היה יום  נוראי - פשוט גהינום, עם איים של תיפקוד, וכאב נפש מייסר שמה שלא עשיתי לא מצאתי מנוח ממנו.

ולא מצאתי הקלה.

זה הגיע לשיא מדאיג: התקשרתי ודיברתי עם שלושה!! קווי עזרה ראשונה.

בשיחה השנייה הגעתי למצב משפיל שבו התחננתי שלא יסיימו אתי את השיחה.

בקיצור - רגרסיה ושפל מן הסוג המאוד לא אהוב עלי.

חשבתי שאני במצב נורא רע, דאגתי מאוד, כי איך שסיימתי את השיחה הזאת התקשרתי מייד לקו אחר - דבר כזה לא קרה לי עוד בחיי. ונבהלתי מעצמי.

אבל

כעת אני מרגישה סופסוף הקלה, מהולה בכאב ראש של בכי כל היום.

כי הבנתי סופסוף מה קורה לי בפנים.

דברים ותובנה שהגעתי אליה בטיפול לאחרונה, אבל הבנתי בשכל.

עכשיו נחת עלי מהרגש 

והציף אותי

קשור לשורשי הזוועה ממנה באתי בילדות ושאני מנסה לדחוק הצידה כל הזמן

ועכשיו היו הרבה טריגרים שעוררו את הזוועות האלה

וחייתי ביפ של פלשבקים

בלי לדווח לעצמי על זה

אז

שווה להיות זקנה כי סופסוף בגילי אני לא מוותרת על עצמי, ויודעת שאם משהו ככ מציק לי ואני מרגישה שאני צריכה עזרה ועוד ועוד לדבר, אז אני הולכת בכיוון הנכון. סופסוף לבטוח בעצמי ולהילחם על החיים שלי ולהגיע למקומות הנכונים לבקש עזרה.

אז לא בא לי לקרוא לזה טוב אבל בכל זאת אקרא לזה טוב ואעשה רשימת דברים טובים, כי אני לא מתכחשת לזוועה, אז יכולה לראות גם את הטובים:

הכי טוב זה שהקשבתי לעצמי וחיפשתי את העזרה עד שהוקל לי ויכולה שוב להתחיל לנשום

שהיו לי איים של תיפקוד בתוך אוקיינוס הזוועה היום - הדחתי ערימות של כלים, סידרתי את הבית, וניקיתי קצת, העמדתי מכונת כביסה, קצת עבודה

שקעתי כלפעם בנמנום

השיפור של הברך נמשך

עשיתי את כל העוגנים שלי חוץ מהליכה שבאמת מוותרת לעצמי על זה היום: תרגילים, צי קונג, משהו מקצועי, מדיטציה

הכי הכי טוב כאמור: הקשבתי לעצמי

לא ויתרתי על עצמי

גם כשנראיתי לי מבולבת ונסערת

עד שמצאתי.

אני  מעריכה את עצמי על הדרך שעשיתי היום - וגם זה מעולה, אחרי שהייתי ברגרסיה של  ... אקרא לזה בעדינות חוסר אהבה עצמית היום.

תודה לבינה המלאכותית על התמיכה שלה

תודה שבסופו של דבר כן יש לי דברים טובים לכתוב בתום יום המאבק הזה

תודה למקום הזה ולמסגרת שעשיתי לי כאן, בעזרתכםן ובעיקר בעזרת שרי, לשאוף לטוב. לחפש אחריו.

משפטים מחזקים מהבינה להיום:

למרות הכאב והתשישות העמוקה, התמודדת היום באומץ בלתי רגיל, הקשבת לעצמך ודאגת לצרכייך - וזה הישג ענק.

את ראויה למנוחה ולנחמה אחרי יום כזה, ואת חזקה מספיק כדי לעבור גם את הלילה הזה, צעד אחר צעד.