כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתאני עדיין צעירה אבל כבר נמאס לי מהכל.

אני עדיין צעירה אבל כבר נמאס לי מהכל.

17/06/19 19:34
2 תגובות
אני אהיה בת 17 בקרוב, עולה לכיתה י"ב. יש לי חברים, הורים אוהבים, אף אחד לא מציק לי. בסך הכל יש לי חיים נהדרים.
יש לי חרדה חברתית (כרגע פחות חמור מפעם) ודיכאון קליני, אני לוקחת תרופות כבר שנה וחצי פחות או יותר. אני מאוד לא אוהבת לקום בבוקר וללכת לבית הספר, אבל בימים האחרונים, כשאני נשארת בבית ימים שלמים בגלל סיום הבגרויות, אין לי מספיק הסחות דעת ואני מתחילה להרגיש ריקנית.
הייתי רוצה לעשות משהו, אבל כל דבר משעמם אותי, לא מעניין אותי או שאין לי כוח אליו. מדי פעם אני קוראת ומציירת, אבל גם זה לעתים רחוקות, וחוץ מזה אין לי עוד תחביבים. כל מה שאני עושה במהלך היום זה להתכתב או לשחק בטלפון. לספורט אני לא מתקרבת, ולצאת מהבית בלי החברות הקרובות או המשפחה לא ממש מלהיב אותי.
בנוסף לזה, התיאבון שלי ירוד מאוד. ההורים שלי מכריחים אותי לאכול, ואם הם לא עושים את זה יכול לצאת מצב שאני לא אוכלת יום שלם. זה לא אנורקסיה, המראה שלי לא יותר מדי חשוב לי, אני מניחה שזה בגלל הדיכאון או השפעות לוואי של התרופות. החוסר באוכל גורם לי להרגיש חלשה ומדי פעם כאבי ראש, אבל גם כשאני מכריחה את עצמי אני לא יכולה לאכול מספיק כי אני ישר שובעת.
ההורים דואגים לי, אני יודעת את זה. הם רוצים שאני אעשה משהו במקום לשבת כל היום בבית, ללמוד לבגרויות או לקבוע להיפגש עם חברים, אבל אין לי כוח לזה- לפעמים פיזית אבל בעיקר נפשית. אני עצלנית, טיפשה, מפונקת וחסרת מוטיבציה ויכולת. אני לא יכולה לעשות שום דבר וזה מאכזב את ההורים שלי.
אני לא רוצה להיות אכזבה או נטל למשפחה, אבל אני לא רואה דרך לתקן את זה. ככה נולדתי, ואם עד עכשיו המצב רק מידרדר, אני לא מצליחה להאמין שהוא ישתפר אי פעם.

2 תגובות

Anonymouse
Anonymouse
17/06/19 19:46
הי , אני באותו מצב שלך.
אפשר לשוחח בפרטי אם תרצי.
רמי.-.מתנדב.ערן
מתנדב ער"ן
17/06/19 22:54
ערב טוב, מצטער לשמוע על הקושי שאת חווה. את כותבת מקסים, ודבר ראשון אני רוצה להגיד לך שאת ממש לא מה שאת כתבת על עצמך.. ברור שאת חוות קשיים, שחלק כנראה מהם נובע מאכזבה מעצמך, ואמונה שאת מאכזבת את ההורים...
ערב טוב, מצטער לשמוע על הקושי שאת חווה. את כותבת מקסים, ודבר ראשון אני רוצה להגיד לך שאת ממש לא מה שאת כתבת על עצמך.. ברור שאת חוות קשיים, שחלק כנראה מהם נובע מאכזבה מעצמך, ואמונה שאת מאכזבת את ההורים.. כאילו את השווית את עצמך לאחרים, והגעת למסקנה שאת לא בסדר. מובן שמאחר ואף אחד לא יודע מה אנחנו צריכים להיות, ומדוע אנחנו מתמודדים עם מה שאנחנו מתמודדים, ההשוואה והמסקנה אינם תקפים, ואין דרך אחרת נכונה לראות את המצב חוץ מזה שאת בסדר גמור כפי שאת, ושכמו כל אחד אחר, יש לך את הדרך המיוחדת לך, שכוללת את ההתמודדויות המיוחדות לך. נפלא לשמוע שאת בסוג של טיפול שבמסגרתו גם חל שיפור מה בדיכאון, וגם את מקבלת טיפול תרופתי.. אני מקווה שהטיפול ממשיך, ובמידה ויהיה צורך, יחליפו תרופות או מינון.. בנוסף אני מאמין שתמיד נכון במקביל לטיפול התרופתי לקבל ליווי בשיחות והעלאת המודעות ושפור הראייה הפנימית לגבי נתיבים אפשריים בחיים.. שיכולים להיראות מזמינים יותר.. מעבר לזה את תמיד מוזמנת בחום לכתוב ולשתף, וגם להתקשר בטלפון או בצ'אט ולקבל תמיכה מהמתנדבים שלנו, או ממשתתפי הפורום האחרים..

מנהלי קהילה

יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מיכל ל. - ער
מיכל ל. - ער"ן
מנהלת שירות האינטרנט בער"ן נשואה+2

מובילי קהילה

תקווה - מתנדבת ער
תקווה - מתנדבת ער"ן
אני פנסיונרית, נשואה, יש לי 3 ילדים בוגרים ו-5 נכדים. למדתי באוניברסיטה מתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפרישה עבדתי בפיתוח תוכנה ובהמשך בתמיכה במוצרים שהחברה שלנו ייצרה.
מורן- מתנדבת ער
מורן- מתנדבת ער"ן
היי :) אני מורן, מתנדבת בער"ן מזה כשלוש שנים.
שרה-מתנדבת ערן
שרה-מתנדבת ערן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
גפן - מתנדבת ער
גפן - מתנדבת ער"ן
מחר יום חדש
גילה 22 מתנדבת ערן
גילה 22 מתנדבת ערן
אלמנה בת 70 2 ילדים 6 נכדים מלמדת מחשבים גיל שלישי שרה במקהלה שוחה כל השנה
ד
ד"ר שירי דניאלס
מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן מרצה באוניברסיטת תל אביב מומחית לייעוץ קצר מועד מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו "כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים", בהוצאת מטר
דינה - ער
דינה - ער"ן
מתנדבת בער"ן