שלום לכולם,

אני בן 23, ומתמודד בימים אלו עם התלבטות מאוד קשה – האם לתרום כליה לאבא שלי, שסובל מאי ספיקת כליות ומטופל בדיאליזה שלוש פעמים בשבוע.

אנחנו כבר בשלב הבדיקות הסופיות – שלב ההתאמה והמפגש עם הוועדה הרפואית. הזמן אוזל ואני פשוט מרוסק מבפנים.

מצד אחד – הלב שלי אומר לי לתרום:

• הוא אבא שלי, אני אוהב אותו, והתרומה יכולה לשפר לו את איכות החיים בצורה משמעותית.
• אני צעיר ובריא, והרופאים אמרו שאני כנראה מתאים.
• קשה לי לחשוב עליו ממשיך בדיאליזה ולסבול – מרגיש לי שאני בורח מאחריות אם אגיד לא.

אבל מצד שני – יש לי חששות כבדים:

• הוא לא שומר על עצמו בכלל: אוכל אוכל רחוב כמעט כל יום, מתעלם מהמלצות תזונה, ואוכל דברים שאסור לו בתכלית האיסור.
• יש לו סוכרת, והוא פשוט הפסיק טיפול על דעת עצמו. טוען שאין לו בכלל סוכרת – מתכחש למציאות.
• קניות מיותרות – קנה ספה ב-3000 ש”ח שלא משתמש בה, וקורקינט חשמלי שהוא לא צריך.
• הוא לא לוקח אחריות כלכלית על הבית, למרות שהמשכורת שלו לא נפגעה.
• כשהערתי לו בעדינות – הוא כעס ואמר שאני “מעביר עליו ביקורת” וניתק ממני.
• אני מפחד שאם אתרום, הוא לא ישמור על הבריאות שלו – והתרומה תלך לאיבוד.

אני מרגיש תקוע.

לא רוצה לתת לו תקווה ואז להתחרט, אבל גם לא רוצה לחיות כל החיים עם תחושת אשם אם לא אתרום.

אני כותב פה כי אני באמת צריך עזרה – אולי מישהו עבר משהו דומה, אולי יש דרך לראות את זה אחרת.

כל תגובה תתקבל בברכה.

תודה רבה מראש ❤