צה צה יקר, אתה מתאר מערכת יחסים שיש בה אלימות רגשית מתמשכת. ואינני מאשימה כמובן את אשתך שכן המחשבות האלו באות מתוך חולי. יחד עם זאת נשמע שלאורך זמן היית נתון בסטרס עצום תוך מאבק להוכיח את חפותך על לא עוול בכפך. תיאור מערכת היחסים הזאת בפני עצמה היא בהחלט טריגר לפיתוח חרדה/ דיכאון. זוגיות כאשר היא קיימת מהווה משאב חוזק גדול וכאשר היא מלווה בסטרס האשמות ומאבקים היא נותנת את אותותיה בנפשו של האדם. 

אני מציעה לך לפנות לטיפול מעבר לטיפול התרופתי כדי שתוכל גם לעבד את מה שעברת או עדיין עובר וגם כדי לפתח אסטרטגיה פנימית יעילה להתמודדות . מה דעתך?

ממליצה בחום על טיפול פסיכולוגי איכותי, על מנת לשפר איכות חיים.

הכדורים אינם פותרים את הבעיה אלא מקלים על התסמינים

מעניין.

כי שמעתי כבר משניים שבגלל סטרס גבוה וירידה פתאומית נופלים לדיכאון.

1.אחד אסף צדקה להכנסת כלה אמיתית והשתדל בכל מיני עניינים שהחתונה תהיה טובה ומייד אחרי החתונה נפל.

2. הרב יגאל כהן סיפר זאת על הבר צווה של הבן שלו שמייד אחרי הבר מצווה נפל לדיכאון.

עליי אני מסביר שכנראה לא במודע נפלתי כיוון שהייתי עסוק בה הרבה ופתאום עם הכדורים שלקחה הכל הסתיים

כן זה בהחלט נכון, 

לפעמים כשמגיעה הרגיעה, הנפש מבקשת את שלה, את מה שהיה חסר לה, 

 כי במשך הזמן כשהיית מגויס  לאשתך לא היתה לך פניות להקשיב לנפש שלך

הייתי הרבה עם עצמי כל תקופה כשהיתה מטופלת בכדורים בערך תקופות של שנתיים שלוש כל תקופה והעצמתי את עצמי.

אם כבר את מתכוונת שלא היה לי זמן להעצמה אישית.

כי במשך התקופות הנל היתה לי העצמה אישית טובה וממילא כל השאר היה כאין.

אבל בסצנה האחרונה שהיתה כחצי שנה שמה שכחתי כבר מעצמי וכל מה שרציתי זה להרגיע אותה ממילא כשזה נרגע הרגשתי שאין לי כלום בנפש

אני רוצה להסביר לך משהו, כמעט לכל בן אדם יש רגעים של עליות ומורדות, לפעמים זה מהאשה לפעמים מהילדים לפעמים מהפרנסה ולפעמים סתם יש דאון, הדרך לצאת מזה זה פשוט להיות עסוק בדברים חיוביים ולהסתכל על הדברים הטובים שיש לנו, אולי כדאי שבזמנים טובים תכתוב לעצמך מה גורם לך להיות מאושר, תמלא סעיפים של אושר ותניח את הדף בארנק, כך בכל פעם שתהיה בדאון תסתכל ותזכר במה שגורם לך להרגיש טוב יותר.

בהצלחה

אני כבר מאושר.

עסוק מכאן עד השמים.

הציפרלקס עושה את זה טוב.

כמובן הכל בסייעתא דשמייא.

רק שתמיד חשבתי שיבוא יום ואחקור ממה נבע הדיכאון,

ולכן באתי עם הפוסט הזה.