מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניבלוגיםספטמבר השלילי

מאת אנונימי
02/09/16 14:30
815 צפיות
ספטמבר השלילי
02.09.16

נכנסנו לחודש ספטמבר.
ספטמבר, מקבל מוניטין לא טוב. הוא נכנס לפעולה בזמן לא טוב.
ספטמבר עבורי, זה כבר מאוחר- אני מאחרת בלחיות.
הספטמבר, שיוצא מגרוני, ממלא אותי בבלוטות חסרות טעם.
והם מתנפחות כל הזמן. מה הפאקינג טעם;
להסביר את עצמך.. לגלות דברים חדשים.. לרצות לגלות דברים חדשים...
קצת לרצות לאהוב את עצמך... אבל איך זה אפשרי, לעזאזל,
אפילו כשהגוף שלך כבר לא אוהב אותך..? 

כן אני מרגישה את התיעוב שלו עליי. הוא מציק לי בקביעות, בשכמות האחוריות.
דופק לי איזכורים, כשהוא גולש לצלעות. לעיתים, פולש לגפיים. אך ברוב, 
הוא מתמקם בנקודה הרגישה בגב. באחת הפינות, בין הרקמות, לאורך השדרה העליונה...
זה שלילי.

תיעובו שולח את זרועותיו, גם אל נקודת הגפיים שמהוות את המקור לעצלנות.
לראשי, כדי שאדע שהוא יכול להגיע אל כל מקום...
אפילו להרוס לי בילוי נוזלי בשירותים. אין כמו לעשות פיפי!
מעבר לשיחרור הצלול, הרעיונות הטובים באים ביחד עם ה"גולדן-שאוור" באסלה, שאח"כ עולים הכתב...
רק שמשהו התפקשש. פתחתי את הברז עד הסוף... וזה כאילו לא שילמתי את חובותיי
וניתקו לי את אספקת המים. במילים פחות בוטות וללא שום התראה מוקדמת...
גם כן, שלילי. וגם לא הוגן...

 אז פצחתי בטקס הריפוי העצמי. זה קורה לי פעם אחת בשנה לפחות.
שיכרתי את עצמי מנוזלים מינרליים ולקחתי תרופות כמו ילדה טובה. רק שזה לא עזר לכאבים.
כמה אופייני לי; לטפל בכאב, לא בבעיה... 

עפנו למיון, ידענו שנהיה שם מספר שעות טובות... התייסרנו. אלכס משיעמום, אני מכל השאר.
עד כמה שאני שונאת בתי חולים, הנחמה היחידה שיוצאת לי מזה, זו חברתו של אלכס, שאיכשהוא
תמיד מנטרל את הסביבה ממני ודואג לי, כמו שבחיים אף אחד לא דאג לי.
לאהבה יש סיבות רבות ובדר"כ, כל הסיבות אצלו מוצדקות.

סדרה של בדיקות, חוות דעת, הרבה מאוד המתנה. למדתי שהרופאים שנראים הכי קשוחים,
הם הכי רגישים ונחמדים, רושם ראשוני, הוא באמת פאקינג בולשיט. ואני סגורה בעניין הזה. 
 טירטרו אותנו מפה לשם ואז נתנו לי את האבחנה שכבר ידעתי- דלקת שעלתה לכליות.
סיכמנו בסבבה והתחלנו ליישם את הוראות הרופא. קצת מרגיש מוכר...

זה פשוט מרגיש כאילו ספטמבר ארב לי בפינה ועכשיו הוא תוקף אותי בבת אחת.
מטיף עליי את כל מה שלא עשיתי עד כה. כל מה שפיספסתי..
כל מה שבחרתי לוותר עליו או להתעלם ממנו...
אני מרגישה שעם עצמי, אני לא מצליחה לראות נקודת אור ועל אף שקובי אמר לי
שאני נראית הרבה יותר טוב מאז שעזבתי את מחסני תאורה, אני נוטה לחשוב אחרת;
סה"כ השתפרתי עם אמנות האיפור. זה מסביר את ה"זוהר שלי" בדבריו.
והשלווה לכאורה, מאפיינת את הכאב שהשכבתי לישון לשעתיים הבאות..
זה מאפיין את ה"את נראית הרבה יותר טוב".

