מנהלי קהילה
מובילי קהילה
אגדת חורף
זה הפוסט הראשון שלי כאחד ממנהלי קהילת ער'ן. קצת מצחיק לקרוא לי מנהל קהילה – הרי אני פה רק אורח, עם כותרת של "מנהל קהילה" והרי כל אחד מכם שהיו ויהיו ,אתם השחקנים הראשיים ביצור החמקמק הזה שנקרא קהילה חברתית שבנוסף זוכה לכותרת - ער'ן.
בתור אורח שכזה, האמת קצת מרגיש מביך שאני מתימר בכלל לכתוב מין פוסט של "מנהל קהילה" ובכל זאת אם בזכות פוסט כזה או אחר ותגובה כזו או אחרת נוכל ביחד, כל אחד מהרשומים פה לתת קצת חמימות, קצת רוך, קצת חיבוק דרך המקלדת ואפילו טיפ-טיפה – אז דייני.
אגדת חורף הוא שמו של אחד מהמחזות הפחות ידועים של שייקספיר. היה לי המזל ודווקא אותו ראיתי בבית של שייקספיר המופלא – בסטרטפורד , יורקשייר, אנגליה – מקום הולדתו של המחזאי הגאון. המחזה הוא מין שילוב של טרגדיה ופנטזיה והאמת שחצי מ-הנאמר בו לא ממש הבנתי בגלל המבטא השייקספירי – אבל האווירה אוי האווירה. אני כן זוכר את הנסיעה ביום חורף גשום בימים טרם waze – עם מפה אמיתית נוהג בצד ההפוך ומנסה לנווט עצמי לעיירה. אז מדוע אני מספר לכם את זה? כי עוד מעט אנחנו מתקרבים ל-21 בדצמבר, היום בו החורף רשמית מתחיל- אבל מבחינתי זה היום שאחריו הימים מתארכים, השמש מנצחת ומתחילה להתקרב לעבר ה-זניט, היום בו מבחינתי לא מתחיל החורף, אלא מתחילה התקווה הנצחית להתחלות חדשות.
שני דברים אני אוהב – רכיבת אופניים ומוסיקה. מכיוון שקשה לשתף ב-חווית הרכיבה ( ואולי עוד אעשה זאת ) אז תמיד אסיים בשיר. לא בהכרח השיר הכי יפה והכי טוב כי אין בעצם כזה שהוא הכי טוב והכי יפה, אבל סתם שיר שפתאם השבוע יצא לי לשמוע ועשה לי רשרושים בלב. השבוע פתאֹם, אולי בגלל הגשם והחורף נזכרתי ב- Tom Waits - הזמר הצרוד מלא בנשמה. אפשר לפרש באינספור פירושים למה התכוון כשכתב את soldier things
אשאיר לכם לתת את הפרוש שלכם – מקווה שתתענגו ותתרגשו ואם לא אשמח לשמוע מה מרגש אתכם
Soldier Things
Davenports and kettle drums
And swallowtail coats
Tablecloths and patent-leather shoes
Bathing suits and bowling balls
And clarinets and rings
And all this radio really needs is a fuse
A tinker, a tailor
A soldier's things
His rifle, his boots full of rocks
Oh, and this one is for bravery
And this one is for me
And everything's a dollar
In this box
יאיר - ערן
למי שקצת קשה לו עם האנגלית הלא פשוטה - טום וויטס מתאר בשיר חפצים של חייל - המעיל הצבאי, הרובה, המגפיים. הפרוש הרשמי שזה תאור של חפצים שראה בזמן מכירת גראז'. בשיר הוא מתאר אותם בצורה נפלאה. ישנם כמובן פרושים אחרים וכל אחד יפרש כרצונו - מבחינתי השיר פשוט יפהפה ומצאתי צורך לשתף
Yasi
שיר עצוב ונוגע מאוד. לפעמים זה כל מה שנשאר מאדם שחי, שהיה. תודה לך ששיתפת. ברוך הבא :smile: