חרדה חברתית

AnonymouseAnonymouse
04/07/19 9:50
8 תגובות
קמתי הבוקר מאוד מפוחדת חסרת ביטחון אני לא מצליחה לתפקד בעבודה עם הילדים.
לא מצליחה לדבר איתם
אמרו לי שאני צריכה לשבת בדפלק לחלק מתנות אנשים באים אליי מיד חטפתי חרדה ענקית כי בעבר , נכשלתי במשימה ולא נתתי טוב מתנות .
אני מאוד בחרדות לא מסוגלת להסתכל לאנשים בעיניים אני לא יודעת מה עובר עליי שאין לי ביטחון אני רועדת מפחד ומבושה ......!!!!
ממש התקף חרדה שאני מסתגרת בעצמי ורק רוצה לברוח מפה להיות לבד!!!!!!!!!
מה לעשות?!

8 תגובות

רז-מתנדב-ער-ן
מתנדב ער"ן
04/07/19 10:10
בוקר טוב יקרה, אני מבין שפתחת את הבוקר במעין קבלת פנים לאנשים זרים שאינך מכירה. התוודעות לאנשים חדשים היא סיטואציה שמעוררת אי נוחות אצל כל אדם משום שזה רגע מוזר. אני מניח שגם האנשים שבאים אלייך מרג...
בוקר טוב יקרה,

אני מבין שפתחת את הבוקר במעין קבלת פנים לאנשים זרים שאינך מכירה. התוודעות לאנשים חדשים היא סיטואציה שמעוררת אי נוחות אצל כל אדם משום שזה רגע מוזר. אני מניח שגם האנשים שבאים אלייך מרגישים במבוכה קלה. זה טבעי וזה קורה בכל היכרות ראשונית.

ייתכן שאת בעלת רגישות גבוהה לרגשותיהם של הסובבים אותך (מה שגורם לי די להאמין שאין מתאים ממך לתת לאנשים יחס חם והרגשה טובה ורק צריך להתגבר על המבוכה הראשונית) ולכן את לא רק חווה את חוסר הנוחות של עצמך, אלא סופגת לעצמך גם מחוסר הנוחות שהם עצמם חשים. כך הרגשות מתעצמים ועלולים ליצור תחושה של רצון פשוט לברוח למקום אחר ושקט.

נסי לנשום עמוק ולזכור שמדובר בבני אדם, שאינם מצפים לדיפלומטיה וכללי טקס כלשהם שדורשים ממך העמדת פנים. הם יסתפקו אפילו בחיוך. המתנה היא בסה"כ איזשהו אלמנט שמסיח את הדעת מהמבוכה הזאת, אז תחשבי שברגע שאת מעניקה להם אותה, תשומת הלב שלהם עוברת ממך אל המתנה.

יום טוב :heart:
:embrsd::smile::teeth:
Anonymouse
Anonymouse
04/07/19 11:07
קשה לי להיפתח לשיר לרקוד לשמוח כמו העובד האחר שלי
איילת---ער-ן
מתנדב ער"ן
מתנדבת בער"ן כשנה, בשנות ה-30 לחיי, נשואה + 2, מושבניקית, אוהבת לצייר, טיולי טבע, שחיה, במקצועי אני בודקת תוכנה. בגיל 12 חוויתי דכאון של גיל ההתבגרות, רק אחרי שסיימתי את בית הספר - התחלתי באמת לחיות, הבנתי שיש עולם שלם מחוץ לסביבה האינטנסיבית והמנוקרת שהכרתי, אז לא היו לי את המילים לתאר מה הרגשתי או למי לפנות, לא הייתי חשופה לעזרה הנכונה וכיום רואה את התמיכה הנפשית כשליחות ואפילו כחובה עבורי, להיות אוזן קשבת למי שזקוק ומרגיש צורך - אותה אוזן שלא היתה עבורי והיתה חסרה כל כך, ההתנדבות מחזקת אותי וגורמת לי לשפיות בשגרה ובעולם הגדול והטכנולוגי, מהווה כסגירת מעגל בשבילי.
04/07/19 11:19
כל אחד הוא אדם לעצמו, חושבת שפחות להסתכל על אחרים ולפנות אליך פנימה, מה יכול להרגיע אותך עכשיו, ללכת כמה דקות לשירותים, לשתות מים, לשמוע שיר שאת אוהבת ואז לחזור שוב לסיטואציה קצת יותר חזקה.
Anonymouse
Anonymouse
04/07/19 20:28
סיפור חיי.. ואין לי מושג איך להתמודד עם זה. זה פשוט לא עובר
צל-לילה
31/12/19 10:15
היי, פתחתי קבוצה בנושא של חרדה חברתית ויש שם כבר כמה מאמרים שכתבתי בנושא, למשל על ביטחון עצמי, המנגנון שמאחורי הרבה דברים מהחרדה החברתית, הנה קישור, מוזמנת וגם אחרים, בהצלחה בהתמודדות:
שירת-הים
31/12/19 12:01
יקרה ואהובה! את לאאאא צריכה לשיר ולרקוד כמוהו!הוא זה הוא ואת זאת את, זה כואב נורא להסתכל ולהגיד נו למה אני לא כמוהו...?? אני רוב חיי שאלתי את זה על אלף דברים.... גם בחרדה החברתית! במה לא....וזה לא עוז...
יקרה ואהובה! את לאאאא צריכה לשיר ולרקוד כמוהו!הוא זה הוא ואת זאת את, זה כואב נורא להסתכל ולהגיד נו למה אני לא כמוהו...?? אני רוב חיי שאלתי את זה על אלף דברים.... גם בחרדה החברתית! במה לא....וזה לא עוזר זה רק מייאש.... מבינה נוראאאאא את התיאור שלך אהובה! כמה זה קרה לי..... תמיד באיזושהי מסגרת. ולא הייתי מסוגלת אבל מצד שני זאת היתה עבודה ולא יכולתי עם כל האנשים וההמון והרעש הרגשתי שאני משתגעתתתת, הרגשתי שכולם מסתכלים עליי והזעתי ולא הבנתי איך כולם בסבבה שלהם ואני ככ סובלת, ומ'כלום' כאילו, ורציתי רק לברוח מהר ולהיות לבדדדדד.. זה היה נורא, זאת חוויה קשה..
אפילו היום כשאני יוצאת מהבית פעם ב....ב.... (לי יש סיפור של משהו פיזי כל החיים...וכמובן גם נפשי), אז כמה שאני נראית חברותית וכמה שאני כןןןןן אוהבת אנשים ממששששש, עדיין רק רוצה להגיע מהר הביתה ללבד ולשקט! גדול עליי כאילו זה אני וזה לא אני שם. ואחכ אני מותשת כאילו לא יודעת מה... טוב זה מורכב ככ....
חיבוק ממני יקרה!! :heart::heart::heart:
שירת-הים
31/12/19 12:02
תודה צל לילה!!:tmbsup:
שירת-הים
31/12/19 12:04
ורז יקר.... התרגשתי ממה שכתבת בפיסקה השנייה.... במיוחד בחלק הראשון שלה. מצאתי שם את עצמי :wink::heart:

