אדיסון היקר מבין לליבך על כל עוולות העולם ומצד שני אם נסתכל על כל העוולות אז פשוט נשתגע, ולכן בשלב הראשון והמיידי נדאג באמת לרווחה האישית שלנו. אני שמח שהמשפחה הגרעינית תומכת. שתף אותם ותן להם לעזור לך. אנחנו גם פה וגם בצ'אט תוכל לשתף עם מתנדב/מתנדבת יקרים. באהבה גדולה יאיר

היי אדיסון שינה טרופה מעצבים זאת באמת לא שינה והעצבים שלא מפסיקים לרבוץ מתדלקים את הכעס הזה הכ ע ס הזה הזעם על מה שעשו הוא מוצדק אבל כנראה גם דורש את האנרגיה שלו אם הוא תורם לך ומקדם אותך (בהחלט יש מקרים כאלה) אז תמשיך איתו אם הוא מעכב אותך אז אולי תראה איך אפשר לשחרר אותו כדי שהאנרגיה שלך והקשב שלך יהיה בתהליך החדש שאתה מצפה לו אתה לבד אבל אתה בתהליך של שינוי שכל כך חיכית לו,מעבר לעיר חדשה ועבודה חדשה והזדמנויות חדשות. והנה למרות שניכוות קשות ואתה לא סומך על אף אחד ,שזה בפני עצמו קשה,המשפחה שלך סומכת עליך והיא נקו' אור בוהק יפה ומקסימה אני מקווה שהמעבר לעיר החדשה והעבודה וההזדמנויות להכיר אנשים חדשים יהיו חוויות טובות עבורך זה מרגש אדיסון היקר זה מעורר תקווה שאתה ממציא את עצמך מחדש במיוחד כשאתה יוצא מאיזור הנוחות שלך ומוצא הכח להעז בהצלחה

מבין אותך וחווה כמעט בדיוק את מה שאתה חווה.
שינוי הוא תמיד מפחיד, במיוחד יציאה מאיזור הנוחות. שאל את עצמך, למה בחרתי לעשות את השינוי? אולי כי הרגשת שאינך יכול להמשיך באותו מקום ובאותו מצב בו אתה נמצא? כך שאולי לא יכול להיות גרוע מזה.

סמוך על עצמך שיהיה בסדר, כי יהיה.

"אנחנו לא יכולים להיות מי שאנחנו רוצים, אם אנחנו נשארים מי שאנחנו עכשיו"

אתה אמיץ מאוד על הצעד הזה, לעבור לבד לעיר חדשה, עבודה חדשה וחיים חדשים.
אם התגברת על הפחד שלעשות צעד כזה גדול, אתה גם תתגבר על כל הפחדים שיגיעו בדרך.
בהצלחה!

הפחד הזה להתחיל לבד הוא בסדר וטבעי לכולם ,ואם לא היית פוחד קצת  אז היית צריך:)
כדאי לנסות לשלוט בו ,הוא מיועד להגן עליך כנראה אז תן לו את המקום שלו ולא שהוא ייתן לך מקום ולא יכתיב את צעדיך
ובמקום פחד תרשה אתה לו להיות "זהירות".
אתה יכול לדבר בטלפון /שיחת וידאו עם הבית יותר בהתחלה גם לחברה וגם להתייעץ למשל..תמיד יש לך איפה לנחות חזרה אז הפחד יכול לחפש עצמו:)
אתה נשמע כמי שעובר תהליך ואתה אמיץ,ונדרש לתהליך כח שנראה שאתה מגייס אותו יפה,כמו שאריק (תודה לך)אמר ,תסמוך על עצמך
תרשה לעצמך ותסמוך על עצמך

כתבת במודעות כנה שהכעס מעכב ומזיק לך,דימית אותו להגעה של רכבת אקספרס...
אני מזמין אותך להמשיך ולדמיין שלב אחורה ונסות לזהות הטריגרים האלה רגע לפני שהרכבת יוצאת מהתחנה
ופה כשאתה חושב מבחוץ על הסיטואציה תנסה כבר אז לעצור אותה ולהחליף דימוי
תחשוב בהתבוננות מבחוץ איזה רצון זה הכעס הזה משרת האם שליטה?האם אישור או שמא ביטחון או גם וגם
ואז כשאתה מזהה מה המטרה שלו תתבונן בו,תו לו המקום שלו ודמיין אותו חולף/עף ממך כמו בלון מלא הליום נמוג...
יש שלל טכניקות להרגעה עצמית שכדאי לבחון ולראות מה מתאים לך
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3646397,00.htmlיש כמובן הנשימות שגם תוכל לגגל ולראות
זיהוי הטריגר וטיפול מיידי בו אני מאמין שייסייעו לך להכיל סיטואציות כאלה
ועם כח הרצון הנפלא שלך זה אפשרי
בהצלחה