מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותמחקר: הפרעות נפשיות עשויות להתפשט בין מתבגרים

מחקר: הפרעות נפשיות עשויות להתפשט בין מתבגרים

חוקרים מפינלנד זיהו דפוס של התפשטות הפרעות נפשיות בקבוצות חברתיות בבתי ספר במדינה. מה עשוי להסביר את התופעה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

גיל ההתבגרות מהווה תקופה רגישה בהיבט הנפשי, ומתבגרים רבים מתמודדים עם מצוקה נפשית שעשויה לפגוע באיכות החיים ולהוביל להתנהגויות בעייתיות עד כדי מסכנות חיים.

 

היקפי המתמודדים עם מתח נפשי מוגבר בגיל ההתבגרות גבוהים במיוחד. לפי מטה אנליזה שפורסמה ביוני 2022 בכתב העת British Journal of Clinical Psychology, כשליש מהמתבגרים חווים תסמיני דיכאון וכ-8% מתמודדים עם דיכאון קליני לכל דבר. לפי מטה אנליזה שפורסמה באוגוסט 2022 בכתב העת Frontiers in Psychiatry, היקף הלחץ הנפשי בקרב מתבגרים אף החמיר בשנים האחרונות לאחר מגפת הקורונה, באופן שמתבטא בעלייה פי 2 בהיקף תסמיני דיכאון וחרדה.

 

עתה מדווחים חוקרים מפינלנד על תופעה מעניינת שזיהו אצל מתבגרים, אשר מתאפיינת ב"התפשטות" של הפרעות נפשיות בחוגים חברתיים משותפים – בדפוס שדומה להידבקות בין אנשים עם מגע קרוב במחלות זיהומיות.

 

דיכאון, חרדה והפרעות אכילה

 

החוקרים מאוניברסיטת הלסינקי, המכון הפיני לבריאות ורווחה (THL) ואוניברסיטת יובסקילה (Jyväskylä), בשיתוף חוקרים בריטיים מאוניברסיטת מנצ'סטר, בחנו מדגם נרחב של 666,376 תלמידי כיתות ט' ב-860 בתי ספר המדינה (ו-39,992 כיתות) ילידי השנים 1997-1985, ועקבו אחריהם עד דצמבר 2019, למשך 11 שנים בממוצע, במסגרת המחקר הגדול והמקיף ביותר עד כה על התפשטות הפרעות נפשיות באוכלוסייה.

 

החוקרים ביקשו לבדוק האם הפרעות נפשיות עשויות להיות מועברות בקבוצות חברתיות שנוצרו בכיתות בתי ספר.

 

כרבע מהנבדקים (25.1%) פיתחו בתקופת המחקר מצוקה נפשית. ניתוח סטטיסטי העלה כי מספר החברים לכיתה שאובחנו עם הפרעה נפשית היה קשור לסיכון גבוה יותר של כל משתתף במחקר לקבל אבחנה של הפרעה נפשית בשלב מאוחר יותר בחיים. חבר נוסף עם מצוקה נפשית העלה ב-9% את הסיכון של כל נבדק לפתח מצוקה נפשית בעצמו, וכשהיו יותר מחבר אחד עם מצוקה נפשית – הסיכון של הנבדק לפתח בעצמו מצוקה נפשית היה גבוה ב-18%. קשר זה היה הגבוה ביותר בהפרעות מצב רוח מסוג דיכאון וחרדה והן בהפרעות אכילה.

 

המחקר מומן על ידי מועצת המחקר באיחוד האירופי (ERC), מועצת המחקר של פינלנד (AKA FI) והמכון הלאומי לחקר הטיפול והטיפול החברתי בבריטניה (NIHR), וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2024 של כתב העת JAMA Psychiatry.

 

הדבקה רגשית

 

הקשר שזוהה בעבודה בין חברים עם מצוקה נפשית לבין הסיכון להתפתחות מצוקה נפשית עצמית היה החזק ביותר במהלך שנת המעקב הראשונה במחקר, כשהמשתתפים היו עדיין בכיתה ט', ובהמשך המעקב הלך ודעך. בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים הבהיר החוקר פרופ' כריסטיאן הקולינן (Hakulinen) מאוניברסיטת הלסינקי, כי "הקשר לא הוסבר על ידי מספר גורמים שנבדקו הקשורים להורים, כגון זהות בית הספר ואזור המגורים".

 

ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שהניבו ממצאים דומים על "התפשטות" מצוקות נפשיות בחוגים חברתיים בעיקר בגילי ההתבגרות שבהן ההשפעה החברתית נחשבת לגבוהה. כך, למשל, חוקרים מדרום קוריאה דיווחו במאי 2020 בכתב העת American Journal of Sociology כי תסמינים דיכאוניים עלולים להיות מועברים מאדם לאדם בקבוצות חברתיות. עם זאת, פרופ' הקולינן מדגיש כי ברוב המחקרים הדומים בנושא זה נבחרו חברי הקבוצות לרוב באופן עצמאי על ידי משתתפי המחקר, מה שעלול לגרום להטיה בנתונים כשאנשים עם מתח נפשי נוטים לבחור מראש חברים דומים שמתאפיינים בלחץ נפשי מוגבר – מגבלה שלא אפיינה את המחקר הנוכחי. לדבריו, מסגרת הלימודים בבית הספר היא קבוצה חברתית המתאימה ביותר לעבודה זו, שכן "אנשים בדרך כלל אינם מסוגלים לבחור את חבריהם לכיתה".

 

החוקרים מספקים מספר מכניזמים אפשריים לתופעת ההעברה החברתית של מצוקה נפשית. בין השאר, הנרמול של הפרעות נפשיות ומודעות גוברת לשיטות אבחון וטיפול הופכת הפרעות אלה למקובלות יותר בחוגים חברתיים מסוימים. באופן דומה, ישנן סביבות חברתיות שבהן הפרעה נפשית אינה מקובלת, בין השאר כתוצאה מסטיגמה חברתית, ובחוגים אלה אנשים נוטים שלא לפנות לתמיכה נפשית. בהפרעות אכילה, החוקרים מציינים כי יתכנו דפוסים נוספים של העברה של מצוקה נפשית בין חברים, כגון השפעה חברתית בגיל ההתבגרות לדפוסי אכילה מסוימים. בישראל ייתכן ומדגימים זאת מחקרים שמזהים שיעורים גבוהים של מתבגרות ששומרות על דיאטה. בשנת 2007 פורסמו ממצאים מסקר נרחב בחסות ארגון הבריאות העולמי, שבו נערות ישראליות היו ממוקמות במקום השני מתוך 33 מדינות מערביות בביצוע דיאטות לצורך הרזיה: 26% מהנערות הישראליות שנכללו במחקר ומשקלן היה תקין –  השקיעו בדיאטה להפחתה במשקל - מקום שני אחרי שיאנית המערב דנמרק (28%), ולפני נערות במשקל תקין המתגוררות בארה"ב (22%), בריטניה (20%), גרמניה (17%), רוסיה (15%) וצרפת (14%). בנוסף, יש מחקרים ספורים ולפיהם חשיפה לאדם עם דיכאון עשויה להוביל להתפתחות תסמיני דיכאון במנגנון נוירולוגי של "הדבקה רגשית" (Emotional Contagion).

 

JAMA Psychiatry, doi:10.1001/jamapsychiatry.2024.1126