הלוואי שתמיד היה סיבה מוצדקת לחרדה. לפעמים - זה פשוט מגיע פיזיולוגי, גנטיקה, קצר במוח, מחסור בהורמונים, הכל יכול להיות.

כל אחד אחרת.. לפעמים לוקחים כדור , לפעמים מדברים עם חבר.ה, יוצאים לרוץ, הולכים לישון, בוכים עד שאיכשהוא עובר, חושבים למה זה בא עכשיו, בונים משהו, כותבים על זה... ונושמים עמוק כי זה עובר, גם אם יקח עוד יומיים - אבל יעבור.

אני גם הרגשתי דכאון נוראי וחרדה למרות שלקחתי תרופות.מה עשיתי? ניטרלתי מעצמי את כל התרופות .לקח לי תקופה של גמילה לא קלה.ואז חזרתי לעצמי. ללא חרדה ודכאון.יכול להיות שהתרופות לא משפיעות עליך טוב.

זאת עצה שמתאימה לך :-) , אישית בלי הציפרלקס- לא הייתי יוצאת מזה (או: לא הייתי מתמודדת כמו בלי , או שהיה לוקח הרבה יותר זמן) לא רואה פסול בלקחת תרופות במינון הנכון ובאחריות