אחד הדברים שמאוד עוזרים לי בחצי שנה האחרונה זה כרית כובד.

שמיכות כובד וכריות כובד ידועות בהרגעה ובקרקוע, בעיקר למתמודדים עם פוסט טראומה, אבל מאמינה שלא רק.

אני עברתי טיפול כמה שבועות עם כריות כובד, והמטפל לימד אותי איך לעשות לבד בקלות ובזיל הזול(:

איך עשיתי?

קניתי 4 ק"ג אורז מלא (מלא, ולא רגיל, כי הוא מעוגל יותר ואין לו קצוות משוננים - שלא ידקור)

בבית פתחתי את שקיות האורז ושפכתי לתוך ציפית ישנה של כרית.

תפרתי ביד את קצה הכרית.

את זה הכנסתי לתוך ציפית נוספת (שאותה אפשר להחליף ולכבס)

~~~~~

[4 קג זאת כרית ארוכה. אני מניחה אותה מהלמעלה של בית החזה ועד שיפולי הבטן. אפשר כמובן להתחיל עם כרית קטנה יותר ולראות איך מרגישים]

בהצלחה למי שאולי יעשה(:

הטובים שלי

למרות ועם כל השיט!!!

ויש שיט.

ובכל זאת - הטובים:

1.פשוט ביטלתי הכול היום. הקשבתי לגוף ולנפש שלי. נחתי, התעצבתי, התדכאתי, התנמנמתי, אכלתי, הזמנתי לי ופל אמריקאי מושחת, צלצלתי לקו סיוע כדי לפרוקנ (ברור לי שאני בהלם), השהיתי החלטות (בין השאר עךל אירוע שהתבטל ואז אמרנו שנקיים בזום ואז שוב אין מלמה....אז כן לקיים או לא? מה הכוחות שלי? לאיזה זמן שיקום אני זקוקה?

2.הקשבתי לקצב הפנימי של הגוף והנפש שלי . אמרתי לעולם: סליחה. עם כל הכבוד אני לא מתכוונת לפעול בקצב המטורף והמתעתע שלך. ושכבתי לנוח בצד הדרך.

3.זה מוכיח את עצמו כי כבר אני יותר טוב קצת. קיבלתי ומשתדלת לקבל את עצמי כל פעם עם כל מה שאני ברגע הזה - גם חרדות.

4.את הביטולים עשיתי באופן עדין ומתחשב תוך בירור הדחיפות של הצד השני ושקיפות לגבי מצבי, הייתי מוכנה להיות פגיעה. פשוט אמרתי שאני חייבת רגע לעצור אחרי המלחמה הזאת. הם קיבלו את זה ממש בנדיבות, ואז גם פתאום מאוד פרגנו לי ואמרו לי כמה העבודה שאני עושה מיוחדת וטובה. אמרו לי מלים ממש מחממות לב.

5.טוב (ונורא, אבל גם טוב) שיש לי את הניסיון מהנגלה  הקודמת בחיפה ושאני יודעת כבר כל מיני דברים של התמודדות.

6.הייתי במפגש בודהיסטי שעשה לי ממש טוב בזום.

7.למרות כל הרגרסיה יש לי שני רעיונות מקצועיים חדשים. שמדליקים אותי. - להמשך. לא לרגע זה.

8. לא נלחמת בגלי מצב הרוח

9.החתולה החמודה

10.השליח שהביא לי את הוופל הבלגי היה נחמד וחייך. גם את זה אני מנסה לנצור.

תודה על האפשרות לחזור לקבוצה הבודיהיסטית, תודה שהיום במדיטציה המשותפת ראיתי איזו דרך עשיתי תודות למדיטציות היומיות הקטנות שלי, תודה למנחה הנהדרת, תודה שיש עכשיו מפגשי חירום, תודה שמחר אני בטיפול, תודה לשיחה עם או היום, תודה לקו עזרה ראשונה, תודה לאפשרות להרפות ולנוח, תודה לבינה המלאכותית, תודה ששקט היום, ועכשיו במיוחד - מלבד רחש המזגן, זמזום מרוחק אולי של צרצרים ורעשי מקלדת המחשב שכאני כותבת - אין קול, תודה שהיה לי מזג אויר נעים היום, תודה שאני מספיק יודעת כדי לאפשר לעצמי לנוח ולהתאושש לאטי (ולא בכוח ואז להתרסק), תודה שאני בריאה, תודה שיש הפסקת אש כמובן!!!! תודה למרחב כאן, למי שקורא.ת, לכל תגובה אם תהיה ושרי - לך כמובן!!!🌻