מנהלי קהילה
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מובילי קהילה
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון מער״ן
מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן
וכבר כמעט נגמלתי מלחלום
אבל את באת לי פתאום".
מאצ'ה - מתנדבת ער"ן
גרה בארה"ב כבר הרבה שנים... אוהבת לצייר, להקשיב למוזיקה ישראלית, ולשנו''ץ. עונה לפוסטים מאוחר בלילה...
נמרוד - מתנדב ער"ן
"גם בדרך מלאה באתגרים, כל צעד קדימה הוא הצלחה. היו סבלניים, האמינו בעצמכם – והטוב עוד לפניכם."
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתהסיפור שלך חשוב! אנו מזמינים אותך לשתף את המסע שלך, התובנות שלך והדרכים שמצאת להתמודד עם המחלה
הסיפור שלך חשוב! אנו מזמינים אותך לשתף את המסע שלך, התובנות שלך והדרכים שמצאת להתמודד עם המחלה
05/05/25 16:21
14 תגובות
רונית 24
אני כל הזמן בחשש שיחשבו שאני מתלוננת וכזאת ממורמרת .
בגלל קשר עם מישהי שאמרה שאני כל החיים מתלוננת וכאלה ובכלל לא נפגשתי איתה בחיים .
וגם פה אני מפחדת שיחשבו שאני כזאת
למרות שזה המקום היחידי שאני יכולה לפרוק את הכאב .
יש בי המון צדדים אני מורכבת אשיות עגולה .
אנשים שואלים ואז בגלל שבסך הכל כל חיי סבלתי אין כל כך טוב לספר
זה כמו שתקראו ספר טרגי לא היו שם הרבה דברים טובים
רק נקווה שזה ישתפר והיו דברים טובים וסוף טוב .
מופידורה
אני ככ מבינה ומזדהה.. לפחות פה תפרקי בלי לחשוש משיפוט. והאמת, שאולי גם בחוץ אפשר להגיד שהיו חיים קשים..וזה העבר?.. זה מה שאני עושה לאחרונה. ביחד עם זה שאני מנסה לחייך ולראות את הטוב.. אבל לא להתכחש ולא להחביא ולא להסתיר... זאת החההתנסות שלי
אן3
עצוב לי לשמוע שככה היא אמרה לך. זה בעיני חוסר הכלה למי שאת. מותר לך להרגיש וגם לספר את הקשיים שעברו עלייך, ככה את משחררת את המשקעים. תמשיכי לשתף, זו מטרת הקבוצה. ומאחלת לך שדברים טובים וחוויות טובות יגיעו אלייך בשפע.
מוריה ה
בס"ד
הכי קשה שאתה מבין שיכול להיות טוב אם רק תפנה להקב"ה ,לספוג כאב, זלזול ועדיין לפנות אליו
ברגעים החשוכים לזעוק את הנשמה ולהאמין שהוא לא כועס
לדעת שיש אם מי לדבר גם אם פוגעים בעצמינו כל עוד לא נגמר הסיפור אפשר להתחיל מחדש
זה עניין של החלטה אם לבחור בטוב
עכשיו נמצאת בתוך תהום הכי קל לעודד אחרים
מופידורה
אומרים שלפעמים אלוהים מדבר או עזור דרך אנשים. אולי תשתפיאותנו כאן יותר?... מחזיקה אצבעות שתרגישי יותר טוב. אולי את כבר מרגישה יותר טוב. רואה שכתבת אתמול. הלוואי
רונית 24
החטופה שלעבר קיבלה רמזים האם אתם מקבלים רמזים ?
עינת20
אני בתקופה האחרונה מתמודדת עם הרבה התקפי זעם מטורפים
עכשיו נרגעתי אחרי אחד, שבמהלכו רק רציתי להרוס, לשבור , להרביץ לכל דבר בצורה קיצונית
מפחדת לאבד יותר מדי שליטה, ומצד שני מתאפקת לא להתסמר לאיבוד השליטה ולהרס
לא יודעת מה אני מבקשת פה בדיוק אך מוזמנים להגיב
גווני
התקפי זעם יכולים להיות תוצאה של כאב שלא מבטאים אותו.
פיניקס57
מבינה אותך. בעיני פחד יכול להיות כלי מגן. נשמע לי שאת מצליחה להתאפק ולא לפרק את הזעם. אני לא תמיד מצליחה. אבל הפחד יכול גם לשתק. למנוע תפקוד מפחד להרוס. אם תרצי אשמח להמשיך לדון בנושא. חזקי ואמצי.
אן3
תודה ששיתפת בכנות את מה שעובר עלייך. אני רואה בזה אומץ וגבורה. בדיוק היום קיבלתי התקפות על התפרצות שהייתה לי, שהייתה כרוכה בהרמת קול, שזה דבר טבעי ומובן.
מותר לנו להרגיש הכל, מותר גם לפעמים לאבד שליטה, אנחנו אנושיים. אולי הריפוי מתחיל מלהסיר את האשמה על רגעים קשים שאנו חווים.
לגבי איך לבטא, אולי לקמט או לקרוע דף, אגרוף עם הכרית, משהו שככה יוציא ממך את האנרגיות שמבקשות לצאת בצורה יותר קלילה. אולי לצאת להליכה, ריצה, לרקוד בבית עם מוזיקה. כתיבה אינטואיטיבית. או מה שעולה בך באותו הרגע. חיבוק!
Alona.Zhuly
אני עברתי אונס וניצלו אותי לסטוצים .
חתכתי את עצמי הרבה והלכתי אחרי לפסיכיאטר ואמרתי לו .
וגם לפסיכולגית . אני הכי ענייה היה מלא אנשים על סמים אונס וניצול מיני בחברה החילונית אני אשמה שלא הייתי דתייה אז זה לא היה קורה לי כי כל גבר חילוני רצה רק לזיין ולברוח גם חילונים בח'ול מיניות רעילה ומסריח מסמים ,ואני לא הייתי דתייה ): .
הפסדתי
רונית 24
אני לא דתייה אבל יש ניצול גם בעולם הדתי
ואונס ואפילו טקסי אונס .
בכל מגזר יש אנשים רעים
את לא אשמה זה כמובן אבל תמיד להיזהר ולנסות להכיר את הבחור כמה שיותר .
יש בחורים טובים גם .
בכל המגזרים הדתי החילוני .
אנונימית77966
3 חודשים...
זה כבר בלתי נסבל
כן אני צוחקת מחייכת יוצאת
אבל מבפנים הלב קרוע
לא מרגישה מסוגלת להמשיך בחיים
משכנעים אותי לצאת לדייטים
לא בא לי שאמא שלי לא תכיר את הבן זוג שלי
שאני יתחתן ואמא לא תהיה בחתונה
והיא כל כך רצתה נכדים
היא בטוח היתה סבתא מדהימה
אין לי כוח!!!
אין לי כוח להיות האמא של הבית נמאס לי להיות הגדולה
קל להפיל עלי את האחריות,
לא בא לי לבשל לא בא לי לכבס לא בא לי לנקות
בא לי להיות ילדה שחוזרת הביתה ואמא מפנקת ומתענינת
זה קשה ברמות לחיות בלעדיה היא היתה הכוח והאור שלי בחיים
לא רוצה אנשים שיבואו לט רוצה חברים שיסתובבו כל היום לידי
בא לי רק את אמא וזהו!!!!
בא לי להגיד לה כמה אני אוהבת אותה כמה היא חסרה לי ולכולם
בא לי להיות ילדה של אמא
לא רוצה להיות אמא זה עוד לא צריך להיות התפקיד שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!
רונית 24
משתתפת בצערך