כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתלמה אנשים מפרסמים על קרוב משפחה שפגע בהם מינית?

למה אנשים מפרסמים על קרוב משפחה שפגע בהם מינית?

01/07/19 2:51
2 תגובות
שלום,
בתור נפגע מינית ממישהו במשפחה, אני מנסה להבין את העניין של אנשים שמפרסמים מי שפגע בהם.
מפרסמים הכוונה שמדי פעם אני קורא כתבה בעיתון של סוף השבוע או באינטרנט או במקום אחר על מישהו שמספר
את הסיפור שלו ועל מישהו מהמשפחה שלו שפגע בו וכו'.
ברגע שכזה סיפור מתפרסם, אני מעריך שמאות אנשים (ואולי יותר) בבת אחת יודעים על הפוגע שהוא פוגע מינית, ואני משער
שכזה דבר "הורס לו את השם" לחלוטין מבחינת האנשים האלו ויכול גם להרוס לו את כל החיים (לא ירצו להעסיק אותו, להתקרב
אליו ועוד).
עכשיו, לפעמים גם זה מתפרסם כשהבן אדם בכלל לא הורשע בהליך משפטי כלשהו, ואין לי מושג איך החוק עובד, אבל אני משער
שהוא מוגדר "חף מפשע" ואולי אפילו חוקית בכלל אסור לפרסם כזה סיפור (ולמרות זאת אני רואה שהסיפורים מתפרסמים).
אני מנסה להבין כאילו האם "העונש" (שכולם יתרחקו ממנו והשם שלו ייהרס) לכזה בן אדם "גדול מדי".
אני גם מתלבט בקשר אלי אם אני צריך "לפתוח" משהו שקרה לפני הרבה שנים. אולי באופן תאורטי הבן אדם עבר טיפול, אולי הוא "שונה"
(למרות שממה שאני מבין רוב או כמעט כל הסיכויים שזה לא משתנה, אבל אני לא פסיכולוג ולא מדען ואין לי מושג אם "מה שאני מבין" נכון, אם יש לי מספיק נתונים וכן הלאה).
וכאילו אם אני פותח את זה (כאשר המטרה הראשית ואולי אפילו היחידה זה למנוע ממשהו כזה לקרות שוב למישהו אחר, כלומר, אם
הייתי יודע בוודאות שזה לא יקרה שוב אני לא חושב שהייתי פותח את זה) - אז חוץ מזה שאולי משפחה תתפרק, אף אחד לא ירצה קשר איתו מן הסתם וכאילו זה "גומר לו את החיים" פחות או יותר (אלא אם כן יעבור למדינה אחרת או משהו כזה).

2 תגובות

גפן---מתנדבת-ער-ן
מתנדב ער"ן
מחר יום חדש
01/07/19 14:31
הי,
אני לא יודעת מה נכון או לא נכון. מה כדאי או לא כדאי לעשות.
מעניין אותי לשמוע על תחושתך ברגע שאתה קורא ידיעה כזו. נשמע שזה 'מעיף' אותך להרבה זכרונות וחוויות.
Zipo
07/07/19 13:02
שלום יקירי! מה שלומך? לפני שאני מתייחסת לשאלתך ולדילמה שהעלית- אני מאוד מצטערת לשמוע על מה שעברת כילד. זה נורא שהיית צריך לחוות את זה ועוד ממישהו קרוב כמו בן משפחה. אני יכולה לומר שגם אני נפגעתי ...
שלום יקירי! מה שלומך?

לפני שאני מתייחסת לשאלתך ולדילמה שהעלית-
אני מאוד מצטערת לשמוע על מה שעברת כילד. זה נורא שהיית צריך לחוות את זה ועוד ממישהו קרוב כמו בן משפחה.
אני יכולה לומר שגם אני נפגעתי מקרוב משפחה בילדות, וזה מלווה אותי עד היום.

לפני השאלה האם לפתוח את הדברים למען ילדים אחרים- מה עם לפתוח את הדברים למענך? אני לא מתכוונת ל'לפתוח' כמו 'לפרסם', אלא ל'לפתוח' כמו לטפל. חוויה כזאת טראומטית משאירה את רשמיה על הנפש ומשפיעה על ההתנהלות בדברים שלפעמים לא מודעים אליהם כמו אמון בבני אדם, חרדות, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה ופחד ממערכות יחסים.. (אני בטוחה שיש עוד הרבה דוגמאות, כל אחד מעולמו.. אלה חלק מהדוגמאות ממה שאני חוויתי וחווה)
אם לא מטפלים בשורש- הסימפטומים נשארים.. וגם אם הסימפטומים לא משמעותיים בעיניך אני חושבת שבטיפול תוכל לפתור דברים שלא חשבת שקשורים בכלל לפגיעה ויתברר אח"כ שכן.

