצעו בדיקת משטח צוואר הרחם המומלצת לנשים בגילים אלה אחת לשלוש שנים. למרות שמדובר בשיפור בשיעור הנבדקות, זה עדיין נמוך מהשיעור המקובל במדינות המערב, למשל 76% באירלנד ו-82.4% בשבדיה. גופי בריאות רבים בעולם ממליצים על ביצוע הבדיקה לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם בגילי 60-25 ואילו בישראל נכון להיום היא מכוסה בסל הבריאות הממלכתי בגילי 54-35.

 

שימוש יתר באנטיביוטיקה

 

הדו"ח מצביע על היקפים גבוהים של שימוש באנטיביוטיקה במרפאות הקהילה בישראל בהשוואה למגמה בינלאומית של צמצום השימוש באנטיביוטיקה. בהשוואה שנערכה בשנת 2015 ליחידות שימוש באנטיביוטיקה (המחושבות כיחידות ליום לכל אלף תושבים) תועד בישראל שיעור זהה לזה הממוצע במדינות המפתחות (21 יחידות), הגבוה מזה שנמצא ברבות ממדינות הארגון כמו הולנד (10 יחידות), גרמניה (14 יחידות), תורכיה (17 יחידות) ובריטניה (20 יחידות), ונמוך מזה שנמצא באוסטרליה (23 יחידות), פולין (26 יחידות), איטליה (28 יחידות), צרפת (30 יחידות) ויוון (36 יחידות). לדברי פרופ' קלדרון-מרגלית, "בישראל ניכר שימוש רחב באנטיביוטיקה יחסית למדינות ה-OECD ויש  ליזום תכנית התערבות לאומית להפחתת/שינוי דפוסי השימוש באנטיביוטיקה".

 

השימוש הנרחב באנטיביוטיקה מסוכן בעיקר להתפתחות והתפשטות של זיהומים עמידים. לפי משרד הבריאות, כ-1,500 ישראלים מתים מדי שנה בישראל מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ואלפי מקרים של זיהום בדם (ספסיס) בחיידקים עמידים מתועדים מדי שנה בקרב מאושפזים בבתי החולים.

 

שימוש עודף בבנזודיאזפינים

 

הדו"ח מצביע על מגמה מדאיגה המזוהה בשנים האחרונות של היקפים גבוהים של ישראלים שמשתמשים בתרופות לחרדה ושינה מקבוצת הבנזודיאזפינים באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65, וזאת כשמדובר בתרופות שניתן לפתח להן דפוס של התמכרות.

 

לפי הדו"ח, 5% מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל צורכת בנזודיאזפינים באופן קבוע – נתון המצוי בעלייה בעשורים האחרונים. שיעור המשתמשים בתרופות עולה עם הגיל, ובעוד שבגילי 69-65 משתמשים בהן 2% מהגברים ו-3% מהנשים, הרי שמגיל 85 ומעלה השיעור כבר עומד על 9.4% מהגברים ו-12.6% מהנשים.

 

במשפחות עניות ברבעון הסוציואקונומי התחתון תועד שיעור של 2.6% מהגברים ו-3.4% מהנשים מעל גיל 65 המשתמשים בבנזודיאזפינים, ואילו במשפחות עשירות השיעור היה גבוה משמעותית: ברבעון העליון תועדו משתמשים בתרופות אלה 4.1% מהגברים ו-6.8% מהנשים.

 

בהשוואה בינלאומית של שיעור המשתמשים בתרופות לאלף תושבים מעל גיל 65 עומדת ישראל במקום גבוה (51.3 לאלף) – גבוה יותר מהממוצע במדינות המפותחות (28.9 לאלף), בקנדה (18.7 לאלף), בהולנד (6.9 לאלף) ובדרום קוריאה (6.3 לאלף) ונמוך מאירלנד (62.6 לאלף) ופורטוגל (62.6 לאלף).

 

"תרופות אלו נלקחות בעיקר לשינה וידוע כי בשימוש יתר הן מאבדות מיעילותן מחד ועלולות לפגוע בשיווי משקל וליצור תלות מאידך", מדגישה פרופ' קלדרון מרגלית. מעבר להתמכרות, בנזודיאזפינים עלולים לגרום לסיבוכים רפואיים נוספים, לרבות הפרעות בשיווי המשקל.

