להבנתי לא רק שזה לא אתי,זה פשע מקצועי מה שהוא עושה,יש בהתנהגות שלו גועל נפש נצלני וכוחניות שאין לי דרך לתאר במילים.

יקירה, אני מבינה ממש את הצורך שלך לדבר ולקבל עזרה ואת החיפוש הזה אחרי מישהו שיהיה שם בשבילך יכיל ויאהב בלי תנאי . מבינה אותך מאד. רק חושבת שיש בך המון בלי אף אחד. ממה שכתבת נראה שיש בך המון כנות ומודעות עצמית,הרבה היגיון ויכולת להודות בטעות,את נשמעת בן אדם מדהים! ממישהי שהייתה במקומות כאלה אני ממליצה לך מלב אוהב לשחרר חיימשלי. פשוט לשחרר. להחליט שאת היחידה שתעזור לעצמך כי אני יגלה לך משהו...מניסיון שלי. לא משנה לאיזה מצב תגיעי גם למקומות הנמוכים ביותר שאדם יכול להגיע את תגלי שאת לבד עם עצמך.גם האנשים שהכי אוהבים אותך בעולם הם עם עצמם. כולנו שורדים וכולנו מנסים לעשות מה שיכולים בגבול היכולת שלנו. אבל בסוף אם אין אני לי מי לי. זה הכי עצוב בעולם.אבל אם יום אחד תביני את זה,זה יכאב לך מאד,מאד מאד.אבל אחרי שבוע הכאב ירגע ואת ורק את תרימי את עצמך ותנסי לעזור לעצמך בכוחות שיש לך.ויש לך המון. הפסיכולים למינהם שילכו לקיבינימט( סליחה על הביטוי)רוצים לעזור-בבקשה. לא מעוניינים - לא צריך. את תסדרי אני בטוחה. תזכרי שזה בידיים שלך. ואין ניסיון לבן אדם שאינו יכול לעמוד בו. זה קשה ,קשה מאד.על גהול הבלתי אפשרי.אבל את תצליחי. ותצליחי בזכות עצמך. אני מציעה לך לנסות להשקיע קצת בקשרים עם חברות ,ידידים ,ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים עם קרובי משפחה אם מתאים ותתמלאי בדברים אמיתיים ומספקים שיעזרו לך באמת. יודעת שקשה מאד מאד. אבל בטוחה שאם תרצי מאד ,תצליחי. הייתי שם יקירה... עדיין בתהליך אבל במקום אחר לגמריי. חיבוק.

אני כל כך מבינה אותך. יוצא לי הלב אלייך. יודעת מה את מרגישה.... אבל רק ממה שכתבת רואים שיש בך כוחות. אני יודעת שקשה לך לקבל את זה. ויודעת שאת צריכה עזרה.מעירה את זה ואת צודקת. לפעמים באמת צריך עזרה.ואנחנו לא מצליחים לעזור לעצמינו. אבל כרגע (ותמיד)את תשארי עם עצמך. בואי נשים רגע את הסיפור עם נפסיכולים בצד. מחר אם תרצי תעדכני איך את ואם יותר רגוע. רק עד הבוקר שימי את זה בצד. תזמיני לך טייק אווי ,משהו שאת אוהבת מאד.תתפנקי לך ים איזה אוכל טעים. תנסי להתנתק לראות איזה סרט טוב. לעשות אמבטיה חמה,מוזיקה טובה... יודעת שאת לא מסוגלת לשמוע את זה ואין לך כח להרים את עצמך. אבל את היחידה שיכולה לעזור לעצמך. תלחמי בציפורניים בשבילך תעשי לך משהו טוב. רק ללילה .מחר בבוקר יהיה יותר טוב ואשמח לשמוע מה קורה איתך. פליז תעזרי לעצמך. פליז.❤

מצטער מאוד לשמוע על התלאות והכאב.. שאלתי פסיכולוגית שאני מכיר, והיא אמרה שיש בהסתדרות הפסיכולוגים ה.פ.י מחלקה משפטית שאפשר לנסות לקבל שם תשובות על בעיות אתיות או משפטיות.. ושמעבר לזה יש את משרד הבריאות, שאפשר גם שם לברר איפה להתלונן.. אני שמעתי על אנשים שפנו לפסיכיאטר המחוזי, והוא הפנה אותם לטיפול המתאים.. אולי מגיעים אליו דרך התחנות לבריאות הנפש.. פעמים מספר נראה היה שטיפול יעיל ל ocd נמצא בשיטה פסיכולוגית לארגון מחשבות ורגשות בשם cbt.. אני מעבר לזה לא מומחה ורק רציתי להגיד שאת נוגעת בלבי.. ואני מאחל לך למצוא טיפול שיביא אותך לשלווה..

אם החזקת מעמד בלי השיחות איתו כל כך הרבה זמן, את יכולה (ועדיף לך) בלעדיו. תפסיקי לבוא אליו. חכי כמה חודשים ואז תיפני למטפל חדש, וכשמבקשים לדבר איתו, תגידי שזה לא מתאים לך. שהקשר ביניכם עלה על שרטון, ושאת רוצה להתחיל מחדש.

לא חייבים לספק תשובה על כל שאלה של פסיכולוג חדש. אם הפסיכולוג שואל "אצל כמה מטפלים היית" את יכולה פשוט להגיד שכרגע את לא רוצה לדבר על זה. כשתכירו ותתקרבו תדברו על זה.

אין1 אהובה. מה שלומך? איך את איזו טלטלה, כמה לחצים, ערעור של הבטחון, זה לא נגמר... אני לא יודעת מאיפה להתחיל. בואי נתחיל מפה: 1. את עוזבת אותו ברגע זה. פשוט, תחליטי (אם את רוצה) שהוא לא פסיכולוג שלך וסיימת איתו את ההתקשרות. בהנחה שמה שקושר אותך אליו זה לא הרגש והתלות, ועליהם תצליחי להתגבר, אין לך שום צורך לחכות לשום אישור ממנו, או החלטה. למה הבחירה שלו ולא שלך? אין מי שהכריח אותך להיות מטופלת אצלו. אין איך ואין סיבה. ברגע שאת כבר לא מטופלת, אין שום בעיה של אתיקה... 2. אני בשוק שהחוצפן הזה העיז להשתמש במילה אתיקה, לא שמעתי בחיי על פסכולוג אתי פחות ממנו. גם אם הוא לא רשע בכוונה, ובאמת נתקשה להתמודד עם האתגרים שאת מציבה (כדברייך) חלק מהענין בלהיות פסיכולוג הוא לא להיות מושפע מהרגשות הטבעיים והדחפים וההתנהגותיות המתבקשות. אתה צריך להיות ניטרלי, מוכן לווסת ללמד, להקים חומה בינך ובין המטופל, זה דרך מדרישות התפקיד. אף אחד לא הכריח אותו להיות פסיכולוג שעובד עם OCD זה עוד לפני הזכרתי את הזוועות של העברת וקבלת מידע עלייך בלי וויתור סודיות חתום על ידך, ענישה ע"י הקפאת טיפול, חוסר זמינות לא סביר ותיעתוע מתמשך. 3. את מודעת לזה שהוא סוחט אותך, כן? אם תלכי ואם תפרסמי ואני אגיד לו, ואהרוס לך שם... לא נכנעים לסחיטה - אחרת היא לא נגמרת! הוא איש רע, מרושע, שפל ופושע. בעיניי. וגם את קשורה אליו רגשית זה בטח קשה בלי אלף. אל תהיי עם זה לבד, תתלונני פה https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/HQD/Pages/psychology_complaint.aspx הם יהיו חייבים לבדוק את זה, לא משנה מה שלחת בעבר. 4. אולי זה יפתיע אותך. לדעתי כדאי לך לשנות כיוון, ולהכנס לטיפול במערכת הציבורית - בתי חולים, קופות חולים, מכונים שונים. מטפל בשירות הציבורי לא יכול: *לסנן אותך. חייב להיות זמין לך (במידה), במייל של המכון. *להחליט על שינוי לוח טיפולים לפי הלך רוחו *ליצור קשר עם גורם כל שהוא בלי וויתור על סודיות (לכולם אסור, אבל הוא ממש לא יכול בתנאי תעסוקה שלו) *להיות לא מתואם לקושי איתו את מתמודדת - השיבוץ נקבע ע"י האחראיים לפי התמחות של כל אחד. כמו כן, יש הדרכה ופיקוח, חשוב מאוד. *לסיים טיפול באופן שרירותי. אוהבתותך, תעדכני מה קורה (אפילו בפרטי) דואגת לך ורותחת על הבמאדם הזה כמו שמזמן לא רתחתי על מישהו.

הוא גורם לי להרגיש שאני לא נורמלית וכל מה שהם עושים זה אתי לגמרי. מעבר להיותי "לא נורמלית" קשה לי שלא להרגיש שמשהו כאן ממש לא בסדר. למה אני צריכה לתת כוכב אחד בביקורת בגוגל כדי לגרום לו ליצור איתי קשר מיד ולאיים עליי? כי אין לי דרך אחרת לגרום לו ליצור קשר? מי את מכירה באזור ירושלים?

הדבר הכי עצוב.. שזו לא הפעם הראשונה שפוגעים בי ככה, ואני עדיין נקשרת מחדש. אני לא אספר מה הפסיכיאטר עשה לי, ומה הפסיכולוג הראשון עשה לי, שגרם לי להתאהב.. והכריח אותי ליצור קשר כל יום, ולהתכתב במייל בלי סוף.. עד שהוא צרח עליי שאני לא מפסיקה כבר לכתוב לו. ועזב בבת אחת. לא לפני שהתראתי בפניו מלא פעמים שאני מפחדת מהתלות הזו שנוצרה בו. והוא אמר לי שזה בסדר, זה טבעי! ושהוא בחיים לא יעזוב. הוא עזב בבת אחת.. אני לא יכולה לתאר מה עברתי. והנה זה שוב קורה. והפסיכיאטר הזה.. בקצרה.. פשוט נורא ואיום. מהרגע הראשון הוא אמר לי :"למה אני?? לכי למישהו אחר!" מהרגע הראשון נתן לי הרגשה שהוא שונא אותי. כי אני כותבת הרבה. והחליף לי כדור כל שבועיים. בקושי הייתי אצלו חודשיים שלושה, ואז הוא צעק עליי פעם אחת שכלום לא עוזר לי. ושאין טעם. מאז עברה כבר יותר משנה? וזה לא עובר לי. ואני לא מפסיקה לקוות לחזור אליו. ולבכות, ולהתחנן. ואף אחד לא עונה לי. לא יודעת למה אני בן אדם כזה דפוק, שלא יכולה להגיד: "לעזאזל עם כולם" ולהמשיך הלאה. אני לא מסוגלת לשנוא אף אחד. בחיים לא אתעלם ככה מבן אדם. אני לא מבינה את האנשים האלה. זה פשוט נורא

"הוא אמר לי ש"זה לא אתי" לתת לאחרים לטפל בי. כי "פשוט אי אפשר לטפל בי". כך הוא קבע, שאף אחד לא יכול לעזור לי" נשמע כמו שרלטן סטנדרטי , מה שאומר לחפש פסיכולוג אחר. תמיד יהיו כאלה, מה שנותר לנו זה להתרחק מהם.

אנחנו באמת איתך, לא שופטים אני מאחלת לך כוחות גדולים לעבור את הקשיים האלו שאת מתמודדת איתם נשמע כ"כ לא פשוט. אני בטוחה שהרבה יותר ממה שאת מצליחה לשתף אותנו אני גם ממליצה אולי לנסות פסיכולוגית... יש משהו יותר נעים באישה (בחוויה שלי האישית.. לא קביעה כללית) וגם באדם שהוא פסיכולוג ולא פסיכיאטר... תרגישי טוב ❤️