מה קורה אחרי שמודים "אני מתכנן להתאבד"?

ובכן תלוי איפה אתה נמצא, אם אתה תלמיד, או חייל, או בגיר
בעיקרון מה שקורה זה שאם יש רק מחשבות אובדניות אבל את לא מתכנן כלום אז הפסיכיאטר יגיד שהכל בסדר כל עוד אתה שולט על עצמך ואולי ינסה להגיד לך מה לעשות כדיי להפסיק לחשוב על זה
אם אתה מתכנן איך לעשות את זה, בעיקרון כאן יבוא שני דברים, או שהפסיכיאטר ינסה להקל על זה, ולהביא כדורים וגם לעזור בכללי להבין למה אתה מתכנן ואולי לעזור למצוא פיתרון
או לנסות לשלוח אותך לאישפוז משום שתכנון מביא לניסיון, ובאישפוז מה שקורה בעיקרון יכול להיות טוב או רע חלק יצאו משם יותר טוב חלק יצאו משם יותר רע, וזה מה שמצער, אם אתה תלמיד יהיה לך פסיכולוגית שתראה אותך קבוע
אם אתה חייל מבחינה מטכלית אתה הולך למיון ואז משם מחליטים יחד עם פסיכיאטר האם אתה נשאר בטיפול פסיכיאטרי או שאתה יוצא מהמערכת
אם אתה בגיר, אז זה יכול לגרום להוצאה שלך מהעבודה, בעקבות שליחה למיון ואישפוז, או שאתה תשאר בטיפול פסיכיאטרי כל קצת זמן יחד עם העבודה
זה מה שידוע לי

היי אנונימי
כואב לשמוע על התחושה שלך, שאתה פורט באדישות ומבקש לשמוע השלכות.

לצערי אני מאוד מזדהה איתך, לא מספר ומרחיק אנשים, הייתי רוצה להקל עליך במשהו.
היתי מציע את עצמי כאוזן קשבת, האם זה יכול לעזור ?

מקווה שאשמע ממך עוד

היי אנונימי. תודה על הכתיבה שלך פה.
אני לא יכול לדעת איך יגיבו אליך, זה תלוי גם במסגרת שבה אתה נמצא (כמו שפירטו פה נכון), וגם במסר שאותו אתה מעביר (אם היית מספר לי שיש לך תוכנית התאבדות ספציפית, זה היה מדאיג אותי יותר לעומת המצב שאתה מתאר כרגע - יש מחשבות אובדניות אבל גם כוח חזק, אחר, של רצון לחיות).
אני לא יודע מה בחיים שלך מעורר את המחשבות האובדניות, אבל בכל מקרה אלו מחשבות ותחושות שמותר להרגיש. יהיו אנשים, אולי קרובי משפחה או חברים, שעלולים להיבהל אם תשתף אותם; אבל יכול להיות שפסיכולוג או פסיכיאטר מנוסים יותר ידעו יותר איך להגיב לך בצורה מתאימה.
גם להסתרה יש מחיר - המרחק בינך לבין אנשים אחרים נהיה גדול יותר. אולי השיתוף שלך פה יוכל להיות הדרך שלך לשיתוף של אדם נוסף.
אמיר