 

בלימת העלייה במימדי הסוכרת

 

הדו"ח מצביע על מגמה מבורכת של בלימת העלייה בשיעור חולי הסוכרת שזוהתה בישראל בשנים האחרונות ומתועדת גם במדינות מערב נוספות. בשנת 2017 העלה הדו"ח ירידה קלה בשיעור חולי הסוכרת שהגיע ל-9.6% מהאוכלוסייה הבוגרת – 497,397 סוכרתיים מעל גיל 18 נכון לסוף 2017. כמו כן, שיעור הסוכרתיים המאוזנים על פי ממצאי בדיקות המוגלובין מסוכרר (HbA1C) עלה בשנים האחרונות משמעותית.

 

שיעור הסוכרתיים שמבצעים בדיקת המוגלובין מסוכרר בקביעות כמומלץ גבוה ביותר: 90.1% מהגברים ו-91.8% מהנשים, ושיעור המאוזנים עמד בסוף 2017 על 69.7% לעומת 64.3% בסוף 2013.

 

בעבר זוהו פערים באיזון סוכרתיים בין חולים לפי מצב סוציו אקונומי, כשהבעיה הייתה חמורה לפני כעשור בקרב חולים ממשפחות עניות עד פי 4 יותר מאשר בקרב חולים ממשפחות עשירות, אולם הדו"ח הנוכחי מצביע על צמצום פערים אלה, וכיום ברבעון התחתון היו מאוזנים 57.4% מהגברים ו-58.5% מהנשים עם סוכרת, בהשוואה ל-78.6% מהגברים ו-78.4% מהנשים עם סוכרת ברבעון העליון.

 

שיעור הסוכרתיים המבצעים בדיקות ראייה לפי ההמלצות למניעת רטינופתיה סוכרתית היה גבוה יחסית, אם כי עדיין טעון שיפור: 77.3% מהסוכרתיים שאינם ותיקים עברו בדיקות אחת לשנתיים לפי ההמלצות, ו-65.2% מהחולים הוותיקים עברו בדיקות אחת לשנה כמומלץ.

 

יחד עם זאת, הדו"ח מעלה כי עדיין כשליש מהמאובחנים עם סוכרת סובלים מפגיעה כלייתית (32.7%) – שיעור בעייתי המצוי בעלייה מדורגת בשנים האחרונות, שכן הידרדרות במצב הכליות של סוכרתיים עלול להוביל לאי ספיקת כליות סופנית הדורשת טיפולי דיאליזה והשתלת כליה – מגמה מדאיגה על רקע המחסור העולמי באיברים להשתלה. בקרב גברים סוכרתיים תועדה פגיעה כלייתית (34.7%) בשיעור גבוה בהשוואה לנשים סוכרתיות (30.2%).

 

הקפדה על איזון הכולסטרול

 

הדו"ח מצביע על שיעור יציב של ישראלים המבצעים בדיקות לרמות כולסטרול בדם בקביעות. בעוד שההנחיות מורות בגילי 35 עד 54 על ביצוע בדיקות אחת לחמש שנים, במדד זה עומדים 88.3% מהישראלים בגילים אלה, ואילו בהמלצה בגילי 55 עד 74 לבצע בדיקות לרמות כולסטרול אחת לשנה עומדים 75.8% מהישראלים. בשתי קבוצות הגיל, מגיל 35 עד 74, נמצא כי 84.1% מחזיקים ברמות כולסטרול רע (LDL) בטווח התקין. 

 

בשנת 2017, מקרב הישראלים שעברו ניתוח מעקפים או צנתור על רקע טרשת עורקים – שיעור המטופלים בתרופות להורדת כולסטרול כמניעה שניונית, בהתאם להמלצות, עמד על 82.3% מהחולים.

 

תיעוד חסר בבריאות הנפש

 

לראשונה מאז הרפורמה בבריאות הנפש שהעבירה את האחריות לבריאות הנפש של הישראלים לקופות החולים, מוצגים נתוני הקופות בתחום, ומהם עולה כי יש צורך בשיפור הטיפול באוכלוסייה המתמודדת עם מצוקה נפשית.

 

הדו"ח העלה כי רק ל-58% מהחולים במחלות הנפש הקשות נמצאו נתונים על מדידות משקל/גובה בתיק הרפואי האישי - לעומת 90% באוכלוסייה הכללית. וזאת למרות ש-38% מהאנשים המאובחנים עם הפרעות נפשיות קשות סובלים מהשמנת יתר,50% יותר מהשיעור באוכלוסייה הכללית.

 

ממצאים מהדו"ח הוצגו במסגרת הכינוס ה-25 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה ובתקשורת שנערך בחודש נובמבר 2018 בתל אביב. ממצאי הדו"ח המלא הצפוי לכלול גם מדדים השוואתיים בין קופות החולים – אמורים להתפרסם תוך מספר חודשים.

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: