מנהלי קהילה
מובילי קהילה
פרשת חוקת - סוד פרה אדומה
לָמָּה הַפָּרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲדֻמָּה?
אֵיךְ הִיא יְכוֹלָה לְטַהֵר טוּמְאָה?
לָמָּה פְּגִישָׁה עִם הַמָּוֶת מְטַמֵּאת?
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְטַהֵר – טֻמְאַת מֵת?
.
אָדֹם מְסַמֵּל דִּינִים,
הַדָּם נִשְׁפַּךְ – כְּשֶׁלֶּחוֹבָה אָנוּ דָּנִים.
בְּפָּרָה אֲדֻמָּה – סוֹדוֹת טְמוּנִים,
אֵיךְ אֶת שִׂיא הַדִּינִים – מְשַׁנִּים?
.
הָאֵשׁ מְחַטֵּאת – אַךְ גַּם שׂוֹרֶפֶת,
רְבָדִים עֲמֻקִּים – לְעִתִּים הִיא חוֹשֶׂפֶת.
וְאָז כְּשֶׁכֹּל מָה שֶׁנּוֹתַר מֵהַפָּרָה,
הוּא רַק אֶפְרָהּ.
שׁוֹפְכִים אוֹתוֹ אֶל הַמַּיִם,
שֶׁהֵם בִּטּוּי לְחֶסֶד מִשָּׁמַיִם.
אֶת הָאֵפֶר עִם הַמַּיִם – מַזִּים עַל הַטָּמֵא,
וּמַשֶּׁהוּ רוּחָנִי בּוֹ מִשְׁתַּנֶּה.
וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא טוֹבֵל בַּנָּהָר,
הוּא לְגַמְרֵי – נִטְהַר.
.
הַמָּוֶת הוּא טוּמְאָה,
שֶׁמַּהוּתָהּ הִיא אֲטִימָה.
מְקוֹר הַחַיִּים הוּא הַבּוֹרֵא,
וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַמָּוֶת מְטַמֵּא.
הֲרֵי גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה – הוּא גּוּפָהּ,
אָז אֵיךְ הָאֵפֶר וְהַמַּיִם – הֵם הַתְּרוּפָה?
.
הָאֵפֶר מְבַטֵּא אֶת הַמָּוֶת,
אֶת הָעֶצֶב, הַיֵּאוּשׁ – הַפְּרֵדָה הַכּוֹאֶבֶת.
כּוֹחַ הַחַיִּים – מִתְבַּטֵּא בְּמַיִם,
בִּלְעֲדֵיהֶם – אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת אֲפִלּוּ שְׁבוּעַיִם.
אַךְ מָה קוֹרֶה שֶׁמְּחַבְּרִים אֶת הַדִּין לְחֶסֶד?
כְּשֶׁהַמַּיִם מִתְמַזְּגִים עִם הָאֵפֶר.
זֶה צֵרוּף שֶׁמְּתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם,
וּמְטַהֵר וּמַבְרִיא אֶת הָאָדָם,
שֶׁמֵּבִין פִּתְאוֹם - שֶׁהָעוֹלָם מֻשְׁלָם.
.
כְּשֶׁהוּא קוֹלֵט – שֶׁהַיִּסּוּרִים הֵם כְּאֵבֵי גְּדִילָה,
שֶׁהוּא צָמַח כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה – מֵהַנְּפִילָה.
שֶׁהַמָּוֶת הוּא חֵלֶק זְמַנִּי מֵהָעֲלִילָה,
אַךְ הוּא זֶה – שֶׁמּוֹבִיל לִגְאֻלָּה.
.
וּפִתְאוֹם יֵשׁ חִבּוּר – לַהֲוָיָה,
לַהֹוֶה וּלְמָה שֶׁיִּהְיֶה – וְלֹא רַק לְמָה שֶׁהָיָה.
הָעֶצֶב מוֹפִיעַ בַּהַלְוָיָה,
אַךְ כְּשֶׁחַיִּים בְּתוֹדַעַת תְּחִיָּה,
מִשְׁתַּנָּה הַחֲוָיָה,
כִּי הִתְרַחֲבָה – זָוִית הָרְאִיָּה.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי – מִפָּרָה אֲדֻמָּה,
שֶׁהַטֻּמְאָה הִיא חֲסִימָה,
אַךְ הַפְּגִימָה יְכוֹלָה לַהֲפֹךְ לִתְקוּמָה,
אִם רַק מִסְתַּכְּלִים בְּמִשְׁקְפֵי הַנְּשָׁמָה,
מוֹבִילִים אֶת הַנֶּפֶשׁ לְשִׁקּוּמָהּ,
וְאָז מִתְגַּלָּה – הַמְּצִיאוּת הַשְּׁלֵמָה.
