איש יקר, אני מפנה אותך לשיר שג'ק ידידי הוירטואלי הטוב, פירסם בפתיח של הפורום שלנו ( אני אשים את הלינק בקישור המתאים ). להבנתי השיר מדבר על ההבדל בין האמת האובייקטיבית ( אם יש כזו ) לבין הסובייקטיבית . השיר קצר אבל יש בו עומק אינסופי ולכן אתן לו את הכבוד ואצטט אותו גם פה - לא די בפתיחת חלון כדי לראות את השדות ואת הנהר. לא די לא להיות עיוור כדי לראות את העצים ואת הפרחים. צריך גם שלא תהיה לך שום פילוסופיה. מפילוסופיה אין עצים,יש רק אידאות. יש רק כל אחד מאיתנו, כעין מערה. יש רק חלון סגור, והעולם כולו בחוץ: וחלום על מה שאפשר לראות אם יפתח החלון: שלעולם איננו מה שנראה בהיפתח החלון. וחזרה לשאלתך - האם כל רגש שפועם בתוכנו, ומעל הכל האהבה, הנשגבת שברגשות, הוא אובייקטיבי או סובייקטיבי. האם טוב הלב של מושא אהבתי הוא טוב לב אבסולוטי או שהוא טוב לב בעיני בלבד. בעולם של פייק-ניוז אני אשאיר כמובן את אמונתי לעצמי ולא אשתף בה אבל אין ספק שפגיעה מוחית שגורמת לפגיעה נפשית היא מעין מעבדת רגשות לעצם העניין. קראתי את הפוסט והאמת שרק עכשיו חשבתי לעומקו - תודה לך איש יקר

ופה נעוץ ההבדל בין אהבת הבגלל ואהבת הלמרות, שם חל מירב הבילבול, כשאוהבים בגלל משהו אז באמת ברגע שהמשהו הזה משתנה,משתנה גם האהבה. מי שאוהב בגלל לא ישאר למרות... חוצמיזה לא בכל פעם שאומרים " אני אוהב/ת" מתכוונים לאותו דבר, למשל אני אוהב פלאפל ואני אוהב את הבן שלי, זה אותו הפועל אבל ממש לא אותה הכוונה,מן הסתם.