מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותאיך לטפל בילדים נפגעי חרדה?

איך לטפל בילדים נפגעי חרדה?

איך מזהים שילד הוא נפגע חרדה? מה לעשות כדי לעזור לו? והאם צריך לפנות לבית חולים?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

נפגע חרדה הוא אדם שהיה באירוע מסוכן המאיים עליו באופן פיזי בצורה משמעותית – כמו נפילת רקטה – וכתוצאה מתעוררות בו תגובות חרדה שנמשכות מעבר לאירוע עצמו, גם בשעות ובימים שלאחר מכן. מאז תחילת מבצע "צוק איתן" העניקו כוחות מד"א טיפול לכ-400 נפגעי חרדה, חלקם ילדים.

 

כיצד ניתן לזהות ילדים נפגעי חרדה?

 

ילדים נפגעי חרדה מגיבים או בעוררות יתר – בכי בלתי פוסק, תגובות לחץ ותנועתיות רבה, או בתת פעילות – התכרבלות מתחת לשמיכה, מיעוט בדיבור, בהייה ותקשור באופן מאוד חלקי.

 

נפגעי החרדה מגיבים בדריכות יתר – כל רעש קטן יקפיץ אותם. לפעמים הם "יקפצו" - בשינה או בערות - בלי כל גורם חיצוני. הם יפגינו עצבנות רבה מאוד, חוסר יכולת להתרכז בפעולות כמו קריאת ספר או צפייה בטלוויזיה, שינויים בתיאבון ולפעמים איבוד שליטה על הסוגרים.

 

איך עוזרים לילדים נפגעי חרדה?

 

הדבר הראשון שיש לעשות זה להרחיק את הילד מהאירוע ולקחת אותו למקום בטוח. הרגיעו אותו באמצעות חום פיזי - חיבוקים ותנו לו לשתות ולאכול.

 

הישארו רגועים והקפידו על טון דיבור רגוע ומכיל. העבירו לילד שני מסרים חשובים: מה שהוא מרגיש זה טבעי וזה עומד להירגע ולחלוף - "עברת משהו לא נעים, תיכף נירגע, כבר תרגיש יותר טוב".

 

זכרו שמה שעובר הילד זה נורמלי. המוח והגוף מגיבים כדי לעבד ולעכל את האירוע. המצבים האלה ברובם הגדול נרגעים וחולפים. אם בכל זאת נראה שהמצב קיצוני ונדרש טיפול רפואי, אין צורך להזמין אמבולנס – זה עלול להעצים את המצב.

 

לאחר האירוע חשוב לנרמל את המצב ולהמשיך להעביר את שני המסרים החשובים לתהליך ההבראה – שמה שהילד מרגיש זו הרגשה טבעית במצב כזה ושזה לאט לאט ילך ויעבור.

 

האם להגיע לבית חולים?

 

ההגעה לבית חולים עצמה עלולה להעצים את הדחק. אם המצב לא משתפר אחרי יומיים-שלושה כדאי לפנות לטיפול. כך גם אם יש פגיעה חזקה בתפקוד – כמו ילד שלא מתקשר, בוכה ללא הפסקה עם הבעות של לחץ מאוד מאוד גבוה.

 

בכל מצב בו ההורים לא רגועים, לפני שמביאים את הילד לטיפול רפואי, מומלץ לפנות לאחד ממספר קווים חמים המופעלים בימים אלה, כדי לקבל יעוץ ממומחים.

 

בזמן מבצע "צוק איתן" עומד לרשות הציבור טיפול עזרה ראשונה פסיכולוגי לילדים מכל רחבי הארץ - דוברי עברית וערבית - הסובלים מחרדה ופוסט טראומה, הניתן על ידי צוות המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים. הטיפול ניתן ללא תשלום בטלפון: 03-9244955.

 

 

*דני לוטן הוא מנהל מרפאת חרדה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים

 

5 תרגילי הרפיה לילדים