מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשית טיפסתי על עץ כל כךךךךך גבוה

טיפסתי על עץ כל כךךךךך גבוה

אנונימי
אנונימי
18/01/20 8:09
11 תגובות

ועכשיו לא יכולה לרדת!
כבר חודש
ורק עולה עוד יותר גבוה ועוד יותר גבוה
כמה עוד אפשר?? מקשיחה את עצמי
לא מסוגלתתתת לרדת כמה שמנסה
וזה מדאיג אותי
כי אני יודעת את האמת בהגיון
וכי כבר לא הייתי ככה שנים
ידעתי יפה יפה לרדת
ומהר
כדי לשמור על עצמי
ועכשיו זה משהו נורא
התחיל עם "גוף הכאב" שלי
הגדול והעצוםםםם שקיים בתוכי
(אחסוך מכם הסברים מה זה)
והמשיך משם עם האגו!
ששניהם מזינים אחד את השני יפה יפה
וגם זה מה שהם זקוקים
לעוד "מזון"
הם כאילו 'מכרסמים' את זה בהנאה
את המאבק את המלחמה את הכאב העצוםםםם
שאני נותנת להם 'מזינה' אותם
אני נכנעת להם מתמסרת להם
ובאיזשהו מקום רוצה אותם כי נפגעתי אנושותתתתת
ואני פצועה מבפנים
הילדה שבי בוכה מגודל הכאב
הנפש לא יכולה להתרומם מזה
והמלחמה ממשיכה
גם עד המוות מצדי
וזה מדאיג אותי נורא
כי אני במקביל רואה את זה מהצד
רואה אותי תמיד מהצד, מלמעלה,
וזה רק מגביר עת התסכול
כי את רואה ויודעת בדיווווק מה צריך לעשות
בשביל הנפש שלך
שעכשיו היא גם פגועה מהמלחמה שיצאה מזה,
כאילו שלא מספיק הדבר הראשוןןןן -
אז למה את לא עושה את זה? למה עד המוות?
הרי אני יודעת כבר יותר טוב מזה!

אבל נו אני יודעת למה
פה זה נגע בדבר הכי כואב בעולמות בשבילי
"גוף הכאב" שלי הגיב בעוצמה אדירההה
של הוריקן שזה באמת מתוך כאב טהור ואמיתי
וכאילוווו "מוצדק" יותר (במרכאות כפולות)
אבל האגו כשהאגו נכנס
מעוצמתתתתת הפגיעה,
פה התחילה הבעיה השנייה שנהייתה מזה.
ואז אמרו לי- את מנותקת מהחיים
ומהעולם.
שמעתי את זה ובא לי למות מצער.
על עצמי.
לא מאמינה שהגעתי למצב כזה
שאני בעצם יצרתי.
ולא רואה איך ארד.


תגובות

הי שירת הים כאב לי לקרוא את התחושה הקשה שלך. אני שולחת חיבוק. נראה שאת מנתחת את המצב עם הרבה חכמה לצד הכאב. אנחנו כאן אם תרצי לשתף קצת יותר. כולנו נהיה בשבילך. :heart:

שירת-הים
18/01/20 9:17

ורד נשמה יפה.. תודההההה! מעריכה המון, זה לא מובן מאליו בשבילי..! :heart:

גלשן
20/01/20 16:59

בא לי להיכנס לך לראש ולבעוט את האגו החוצה! לחסל אותו במכות! כמו לבעוט בזאב שתוקף אותך ולשבוא לו את הצלעות עד שידדה לו משם פגוע ומושפל. ואז לשבת לידך, בזמן שאת מתבוססת בדמך, אבל רגועה, בטוחה בשקט שאני מרעיף עליך בהיותי שם לשמור שלא ישוב. לתת לך את השקט להבריא, לקום על רגליך והיות חדשה. לשכוח וללגלג העבר. לדעת שאני אהיה שם מעכשיו להזכיר לך שאין הוא חבר. הזאב... אל תפחדי ממנו, הוא לא שומר עליך, את יודעת את זה. הוא לא שווה יחס, הוא לא שווה את כאבייך, הוא לא נותן לך כלום. רק שקרים. אך אני לא יכול להיות להיכנס. תחשבי עלי אם זה מחזק אותך. קחי את ידי, התרוממי ובואי איתי לטיול חדש. ועזבי את הזאב שמוט שם מאחורייך - הוא לא שווה אפילו מבט. "הכל הבל הבלים" - אמר קהלת. חכם....