אך לאחר שנגענו קצת יותר לעומק, ראיתי שהבין את הדברים קצת אחרת לפתע.
בכל זאת, בפעם האחרונה שראה אותי, הייתי קצת מאנית. ואז, הוא אמר זאת שלא ביודעין,
אך כנראה מהצד, אז בזמנו, גם השאר ראו שדעתי קצת ניזוקה...
ומה יעשו אנשים שלא מבינים? לרוב יעשו את המיטב, אך מתישהוא גם ידרשו הסבר הגיוני,
על שינוי ההתנהגות הפתאומי והמעשים הפזיזים...

שלוש שעות ישבנו. הוא הדגיש כי התגעגע אליי וידע שאני עוברת תקופה לא קלה.
הוא הודיע לי שאם הוא שומע עוד פעם שניסיתי לגאול את עצמי בייסורים בדרכים לא ראויות,
אני אקבל מכות. והוא התכוון לזה, כשהסתכל ישירות בעיני, כדי לוודא שאני קולטת.
  זה היה מתאים. מצחיק. מלא בכנות כואבת.. משני הצדדים.

הבירה והים זרמו ולא היה נראה שהתחשק לו ללכת. למען האמת גם לי.
הרבה זמן עבר, מאז שנהניתי לשבת עם חבר טוב, שלא צריך להתאמץ כל כך
על מנת להיות מובנת בעיניו. כזה שהשיחה איתו, היא דינימית ולא סטטית.  
הכי לא מאולצת שיש.

הוא אמר לי את דעתו מה עליי לעשות. לעסוק רק במה שעושה לי טוב
ולבחור אני בעצמי את המלחמות שלי.
הוא ביקש ממני שאף אחד לא יבחר במקומי.
הוא ביקש שאראה את פניי בסניף מפעם לפעם, כי אף אחד לא שונא אותי.
רק מבולבלים קצת וגם... זה עבר והיה. הוא הרגיע אותי ונתן לי חיבוק אמיתי מדובון אכפת-לי.
כי באמת אכפת לו.  

כמובן שהמפגש התובנתי והסוגר מעגל הזה, נחשב עבורי חיובי.
אך החיובי הזה, לא נרשם על ספטמבר. טכנית.

כלומר ספטמבר שלי, ככל הנראה, נפתח שלילי.
שלילי כי יש לי כל כך הרבה דברים לעשות, וכל כך הרבה פחד מלעשותם. אין לי אנרגיה לתפקד.
אני מרגישה נכה בכל מובן שהוא. אני חווה התקפי דיכאון שמגיעים אל החוף שלי, כמו אדוות קטנות,
ואני צריכה לאנוס את עצמי ולתקוף את התיעוב העצמי שמשתלט עדיין.

החרא הקטן הזה יביא עליי דברים רעים, אם אמשיך להשכיר לו מקום בחיי.
אבל איך אומרים למישהו, "אני אוהבת אותך", כשתמיד הוא ייענה את ההפך הגס..?...
זו התשובה לכל דבר, תשובה לכל השלילי בחיי, זה ראי לחודש ספטמבר השלילי, 
אני מבטיחה לעשות את מיטב יכולתי ולנסות לשכנע אחרת.

במתמטיקה יש איזה חוק כפל.. שלילי כפול שלילי יביא חיובי? כן משהו כזה..
יש עוד משהו שנשאר משיעורי המתמטיקה הצורמים בחטיבה....

בטח אצליח לגרום לעוד כמה דברים שליליים לקרות,
שיביאו עליי את חודש אוקטובר החיובי... אחת כמוני יכולה רק לצפות.

 

תגובות