לו היינו מתבקשים לציין משקה אותו היינו בוחרים לשתות כדי להישאר ערים עד מאוחר בלילה כדי ללמוד, לשתות כדי לא להתעלף בעת בדיקת דם, או אפילו כדי לזרז את ירידת המשקל.... מרבית הסיכויים הם שלא היינו בוחרים בשתית מים. אולם - זו התשובה הנכונה כנראה !!

במחקר חדש הראו כי מי שתיה רגילים, ללא כל תוספות, בעלי השפעות פיזיולוגיות נוספות ובלתי צפויות, מעבר לריווי צמאוננו בלבד.

כבר לפני 10 שנים תארו דיויד רוברטסון וחבריו את יכולת המים להעלות את לחץ הדם, בחולים שאיבדו את מערכת הבארורצפטורים שלהם, שזו המערכת השומרת על לחץ הדם בטווח התקין.

למרות העובדה שבאנשים בריאים וצעירים, עם מערכת תקינה של בארורצפטורים, המים אינם מעלים את לחץ הדם באופן משמעותי, החוקרים מצאו כי המים מגבירים את הפעילות של מערכת העצבים הסימפטטית, המובילה לכיווץ של כלי הדם ועלית לחץ הדם.

ממצאים אלו הובילו את ארגון "הצלב האדום" האמריקאי, לערוך ניסוי שבדק את יעילות שתית המים בהפחתת תגובה של ההתעלפות. במחקרם הם מצאו כי שתיית מים לפני תרומת דם, מפחיתה תגובת התעלפויות בכ-20%

קבוצת חוקרים נוספת שבדקה מהם המנגנונים הללו בבעלי חיים, פרסמו ביוני השנה, כי הכנסת מים ישירות לקיבה או לתרסריון, מובילה לעליה של לחץ הדם. הכנסה של מי-מלח, לא גרמה לתגובה זו.

החוקרים העלו סברה כי המים גורמים למיהול של הפלסמה כלי הדם, ובתגובה לכך יש שפעול של המערכת הסימפטטית, הגורמת לכיווץ כלי הדם ועלית לחץ הדם.

אותם החוקרים גילו חלבון בשם Trpv4, שאחראי כנראה לתגובה זו למים. הם מצאו כי עכברים החסרים חלבון זה, אינם מפתחים את התגובה הזו למים.

גילוי מנגנון חדש שכזה וזיהוי מרכיביו השונים, עשוי להוות מטרה חדשה לפיתוח תרופות המווסות את לחץ הדם, ובמיוחד במצבים של לחץ דם נמוך והתעלפויות משניות לכך.

אז בנתיים... שתו לרוויה..