שירת-הים
20/01/20 17:16

ואוו גלשן איזה ציורי אתה..... קודם כל תודה...! אני אמנם לא בקטע של שבירת הצלעות והמכות והבעיטות אתה יודע.... אפילו כדימוי.... אבל הבנתי כמובן מה אתה אומר. וזאב דוקא חמווווד במציאות מאדדדד חחח... אבל האגו פחות.... והוא בטח לא שומר עליי אלא על עצמו כי הוא רוצה כמו כל יישות להמשיך להתקיים. אצלי הבעיה העיקרית זה 'גוף הכאב' העצום שמלא על גדותיו בכאב אמיתי וטהור, יום אחד אכתוב פה את הדברים ואספר... מה שבטוח זה מה שאמר החכם באדם... שזה מדהים. תודה שהזכרת לי את זה! :smile::heart:

שירת-הים
20/01/20 17:01

טוב אז ירדתייייי מהעץ! :smile: כלומר טרם עשיתי את הקפיצהההה מהעץ לקרקע- מה שאומר שאולי נכון יותר להגיד שירדתי כל הדרך הארוכה מצמרת העץ הגבוה, (ואני עוד קטנה אז בכלל) ואני בתחתית העץ ועכשיו רק צריכה להיות מספיק אמיצה בשביל לעשות את הקפיצונת הקטנטונת הסופית. שזה אגב הכי קשה לי! תודה גילה יקרה על כל מה שכתבת לי! וברוווור שאגו מחבל בכל חלקה טובה, על זה תמיד עבודתי, ועל גוף הכאב שלי. שכאן הבעיה, שזה על הדבר הכי הכי הכי הכי כואב אצלי. לכן הסתבכתי עם הכאב הזה באופן קשה ממש. ואז האגו יותרררר משמח להצטרף לחגיגת הכאב הזאת. איך הוא מת על הדברים האלה.. אבל האמת שנורא נורא קשה לי הדבר הזה. נורא. הרבה תודה גילה מעריכה ככ :heart:

גלשן
20/01/20 17:27

תודה לך שירת-ים. הזאב חיה יפה! יפייפיה. כזאת שאת רוצה לגדל בבית. אבל, הזאב היא חיית פרא שברגע שתחבקי אותה תתקוף אותך בפראות. בגלל זה השתמשתי בדימוי, אני מזכיר לעצמי שאת הזאב אני אוהב לראות מהצד, אבל יודע לא לתת לו להתקרב. אני השולט. הוא נשאר בנוף, יפה שכזה. האגו הוא כזה, "מגדיל" אותנו. את רוצה להתקרב ולחבק אותו שיהיה קרוב אלי. להרגיש את הפרווה שלו צמוד אליך, לקבל את האהבה שלו. ואז הוא תוקף. אני מניח שהעץ הגבוה מסוכן לך כמו שהזאב מסוכן לי. איזה כיף שאת מצליחה לרדת בחזרה :)

שירת-הים
21/01/20 14:15

כן מבינה אותך מאדדדד.. אצלי הפעם זה בא פשוט ממשהו הכי הכי כאוב לי בכל העולם לכן הגבתי ככה זה היה לגמרי לא רצוני תרתי משמע... לכן בכלל הגעתי לפורום זה היה באותם הימים.. תודה לך נשמה על כל מה שכתבת לי..! :heart:

שירת-הים
24/01/20 15:45

אה וירדתי. סופית. עכשיו רק נותר הכאב החשוף. וזה כואבבבב ככ. ושורףףףף. :cry:

טובה--את
27/01/20 15:06

:heart:

שירת-הים
27/01/20 15:23

דימה נשמה.... תודה קודם כל...! ואצלי זה לא היה עניין של קבלת החלטה.. ולא בחירה אפילו. זה הכל היה קשור (ועדיין) בכאב של הכאביםםםם כולם.. ולא פעלתי כך או אחרת זה פשוט שנותרתי פתאם עם הכאב לבדו. הכאב הנורא והאיום הזה.. בלי תוספת של כעס ופגיעה על זה- שזה כבר תוצאה של האגו. וזה פשוט קורה אצלי מעצמו כשסף הכאב הוא כבר כל כךךךךך גדול.... :heart:

שירת-הים
27/01/20 15:23

טובה-את :heart::heart::heart: