אני מרגישה לא אהובה וששונאים אותי לא שמקנאים בי אני מרגישה שנאה באוויר לא קנאה. קנאה מרגישים , אני לא מרגישה קנאה אני מרגישה שנאה.
וגם כשאני מסתכלת על עצמי אני לא רואה שאפשר לקנא בי אני לא כזאת יפה אני אפילו לא ממש יפה.
אני מרגישה כאילו אני מציקה בעין לילדים מהכיתה לא סתם שתי בנים מהכיתה מלפני כמה חודשים הציקו לי לרעה. אבל הם הפסיקו

וגם אפילו לא מתחילים איתי הבנים ואני לא רואה שיש בן שמראה לי סימני אהבה ושהוא בעניין שלי!

אני לא מדברת עם אף אחד בכיתה והם לא איתי ובגלל זה כנראה אני מוזרה גם.

מישהי מהכיתה שאלה מישהו למה הוא לא מדבר איתי והוא אמר שאני מכוערת
וגם לא רק אנשים בכיתה אמרו עלי שאני מכוערת , גם כשמישהי בהתנדבות שלי שאלה את אמא שלי למה אני עצובה היא אמרה לה כי חושבים שאני מכוערת . והיא אמרה מה פתאום ושיש דור חרא ואז אחרי כמה ימים לא עשיתי איזה לשתי דקות עבודה ולא מיינתי בגדים לשתי דקות ומישהי באה אליה שהיא מבוגרת זקנה והיא אמרה לה למה המכוערת הזאת לא עובדת(אני), מכוערת..

והיא אמרה שגם הילדה שלה היא הייתה שמנה ולא קיבלו אותה אנשים בכיתה ולא דיברו איתה בכלל.

וגם המורה הפרטית שלי עושה לי פרצופים שיפוטיים שליליים כל פעם שאני באה אליה , ואני עונה לה נכון.

וגם הכלב שלי! הכלב שלי! לא ממש ניגש אלי כזה כשאני עושה לו טוב, כדי להחזיר לי אהבה.
הוא תמיד בא לחדר של אחותי ונמצא אצלה במיטה ואצלי בחיים לא נמצא ויושב אצלי במיטה להרבה זמן כמו אצל אחותי.
ואני משחקת איתו מוציאה אותו ומלטפת אותו , כמו אחותי!
לא יודעת למה נגעלים ממני פשוט לא יודעת.

היה מקרה שאחותי אני ואמא שלי היינו באותו חדר ואחותי דיברה בטון יפה והכלב קפץ על אחותי, ואז כשאני דיברתי אליו בטון יפה הוא לא קפץ עלי.
ואז שאלתי את אמא שלי ,אמא למה הוא לא קופץ עלי? ,דיברתי אליו בטון יפה כמו אחותי ,ואז היא אמרה "אולי לא מספיק ,"
אבל אמרתי לה שלא משנה מה אני אעשה זה לא יעזור גם אם זה בטון יפה , הכלב לא קופץ עלי , גם אם אני עושה לו טוב , משחקת איתו , מוציאה אותו מלטפת אותו , בתור אמא שלי היא צריכה להאמין לילדה שלה ולא לכלב !
היא צריכה להאמין לי כי היא הבינה שלא ניגשים אלי בכלל בכיתה ,וזה ממש מוזר כי לא עשיתי כלום,אז עכשיו גם עם הכלב זה מוזר , היא לא מאמינה שקורה לי דברים מוזרים, בתור אמא היא צריכה לתמוך בי ולהאמין לילדה שלה !

אמא שלי היום הייתה למטה בפינת אוכל עם אחותי בבית שלנו
ואז היא התחילה שם להתלחשש עם אחותי , ואז באתי לגדר ואז שאלתי , למה צריך לדבר בליחשושים? , יש משהו שאתן מסתירות ממני?
ואז אמא שלי אמרה שהן דיברו רק על התור של אחותי לרופא מסויים .
ואז לקחתי את זה קשה כי ממתי אמא מסתירה מהבת שלה דברים?
ואז כעסתי עליה ואז היא התחילה לומר :

לא הדר ,"לא דיברנו על הרופא דיברנו עלייך שהמתקשרת אומרת עלייך דברים טובים"
ואז אמרתי לה למה פתאום את משנה את מה שאמרת? אמרת הרי שדיברתן על התור לרופא אז מה פתאום הן מדברות עלי?
ואם זה הרי דברים טובים עלי הן היו צריכות לדבר בקול רם ולא להתלחשש ביניהן.
ואז היא אמרה את צודקת , שיקרתי, לא דיברנו בכלל על המתקשרת ועלייך.
היא אמרה שהיא התלחששה כשהיא דיברה עם אחותי על התור לרופא כדי שאני לא אתעצבן , להפך , למה שאני אתעצבן אם לא מדברים עלי??
היא דיברה עם אחותי על התור שלה בכלל !
מה הקשר שאני אתעצבן אם זה בכלל לא קשור אלי , רק כשמדברים עלי או פוגעים בי אני מתעצבנת .

