מנהלי קהילה

יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)

אלון - ער״ן
אלון מער״ן
מנסה לתת מבט אחר

ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן
וכבר כמעט נגמלתי מלחלום
אבל את באת לי פתאום".

מאצ'ה - מתנדבת ער"ן
גרה בארה"ב כבר הרבה שנים... אוהבת לצייר, להקשיב למוזיקה ישראלית, ולשנו''ץ. עונה לפוסטים מאוחר בלילה...

נמרוד - מתנדב ער"ן
"גם בדרך מלאה באתגרים, כל צעד קדימה הוא הצלחה. היו סבלניים, האמינו בעצמכם – והטוב עוד לפניכם."
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתאנטי קליימקס - עצות?...
אנטי קליימקס - עצות?...
31/10/24 14:21
4 תגובות
היה ערב שיא אתמול בעבודה
מרגש משמח הייתי במיטבי
השוקעת החרדתית הדכאונית נעלמה כלא קיימת
הייתי חברותית, מאירת פנים, אור נדלק בי וזהר.
והיום
רוצה לבכות
שוב בנפילה.
וצריכה לתפקד וקשה לי.
מה הנפילה? מתארת לעצמי. נופלת לבדידות התהןמית שזאת כאילו לא הייתי אני אתמול, אני שוב הילדה העזובה שאמא לא אהבה , זה אנדרסטיינטמנט, שאמא רצתה שאמות.
איך אני מעזה לפרוח?
ואיך לא מזהים עלי שאני ילדת סמרטוטים שגוועת בחוץ בחושך, שאימא נטשה?...
יש לכם עצה
איך להשאיר את זאת של אתמול בתוכי?
איך לא להניח לכאב ולעזובה לנצח?
תודה
שרי מתנדבת ער"ן
שאלת השאלות... מבינה שיש לך עליות וירידות דרמטיות במצב הרוח, באנרגיות וביכולת התפקוד.
זה נשמע כמו משהו שטיפול תרופתי יכול לעזור, אבל הבנתי שאת לא מעוניינת, שהיה לך ניסיון לא טוב?
יש כל מיני דברים שיכולים לשפר, שאת בוודאי מכירה, כמו מדיטציה, מיינדפולנס, פעילות גופנית, וכדומה, אבל אם הנפילה היא חדה, לא תמיד אפשר להיעזר רק בפעילויות כאלו.
מופידורה
תודה שרי. כמובן שלא התכוונתי לכדורים וכאלה, אלא לגישה, למשהו שלהגיד לי, לשתי הדמויות שאני, להיות המגשרת והמתווכת בין שתיהן, המתרגמת והסייעת של שתיהן,... בכל מקרה, בינתיים המצוקה נרגעה ואני יותר מכילה את ההצלחה של אתמול. מסכימה יותר שאני טובה ואימא שלי לא צדקה כשראתה בי כל רע. !!!!
ענת- מתנדבת ער"ן
את מקסימה מופידורה, את מצליחה להגיע לתובנות ממש עמוקות. ממש מרגשת
אני חושבת שהילדה הזאת חזקה ומדהימה ומצליחה להמריא לגבהים, יודעת להעזר ולפרגן לעצמה וגם יודעת להביט באומץ על העבר, להסתכל לכאב בעיניים וגם להצליח לקבל ולמנף אותו.
מופידורה לא במקרה האור דלק בך וזהר. רואים אותו בכתיבה שלך גם ברגעים הקשים. הוא מאיר למרחקים 💫
מופידורה
תודה רבה רבה ענת. ריגשת.