----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

תראו, זה עובדה שכולם עושים טעויות.
זה עובדה שגם האנשים "הכי גדולים" עושים טעויות, לפעמים טעויות רציניות.
כל מי שלמד היסטוריה יודע על טעויות קטסטרופליות שמנהיגי מדינות ועוד אנשים מכל הסוגים עשו.
אז אני אומר לעצמי - אם כולם, גם האנשים ברמות הגבוהות ביותר עשו ועושים טעויות, גם טעויות קטסטרופליות,
אז איך בכלל אני יכול לחיות?
הרי באופן תאורטי יכול "לבוא לפתחי" איזהשהי "דילמה" / משהו ש"מצריך בחירה" / צומת דרכים או לא יודע בדיוק מה
ואעשה טעות ויהיו לזה השלכות מאד קשות ורציניות.
עכשיו אני לא חושב שאני אמור עכשיו להקדיש כמה שנים טובות כדי ללמוד על כל סוגי הטעויות, כל הדרכים להמנע מטעויות וכו' - כלומר לעשות
לעצמי איזשהו "קורס כדי להגיע למקסימום האפשרי באי-עשיית טעויות", אבל בלי להקדיש לזה כמה שנים - איך אני בכלל אמור לחיות? הרי בכל רגע באופן תאורטי יכול לבוא אלי איזהשהו משהו שאם אקבל בו החלטה לא נכונה יהיו לזה השלכות רציניות וקשות.
אני לא יודע אם אני "מקבל את זה" ש"לומדים מטעויות", ש"זה בסדר לטעות" וכן הלאה. ברור שזה "בסדר לטעות" בדברים יחסית קטנים, גם ב"דברים משמעותיים" זה גם כאילו "בסדר לטעות" אבל למה לטעות ואז להגיד לעצמך שזה "בסדר" אם יש דרך למנוע את זה?
לפעמים יש טעויות מאד קשות שמובילות להשלכות מאד קשות שלפעמים אי אפשר לתקן.