הבנת? היא פשוט התחילה לשקר לי כי היא או שהיא רוצה באמת להסתיר ממני דברים או שהיא לא רוצה שאתעצבן , אבל אמרתי אני לא מתעצבנת בכלל מדברים של אנשים אחרים , חחח איך אני אתעצבן אם אין שם דיבור עלי??
אתם מבינים היא לא מאמינה לי

חוסר האמנה בי

אבא שלי?
אני אבא ואמא שלי היינו באותו חדר ,
ואז אמא שלי התחילה לומר , "אף אחד לא מחמיא לי על הגווני בלונד שלי"
ואז אבא שלי בעצמו לא החמיא לה , ואז הוא התחיל *להאשים אותי*
מי הדר לא מחמיאה?
למה הוא לא אומר על עצמו שהוא יחמיא ומאשים אותי שאני לא מחמיאה כשהוא בכלל לא מחמיא לאמא שלי.
הבנתם הוא מאשים אותי!
אבא שלי גם תמיד אומר לי כאלה דברים כמו:
אני רוצה לשחק והוא לא יודע שאני רוצה לשחק והוא כאילן קובע לי מה לעשות
הוא אומר : תשני
מה זה תשני? למה לישון אפשר להיות פעילה ולשחק
הבנתם זה כאילן שלילי ,לישון זה שלילי לישון זה לא לראות עולם
במקום לומר לי תציירי ותשחקי הוא אומר לי , תשני, .

גם כשאני הלכתי עם הכלב הוא אומר לי הוראות זה נראה שהוא כאילו לא סומך עלי ולא יודע שאני יכולה לעשות את זה לבד . אני מחזיקה את הכלב עם הרצועה שלו הכלב מרחרח את הצמחים ואז אבא שלי אומר לי , תמשכי אותו , ואז אני יודעת בראש שלי מה לעשות אני יודעת שצריך ,למשוך אותו , מה אין לי מוח? למה הוא נותן לי הוראות?
הוא כאילו נותן לי הוראות , תמשכי תעשי את זה תעשי את זה ,זה מראה שהוא לא סומך עלי וכאילו חושב שאני לא יודעת כלום!
זה שנותנים הוראות למישהו זה אומר שלא סומכים עליו בכלום וחושבים שהוא לא יודע כלום.

גם נותן לי הוראות
הייתי אצל סבתא שלי והם באו גם לישוון אצלה והוא נתן לי את האוכל למיטה . והוא שאל אחרי *קצת זמן* אם אני רוצה שהוא יקח לי את האוכל?
ואז אמרתי כן , ואז הוא השאיר לי וגם את המים רציתי שיקח והוא השאיר.
למה אם ביקשתי ממנו לקחת לי את זה ואם הוא שאל אותי אם לקחת לי את זה או לא ואמרתי לא אז הוא השאיר לי , והוא אמר איך תחיי?? אבל אני יכולה לקחת לעצמי מים שהוא יוריד את זה למטה במטבח של סבתא שלי ושאני אקח לעצמי!
זה היה נשמע שהוא רוצה לקחת לי את זה כי הוא אמר "לקחת לך את זה?" את האוכל אז למה הוא פתאום בכוונה משאיר לי?
שיהיה לי רגשות אשם?

אז לא יודעת למה עושים לי את זה , הבנת??
מה אתם חושבים?

וגם סבתא שלי ככה

סבתא שלי לפעמים כשאני באה מולה במדרגות לרדת לשירותים אז כאילו באתי אליה והיא אמרה "את רוצה ממני משהו?" ובכלל לא רציתי ממנה כלום.

וכשאני איתה בפינת אוכל היא מציעה לי דברים כמו : "את רוצה מים"? ובכלל לא רציתי. היא לא צריכה להבין שרק שאבקש ממנה משהו אז שתיתן ולא שתגיד לי אם אני רוצה או לא כי יכול להיות שאני לא ארצה? מה זה .. יש לי פה הרי להגיד מה אני רוצה ולא שהיא תציע לי.

והיא גם כאילו נותנת לי הוראות , היא חושבת שאני לא יודעת איך לעשות אותן לבד בלי שתגיד? , היא אומרת שהכרית במיטה שלה היא כרית לא נוחה אז היא אומרת לי לקחת אפילו שתי כריות ולישון עליהן.

למה היא אומרת את זה מציעה לי ואומרת לי מה לעשות? מה היא חושבת שאני?

וגם הייתח בחדר במיטה ואז החלון היה פתוח ואז היא אמרה אני אסגור לך את החלון שלא יהיה לך קר. היא לא שאלה אותי אפילו אם אני רוצה שהיא תסגור את החלון או לא! היא סגרה בעצמה ועשתה מה שהיא חושבת בלי לשאול אותי!
לאחרים במשפחה הם מדברים רגיל בלי כל זה!