היום היה לי צו ראשון.
באתי עם טפסים וביקשתי לראות קב"ן.
אחרי משהו כמו שעה אמרו לי לעלות לחדר של הקב"ן והוא שאל אותי אם אני רוצה לשרת בצה"ל, אמרתי שלא.
הוא נתן לי טופס כדי להחתים את ההורים ולשלוח בחזרה באתר מתגייסים כדי שוועדה תוכל לדון אם לתת לי פטור או לא.
כפי שזה נראה כרגע, יתנו לי את הפטור. ראיתי ילדים אחרים שאמרו שיש להם דיכאון שלא נתנו להם לראות קבן, גם כאלו שבאו עם טפסים.
גם לי כשביקשתי בהתחלה אמרו שמביאים רק בפעם השנייה שבאים לבקו"ם למיונים, אבל לאחר שהראיתי להם את הטפסים הם ישר העבירו אותי לקב"ן, ככה שאני מאמין שיש סיכוי טוב מאוד שלא אשרת (למזלי).

אני לא חושב שאני מתאים לצה"ל עם הנטיות האובדניות שלי ועם כל הבעיות הנפשיות שמסביב, אני לא חושב שאני אהיה מסוגל לתרום כשאני לא אצליח להרים את עצמי בבוקר להגיע לבסיס. אני לא חושב שזה מעשה חכם לתת לי נשק חם.
אני כן חושב שצריך לשרת את המדינה כמו שרוב האנשים עושים לאחר בית הספר, ולכן אני אלך להתנדב או לעשות שירות לאומי אחרי שאקבל טיפול.