חשוב להדגיש- טיפול לא אומר אוטומטית חשיפה שלך או של הפוגע. כל עוד לא נשקפת לך סכנה מיידית מצידו אין חובת דיווח ולכן תוכל לעבור את התהליך בקצב שלך ולהחליט אם ומה נכון לך לעשות בהתייעצות והכוונה של המטפל על פי הצרכים והרצונות שלך.

מה שאני לפחות עשיתי זה שאחרי שהרגשתי מספיק חזקה פניתי לפוגע באמצעות אדם שלישי, הבהרתי שאני זוכרת את הדברים שהתרחשו ושאני דורשת שיעשה שני דברים. 1. שילך לאבחון פסיכיאטרי להעריך את רמת המסוכנות שלו.
2. שאח"כ ילך לטיפול קבוע על מה גרם לו לפגוע ואיך מונעים את זה ובכלל על הקשיים שלו.
במקרה הספציפי שלי אותו אדם הודה מייד, גם ידעתי שעוד לפני שפניתי אליו הוא עשה עבודה רצינית עם עצמו, והוא מייד הסכים לתנאים שהצבתי ואפילו אמר למתווך שאם נדרש כל דבר מבחינתי כגון ללכת למשטרה או לספר למשפחה, הוא מוכן שאעשה זאת והוא יישא בתוצאות של מה שעשה.

לא תמיד זה כך. סביר שתהיה הכחשה או התנגדות. במקרה כזה, או במקרה שהאדם לא עומד בהתחייבות, אני חושבת שכדאי כן לפנות למשטרה (אולי קודם להתייעץ עם המרכז לנפגעי תקיפה מינית במספר 1203 כדי לדעת מה עומד להיות ולשמוע אולי על עוד אופציות ובכלל להתייעץ איתם זה דבר טוב),
ובמקרה כזה גם "עונש" גדול כמו חשיפה יהיה תוצאה ישירה של מעשיו של אותו אדם, כשהוא מודע לכך שזה מה שיקרה אם לא יעמוד בתנאים האלה או אחרים.

אני חייבת לציין שאני מאוד מעריכה את הנכונות שלך לפתוח את הדברים הכואבים אחרי כל כך הרבה זמן בשביל להבטיח את שלומם של ילדים נוספים. זה מעיד על אחריות גדולה, הקרבה ונתינה. גם הרצון שלך לשמור על מידתיות בעונשו של הפוגע מעידה על רגישות רבה, אולם כאן הייתי מציעה לך לחשוב קודם כל על עצמך. הפוגע הוא שהתנהג לא בסדר ומה שיבוא עליו הוא באחריותו.

מעבר לרצון לוודא שהוא לא יפגע באחרים אחרי הכל המשפחה שלו היא גם המשפחה שלך, ובכך שאתה מגן עליו מריחוק של המשפחה או מנתק, אתה בעצם מעניש את עצמך בלי לשים לב בכך שהמשפחה לא תומכת בך כי הם לא יודעים, שאתה חייב להיות במחיצתו באירועים כי הם לא יודעים, ובכללי, תחושת הפער בין מה שאתה יודע על הבנאדם לבין איך שהוא מצטייר אצל הקרובים.

לסיום, לשאלתך-
אנשים שמפרסמים פוגע עושים את זה מכל מיני סיבות. כדי להזהיר, כדי לפתוח פתח לאחרים להתלונן, כדי לסגור מעגל, לנפץ את המסיכה מעל פניו של אותו אדם, להיות חופשיים ומוגנים בסביבה שלהם, לקבל תמיכה.. ועוד..
אני כאמור בחרתי שלא לעשות זאת, אבל כך או כך זו בחירה לגיטימית בעיני, גם אם מורכבת וכואבת.

שולחת לך אהבה גדולה. מקווה שלא משנה מה תחליט תצליח להגיע לשלווה פנימית♡

מנהלי קהילה

יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מיכל ל. - ער
מיכל ל. - ער"ן
מנהלת שירות האינטרנט בער"ן נשואה+2

מובילי קהילה

תקווה - מתנדבת ער
תקווה - מתנדבת ער"ן
אני פנסיונרית, נשואה, יש לי 3 ילדים בוגרים ו-5 נכדים. למדתי באוניברסיטה מתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפרישה עבדתי בפיתוח תוכנה ובהמשך בתמיכה במוצרים שהחברה שלנו ייצרה.
מורן- מתנדבת ער
מורן- מתנדבת ער"ן
היי :) אני מורן, מתנדבת בער"ן מזה כשלוש שנים.
שרה-מתנדבת ערן
שרה-מתנדבת ערן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
גפן - מתנדבת ער
גפן - מתנדבת ער"ן
מחר יום חדש
גילה 22 מתנדבת ערן
גילה 22 מתנדבת ערן
אלמנה בת 70 2 ילדים 6 נכדים מלמדת מחשבים גיל שלישי שרה במקהלה שוחה כל השנה
ד
ד"ר שירי דניאלס
מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן מרצה באוניברסיטת תל אביב מומחית לייעוץ קצר מועד מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו "כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים", בהוצאת מטר