התאהבתי במישהו אסור חוקית מהעבודה, רוב השירים שכתבתי מוקדשים לו וזה אחד מהם:

"אתה חסר לי, ליבי מתגעגע אליך, כמהה אליך. לא מבין למה אתה לא כאן. עברו שנים ולא מצליחה למחוק אותך מהלב. למה אהבה נכזבת כל כך כואבת? שואלת את עצמי אם יבוא יום וכבר לא אזכר בך, ולא תהיה בליבי, בחיים לא הרגשתי ככה כמו שאני מרגישה כלפיך. ואני לא מצליחה להתנתק ממך, לא יודעת מה איתך, אני רק יודעת שנכנסת עמוק לליבי. מתגעגעת אליך, ורוצה אותך, הלב לא מבין שזה אסור, הוא לא מבין שזה חסר תועלת, לשווא. זה כואב, כן. כמו שבחיים לא כאב לי."

אני אוהבת לכתוב. אני רוצה ללמוד כתיבה יוצרת. אומרים שאני מתנסחת טוב בכתיבה. המתאמת טיפול שלי לא קראה עדיין את השירים שלי, רק כמה מדריכים. מחר ערב חג, לא יודעת אם תבוא מחר, אמור להיות לנו פגישה אילולא היה ערב חג. רוצה להראות לאנשים שמבינים ומומחים בספרות על מה שהתחלתי לכתוב ספר, הראיתי לחברה שלי רק והיא התלהבה. יש לי הרבה מה לכתוב בספר. אבל לא יודעת איך. האהבה הנכזבת שלי נותנת לי השראה לכתוב שירים גם אם הם כואבים, אני מחפשת אוצר מילים רחב ולא תמיד מוצאת, אני מדברת בשפה נעימה לאוזן, בלי קללות וגסויות. גם לא אוהבת אנשים שמשתמשים בשפה רדודה. אני גם מתנסחת בכתיבה בשפה רהוטה יותר. אני רוצה להכיר עולם עשיר של מילים גבוהות, זה יכול לתרום לשירה וכתיבת ספרים. אני זוכרת שבתיכון אהבתי את המקצוע לשון והיה לי ציון גבוה בבגרות. חיבור היה לי קשה למרות שבבגרות היה לי עובר. לפני שעברתי להוסטל לא היו לי תחביבים ודברים שאהבתי לעשות או לא מצאתי כשרונות שהיו לי. בגלל זה היה לי קשה לצאת לעבודה אחרי התיכון, הצבא לא גייס אותי מסיבות בריאותיות. גם לא יצאתי מהבית. נסעתי רק לטיול משפחתי לארגנטינה, ואחרי זה נסעתי עם קרובי משפחה לאילת. דווקא נהנתי . אחרי זה שנסעתי שוב לאילת עם המשפחה הגרעינית, כבר לא הרגשתי טוב נפשית. סבלתי והמשפחה שלי גם סבלה מהשגעונות והחרדות שלי. משם לאשפוז פסיכיאטרי הדרך הייתה קצרה. ולמרות שכנראה סבלתי מבעיות נפשיות עוד מהתיכון(כנראה דיכאון וחרדות שהובילו לחוסר תיאבון) הצלחתי לעשות בגרות מלאה ולסיים 12 שנות לימוד. סבלתי מליקויי למידה וקיבלתי זכאות להקלות בבחינות בגרות. גיאומטריה לא היה צד החזק שלי, אנגלית איכשהו הצלחתי 3 יחידות, גם הייתי רואה בעבר אופרת סבון. יש לי קליטת שפות טובים. הצלחתי ללמוד ספרדית שוטף מצפייה בטלנובלות. התאהבתי בשפה הזאת. גם יודעת לקרוא בספרדית. אם הייתי ככה באנגלית אולי הייתי מציעה את עצמי לעבוד בבית מלון בקבלה. בנתניה יש הרבה בתי מלון. אנגלית אבל הכי חשוב, ואני יודעת רק בסיס. אף פעם לא הלך לי באנגלית בבית הספר היטב, איכשהו הצלחתי לעשות בגרות. אבל זה היה ממזמן. אבל כן נשמע לי אחלה עבודה לעבוד בבית מלון בקבלה. אולי יום אחד יתחשק לי לחזור ללמוד ולחזק את האנגלית שלי.