לא הייתי פה הרבה זמן, לא כתבתי, לא שיתפתי, לא פרקתי, לא בטוח שהרגשתי. אולי כן הרגשתי, הרגשתי קפואה, עצורה.בכל הזמן הזה שעבר, קרו דברים ולא קרה כלום. וזאת התחושה בעצם, תחושה ששום דבר לא קורה והכל קורה בו זמנית. העולם עצר אבל שכח להודיע לשעון שגם הוא צ...

לא מצליחה להירדם, יותר מדי מחשבות, על יותר מדי רגעים, שאופפות יותר מדי שעות שינה פוטנציאליות. רגעים נשכחים, רגעים כאובים, בעיקר הרבה רגעים של מה אם.חשבון נפש זה לא, או יותר נכון אולי, בעיקר הרבה אכזבה, השפלה, כאב. הייתי מגדירה את המצב בעיקר...

אני נחנקת.נחנקת מלהיות בבית עם המשפחה, נחנקת מחוסר העשייה, נחנקת מההמתנה הבלתי מוגדרת לחזור לחיים, לשפיות המעטה שעוד הייתה קיימת, אני נחנקת מהשוני והפער שקיים ביני לבין המשפחה שלי, אני נחנקת מחוסר ההבנה, אני נחנקת מחוסר היכולת לקבל, להכיל, לשלב, אני ...

פוסט מחשבתי.מאחר ואחרי השעה 12 כרגע, אכתוב כאילו כבר יום שישי (מאוד טכני מצידי, אבל אני מרגישה שיש צורך בריאליזים מובהק כרגע). אז מה שהדבר אומר בעצם, שמחר, ביום שבת, אני מסיימת את הבידוד. בידוד שהתחיל בחזרה מטיול, נמשך לתוך הימים החשוכים האלה וק...

השברים שלי.השברים שהפכתי להיות מאז שריסקת אותי, מאז שאיבדת אותי או איבדתי אותך או איבדנו את שנינו או בעיקר איבדתי את עצמי. השברים האלה מסרבים להתאחות כבר המון המון זמן...ההבנה שאתה בין אובססיה למשהו לא מוסבר שהגוף צמא אליו, שהמוח צריך כדי להמשיך לפעו...

ממתינה.ממתינה לפסיכולוגית, ממתינה לפסיכיאטרית, ממתינה לטיול, ממתינה להורים, ממתינה לחברות, ממתינה לו, ממתינה בעיקר לי.אף אחד לא באמת מספר כמה קשה זה לחכות, כולם תמיד מספרים כמה קשה זה לעשות. אבל הדבר הקשה מכל הוא להמתין שמשהו יקרה. להמתין בלי היכולת ...

רגעים של טוב, של היי, של התרוממות רוח, של משמעות, של רגש, של אושר, של שמחה, של תקווה, של אשליה שנופצה.בין הגעגוע לאובססיה, לשיגעון, מצאתי חלקיק קטן שהיה נקי מכל הרעש. נקי מהעבר. נקי מהעתיד. נקי מכל השלכה של ההוויה שלי.הידלקות? משיכה? הבטן מתהפכת, המח...

כשאלך.. זה מה שאשאיר אחריי.פיסות קטנות של חלקיקי קוד שהיו הנפש שלי, הרגש שלי, הלב שלי. חתיכות קטנות גדולות של מי שאני. מי שהייתי. מה שעשיתי. הסיפור שלי.כשאלך.. אני לא יודעת מה תרגיש. אם בכלל. אם תבכה, אם תתאכזב, אם יכאב, אם תדע בכלל. אם תרגיש שהלכתי,...