אינטרוספקטפובי
פירוש השיר: פרשת חוקת – סוד פרה אדומה.
.
השיר מתחיל במספר שאלות:
לָמָּה הַפָּרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲדֻמָּה?
אֵיךְ הִיא יְכוֹלָה לְטַהֵר טוּמְאָה?
לָמָּה פְּגִישָׁה עִם הַמָּוֶת מְטַמֵּאת?
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְטַהֵר – טֻמְאַת מֵת?
.
ואז השיר מסביר שהצבע האדום הוא סימן לדינים (קו שמאל) ולכן לדוגמה כשפוסקים דין לחובה וגוזרים מוות, נשפך דם שהוא אדום.
בפרה אדומה יש סודות גדולים שלא התגלו עד הסוף, אך יש דברים שאנו כן יודעים.
המצווה הזאת מלמדת אותנו איך להגיע ממידת הדין למידת הרחמים והחסד.
.
האש היא עוד סמל לדין, היא שורפת אך היא גם מחטאת.
זה כואב, אבל דווקא האש היא זו שמגלה פוטנציאל שיוצא לפועל.
לדוגמה כור המצרף מוציא מהזהב סיגים שנדבקו בו.
אחרי שהפרה נשחטת ונשרפת, כל מה שנשאר ממנה זה האפר.
התוצאה של דינים, מוות.
לוקחים את האפר הזה ומחברים אותו למים שהם מבטאים את כוח החיים (חסד) כי הם אלה שמאפשרים חיים בגוף האדם.
ואז נוצר שילוב מיוחד, של מוות שהתחבר לחיים, תחיה רוחנית.
את המים עם האפר מזים על הטמא מתים, וזה מה שמטהר אותו.
אך לאחר תהליך ההזיה (ביום השלישי והשביעי) הוא צריך לטבול במים לגמרי, ורק אחרי זה הוא טהור.
זאת אומרת, הוא צריך להיות מחובר לכוח החיים לחלוטין ואז הוא נטהר.
.
הסיבה לכך שהמוות הוא טומאה זה בגלל שהוא מבטא ניתוק מהבורא, ממקור החיים.
כשהגוף מתנתק ממקור החיים שלו, מהנשמה - ששואבת את החיות מהחיבור לאלוקים – הוא הופך להיות גופה, חתיכת בשר חסרת חיים.
הטומאה מלשון אטימה.
היא מבטאת ניתוק מהאלוקות.
והדבר שמבטא הכי הרבה ניתוק ממקור החיים – זה המוות.
לכן זו הטומאה הכי גדולה.
.
כשלוקחים את המוות ומחברים אותו שוב לחיים, כשמבינים שלהכל יש משמעות ושום דבר לא קורה סתם, כשמבינים שליסורים הייתה תכלית, אנו מחברים אותם שוב לחיים.
הם הופכים להיות שלב בתנועה קדימה לעבר המטרה.
המוות כבר לא נתפס כסוף – אלא כשלב מסוים שמקדם לעבר התיקון השלם.
וכשאדם חי בתודעה כזו, זה מרפא את הכאב שלו, זה עוזר לו להתמודד עם הקושי ולהפוך אותו למנוע לצמיחה.
ופתאום דווקא מהנפילה הוא מתעלה יותר, כי הוא מסתכל על הנפילה כשלב זמני ולא סופי, שיש לו משהו ללמוד משם – ולהתקדם הלאה, לגאולה.
.
ואז כשיש לאדם חיבור להוויה כולה ולא רק לחלק מסוים שבו הוא תקוע בצורה תודעתית, הוא חווה תחיה.
תחיית המתים בזעיר אנפין, בקטן.
כי הוא הרחיב את הפרספקטיבה ולא מסתכל רק על נקודה קטנה בתמונה – אלא על חלק הרבה יותר גדול ממנה.
.
השיר מסתיים בתהיה שאולי זה המסר העיקרי ממצוות פרה אדומה, שהיא בעצם מלמדת אותנו איך להפוך רגעי מוות לחיים, נפילה למנוע צמיחה על ידי הסתכלות הוליסטית ולא נקודתית.
וכשמסתכלים על החיים כך – מגלים את השלמות האלוקית שנחשפת בכל דבר ודבר.
.
מאחל לכולנו שנזכה להגיע לרמה תודעתית שכזו.
שבת שלום עם ישראל!