מנהלי קהילה

יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מיכל ל. - ער
מיכל ל. - ער"ן
מנהלת שירות האינטרנט בער"ן נשואה+2

מובילי קהילה

תקווה - מתנדבת ער
תקווה - מתנדבת ער"ן
אני פנסיונרית, נשואה, יש לי 3 ילדים בוגרים ו-5 נכדים. למדתי באוניברסיטה מתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפרישה עבדתי בפיתוח תוכנה ובהמשך בתמיכה במוצרים שהחברה שלנו ייצרה.
מורן- מתנדבת ער
מורן- מתנדבת ער"ן
היי :) אני מורן, מתנדבת בער"ן מזה כשלוש שנים.
שרה-מתנדבת ערן
שרה-מתנדבת ערן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
גפן - מתנדבת ער
גפן - מתנדבת ער"ן
מחר יום חדש
גילה 22 מתנדבת ערן
גילה 22 מתנדבת ערן
אלמנה בת 70 2 ילדים 6 נכדים מלמדת מחשבים גיל שלישי שרה במקהלה שוחה כל השנה
איילת - ער
איילת - ער"ן
מתנדבת בער"ן כשנה, בשנות ה-30 לחיי, נשואה + 2, מושבניקית, אוהבת לצייר, טיולי טבע, שחיה, במקצועי אני בודקת תוכנה. בגיל 12 חוויתי דכאון של גיל ההתבגרות, רק אחרי שסיימתי את בית הספר - התחלתי באמת לחיות, הבנתי שיש עולם שלם מחוץ לסביבה האינטנסיבית והמנוקרת שהכרתי, אז לא היו לי את המילים לתאר מה הרגשתי או למי לפנות, לא הייתי חשופה לעזרה הנכונה וכיום רואה את התמיכה הנפשית כשליחות ואפילו כחובה עבורי, להיות אוזן קשבת למי שזקוק ומרגיש צורך - אותה אוזן שלא היתה עבורי והיתה חסרה כל כך, ההתנדבות מחזקת אותי וגורמת לי לשפיות בשגרה ובעולם הגדול והטכנולוגי, מהווה כסגירת מעגל בשבילי.
ציפור גן עדן מתנדבת
ציפור גן עדן מתנדבת
מתנדבת בער"ן באינטרנט מזה 11 שנים והשתייכתי לקורס מס.1 שנפתח בימי קדם... מקווה שאנחנו מצליחים לעתים להעלות איזה חיוך קטן או למחות איזו דמעה באופן וירטואלי.....
sogood מתנדבת ער
sogood מתנדבת ער"ן
מתנדבת בער"ן
שירה ערן
שירה ערן
אמא ל3 בנות וסבתא ל5 נכדים מקסימים. מרפאה בעיסוק במקצועי: עבדתי שנים רבות ביחידה להתפתחות הילד ובחינוך המיוחד. כיום : פנסיונרית עוסקת בהרבה פעילויות יצירה בשעות הפנאי ומתנדבת בערן
אמה-עינת מתנדבת פורום זמנית
אמה-עינת מתנדבת פורום זמנית
אימא לשני נסיכים (בני נוער). אוהבת אנשים. תחביבים: ספורט, מוסיקה, לימודים.